לדלג לתוכן

חיים יחיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חיים יחיל
לידה 25 בספטמבר 1905
ולסקה מזיריצי, צ'כיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1974 (בגיל 68) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג לני יחיל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חיים יחיל (הופמן) (25 בספטמבר 190516 במאי 1974) היה דיפלומט ישראלי, כיהן כשגריר ישראל בשוודיה ומנכ"ל משרד החוץ, היה יושב ראש הוועד המנהל של רשות השידור, ממקימי התנועה למען ארץ ישראל השלמה.

יחיל נולד בעיירה במוראביה אז בשטחי האימפריה האוסטרו-הונגרית, מהיותו נער היה פעיל בתנועות נוער ציוניות, היה ממייסדי סניף בלאו וייס וחבר בתנועת החלוץ. בתום לימודי התיכון עבר סמינר למורים והורה במשך שנה בבית ספר יהודי בפראג. למד כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת וינה.

עלה לארץ ישראל ב-1929 והיה חבר בקיבוץ ג' שייסד את גבעת חיים. חזר לאירופה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת וינה. הוא היה ממנהיגי הקהילה הסוציאליסטית היהודית בפראג וסייע בארגון העלייה, הוא נשאר בצ'כוסלובקיה עד פלישת הנאצים במרץ 1939. בשובו לארץ ישראל היה פעיל בהסתדרות העובדים, היה מרכז התרבות של מועצת פועלי חיפה וב-1943 נבחר למועצת פועלי תל אביב. לאחר מלחמת העולם השנייה שימש שליח הסוכנות היהודית לגרמניה, הוא היה מנהל פלוגות הסעד[1] שפעלו במסגרת UNRRA (סוכנות הסעד והשיקום של האומות המאוחדות)[2], טיפל בסיוע לניצולי השואה, בארגון העפלת שארית הפליטה לישראל ופעיל בתנועת הבריחה.[3] לאחר קום מדינת ישראל נותר באירופה ומונה לקונסול וקצין עליה באזור הכיבוש האמריקאי בגרמניה[4]. באפריל 1949 שב לישראל, עבד במחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית ועמד בראש מחלקת הקליטה והעלייה של הסתדרות העובדים.

באוקטובר 1951 מונה לראש מחלקת ההסברה במשרד החוץ. בנובמבר 1952 יצא לגרמניה כסגן לעניינים מדיניים של המשלחת הישראלית שעסקה בהסכם השילומים, כיהן בתפקיד עד יולי 1954 ושב לתפקידו כראש מחלקת ההסברה.

באפריל 1956 מונה לציר ישראל בשוודיה בנורווגיה ובאיסלנד ובמהלך כהונתו שודרגה מערכת היחסים בין ישראל לשוודיה והוא מונה לשגריר במדינה.

ב-1959 מונה לסגן מנכ"ל משרד החוץ, היה אחראי על מש"ב - המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי. בשנים 1960 עד אוקטובר 1964 כיהן כמנכ"ל המשרד, תקופת כהונתו התאפיינה בגידול ניכר בנציגויות הדיפלומטיות הישראליות ברחבי העולם ובפרט באפריקה ובאמריקה הלטינית.

ב-1965 מונה ליו"ר הראשון של הוועד המנהל של רשות השידור וכיהן בתפקיד עד 1972.

היה חבר הנהלת יד ושם, מנהל המרכז לתפוצות ומנהל המועצה הציבורית להנצחת חללי צה"ל. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה. נפטר ב-1974 ונקבר בהר המנוחות. זכרו מונצח ברחוב על שמו בשכונת סן-סימון בירושלים ובבאר שבע.

היה נשוי ללני יחיל, חוקרת השואה, ואב לשני בנים. עמוס, פרופסור לאסטרופיזיקה באוניברסיטת סטוני ברוק ויונתן (ג'וני) שנהרג בעת שפיקד על מחלקה במלחמת ששת הימים.

  • התפתחות התנועה הסוציאליסטית בסקנדינביה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1966
  • פעולות המשלחת הארצישראלית לשארית הפליטה 1945–1949
  • נושאי ההגשמה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיים יחיל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 3 פלוגות סעד לגרמניה ואיטליה, משמר, 6 בנובמבר 1945
  2. ^ אונרר"א, אתר יד ושם
  3. ^ מירי נהרי, הבריחה הביתה, עמותת מורשת הבריחה, 2021
  4. ^ קונסול ישראל באזור הכיבוש האמריקאי, דבר, 22 באוגוסט 1948