יישר כוח
יישר כוח הוא ביטוי של הכרת טובה לאדם על מאמציו ותרומתו, והבעת הערכה להישגיו.
מקור הביטוי ומשמעותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור הביטוי בתלמוד,[1] שבו מסופר שאמר הקב"ה למשה על שבירת הלוחות: "יישר כוחך ששיברת". משמעות הביטוי היא מעין תחזקנה ידיך, היינו: המשך כך.
הפירוש המילולי של הביטוי: "יישר" היא צורת עתיד של הפועל הארמי יש"ר. להבדיל מעברית, שבה פועל זה עניינו יושר בדרך כלל, בארמית עניינו חוזק, ועל כן מילולית משמעו של הביטוי "יֶחֱזַק כוחך" (בדומה לו נמצא בתלמוד "אי איישר חילי" = "אם יֶחזק כוחי"[2]). יש המשייכים את המילה "יישר" לשורש שר"ר, שמשמעותו חוזק וכוח בארמית ("שריר וקיים") ואף בעברית ("שרירות לבי", "שריר").[3]
בתלמוד, נפוץ השימוש בקיצור המילה ליישר עם שני יודין.[4] רש"י מפרש: "יישר - יפה עשית".
הגיית הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב דתיים (בפרט אשכנזים) בימינו נפוצה הצורה שְכּוֹיֵיח (וכן יֶשכּוֹיְך או ישכייעך כפי שכותבים (בפסאודו-יידיש) ליטאים ובני הישיבות), המשקפת את ההגייה האשכנזית של הביטוי. לעומת זאת יש המקפידים להשתמש בצורה המדויקת "יישר כוח".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השתלשלות הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לא ברורה השתלשלות הביטוי ומדוע חדר דווקא לארצות אשכנז, וכן מהו מקורו של הביטוי הספרדי המקביל חזק וברוך. מקורו של הביטוי 'אשריך', לעומת זאת, הוא עוד מתקופת המקרא (ראו דברים ל"ג, כט: "אשריך ישראל מי כמוך"; תהילים א, א: "אשרי האיש").
בספרות העברית החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקרב דוברי עברית בסוף המאה העשרים נפוצה הצורה "שכוייח", אך בכתב נהגו להשתמש בצורה העברית. כך לדוגמה, ח"נ ביאליק, במאמרו "הספר העברי",[5] משתמש פעמיים בביטוי בצורתו "יישר כוח". כמו כן, הרומן של ש"י עגנון "הכנסת כלה" מתרחש בגליציה, בקרב דוברי יידיש, אך פרומיט אומרת בו "יישר כחך רבי קרוב שהטרחת עצמך להביא לי פריסת שלום" (עמוד רפב במהדורת תש"ך).
אופן השימוש בביטוי יישר כוח וביטויים דומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בברכת "יישר כוח" (או "שכוייח") נהוג לברך חזנים (לאחר תום התפילה), כהנים (לאחר ברכת כהנים), דרשנים (לאחר הדרשה), וכיוצא בזה. כן נפוץ השימוש בברכה גם בשיחות חולין (לדוגמה: העבר לי את קנקן המיץ, בבקשה. שכוייח).
יישר כוח היא אמרה שגם אומרים אנשים לאדם שעשה מעשה טוב ובשביל לכבדו אומרים לו "יישר כוח" ("שכוייח").
התשובה המקובלת ל"שכוייח", היא על פי רוב "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה). בעבר נהוג היה גם המענה "כחכם יישר" או בהברה היידישאית "כויחכם-ישר".[6] כיום יש המקצרים מענה זה, בעיקר בקרב דוברי היידיש הירושלמיים, ל"ישֶׁר" (הש' בסֶגוֹל).
לאמירה "חזק וברוך" ישנן שתי תשובות: המקובלת שבהן היא "חזק ואמץ", ותשובה אפשרית אחרת היא "ברוך תהיה" (או: ברוכה תהיי, ברוכים תהיו, וכדומה) או בקרב מרוקאים, "כולכם ברוכים". בקרב יהודי תימן נפוץ המענה "ואתה ברוך".
ביטוי מקובל ומקביל נוסף לאלו, היא הברכה "תזכה/תזכו/תזכי למצוות", המגיע בדרך כלל גם הוא כהכרת טובה על מעשה טוב, על עשיית מצווה, או על גמילות חסד. המענה המקובל על ברכה זו היא ה"אמן" המסורתית, או "תזכו לעשות" בקרב בני כל העדות, ואילו בקרב בני עדות המזרח מקובלת גם התשובה "תזכו לזַכות" (הז' בפתח).
ביטוי נוסף למטרה זו הוא אשריך. הביטוי נפוץ במיוחד בעדת החוזרים בתשובה של חסידות ברסלב, ומשם התפשט גם לציבורים נוספים.
בסלנג העברי משמש לכך הביטוי קבל ח"ח (נהגה: "חי"ת-חי"ת"), שפירושו "קבל חיזוק חיובי".
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מילוני בנושא יישר כוח, בוויקימילון
- יעקב שמואל שפיגל, אמירת חזק ויישר כח, בר-אילן כ"ו-כ"ז, תשנ"ה, עמ' 347–370.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ז, עמוד א'; מסכת בבא בתרא, דף י"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ל"ו, עמוד ב'
- ^ יִשַּׁר כּוֹחַ, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ב, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ס"ג, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף נ"ג, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ', עמוד א', תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף מ"ה, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף י"ז, עמוד ב' ותלמוד בבלי, מסכת חולין, דף ע"ה, עמוד ב'.
- ^ באתר בן יהודה.
- ^ בקרב דוברי היידיש יש העונים כך גם כיום.