לדלג לתוכן

חיים צבי אהרנרייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים צבי אהרנרייך
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1872
סוברנצה, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1936 (בגיל 64 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1936 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב חיים צבי אהרנרייך (עהרנרייך; ה'תרל"ה, 1875 - י"ח בכסלו ה'תרצ"ז, 1937) היה רב הונגרי, ראש ישיבה ומחבר תורני, רבה של מאד וראש הישיבה בעיירה.

נולד בסובראנץ (סוברנצה (אנ')) במחוז אונג (אנ') שבממלכת הונגריה (כיום סלובקיה) לרב יעקב ולהינדל רייזל אהרנרייך בתו של הרב אברהם יהודה שוורץ, מחבר הספר "קול אריה". נישא לבת דודתו לאה שוורץ, בתו של הרב נפתלי שוורץ מחבר "בית נפתלי".

עם פטירת רבה של מאד הרב מרדכי וינקלר החל לכהן כרב הקהילה, שם שימשו ברבנות סבו וגם חותנו. כמו כן עמד בראשות הישיבה שבעיירה. נפטר בשנת תרצ"ז.

בחייו הוציא לאור שני ספרים: "קצה המטה" על הספר "מטה אפרים" של ר' אפרים זלמן מרגליות על הלכות ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות וקדיש יתום "וחיים" על הספר "שערי אפרים" לר' שלמה זלמן מרגליות, הלכות קריאת התורה. לאחר פטירתו יצא לאור בידי בניו ספר השו"ת "קב החיים". הספר נדפס בימי השואה בקליינווארדיין. כל ספריו יצאו לאור מחדש בידי בנו הרב אליעזר בניו יורק.

אחיו, הרב שלמה זלמן אהרנרייך היה רבה של שימלוי. הרב שלמה זלמן הוציא לזכר אחיו (ולזכר ר' חיים אלעזר שפירא ממונקאטש) חוברת הספד בשם "יקרא דחיים".

לרב אהרנרייך היו שלושה בנים וארבע בנות. כולם מלבד אחד נספו בשואה.

  • בנו הרב משה לייב - שימש כדיין במרגיטה. לאחר פטירת אביו כיהן כרב קהילת מאד, נספה בשואה.
  • בנו הרב אליעזר - עמד לימין אחיו בראשות הישיבה במאד שהתקיימה עד תקופת השואה. לאחר השואה שימש כרב הקהילה במאד, אליה התלקטו הניצולים. בהמשך עבר לניו יורק ובה הקים את מכון "חברה מפיצי תורה ממשפחת קול אריה", שהוציאה לאור עשרות ספרים של צאצאי ה"קול אריה".
  • זיסל שפיצר - אשת הרב דב שפיצר רב בברוקלין ומחבר הספר תולדות קול אריה
  • שרה בריינדל - אשת של הרב חיים אלטר פריעד רב בטיסא ליק.
  • מלכה אהרנרייך
  • רבקה רוזנצווייג

גיסו היה הרב נתן צבי בריסק, אב"ד מאג'ארטשקע. אחיינו היה הרב נפתלי בריסק רבה של ביהרנאג'באיום.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גוטליב, אהלי שם, פינסק תרע"ב, עמ' 251
  • אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, חלק א', הוצאת המחבר, ירושלים תשל"ט (1978) עמ' 247