חיים זאב פינקל

חיים זאב פינקל

לידה	1904
פטירה	1965 (בגיל 61 בערך)
מקום קבורה	הר המנוחות
תקופת הפעילות	?–1965
השתייכות	חרדים ליטאים, היכל התלמוד
אב	אליעזר יהודה פינקל
צאצאים	אריה פינקל

הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 14 במרץ 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 15 בספטמבר 1965) היה רב יהודי ליטאי שחי ופעל בישראל, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.

ביוגרפיה

נולד במיר שבבלארוס, בן בכור למלכה ולרב אליעזר יהודה פינקל. אביו היה ראש ישיבת מיר, בנו של הרב נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקה". אמו הייתה בתו של רבי אליהו ברוך קמאי, שכיהן אף הוא כראש ישיבת מיר. נקרא על שם סבו הרב חיים זאב יפה, רבה של שקוד (אביו החורג ולימים גם חותנו של הרב אליהו ברוך קמאי).

בגיל 9 חלה בשיתוק ילדים. הרופאים נואשו מלרפאו וגם דודו הרב אברהם צבי קמאי שהיה רוקח ניסה לרפאו אך ללא הועיל. אביו הוציא את חסכונותיו והדפיס מהדורה מיוחדת של הספר "קצות החושן" כסגולה לרפואתו. לבסוף נרפא מן השיתוק וחזר ללימודיו בתלמוד תורה.

כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבה הקטנה של הרב יעקב שלמה הורביץ. כשסיים את לימודיו בישיבה שב למיר, הפעם כדי ללמוד בישיבת מיר אצל אביו וסבו. במיר למד עד לשנת תרפ"ב (1922), ולאחר מכן נסע לבריסק כדי לקבל את דרך הלימוד הבריסקאית מהרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. כשנוכח לראות את חשיבות הישיבה וראשה, כתב לאביו כי זה ביזיון שישיבה כזו מועטה בתלמידים, ובעקבות מכתבו שלח אביו לבריסק קבוצה מובחרת מתלמידי ישיבת מיר.

בג' באב תרפ"ו (1926) עלה לארץ ישראל, כדי לשהות לצד סבו, "הסבא מסלבודקה", בחברון. הוא שימש את סבו וסבתו, וזכה לאמונו ולחיבתו של סבו, שאף סמך עליו בניהול הישיבה בחברון.

בי"ט באדר ב' תרפ"ט (1929) נישא ללאה אייבשיץ, בתו החורגת של הרב יוסף חיים זוננפלד.

כאשר החלו פרעות תרפ"ט יצא יחד עם שני אישים מנכבדי העיר חברון אל המושל האנגלי במטרה להתריע על המצב בעיר. הוא ניצל מהפרעות כששהה בבית ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין. לאחר הפרעות הוא עזב את חברון ועבר לירושלים.

בשנת תר"צ עבר להתגורר בצפת, שם פתח ישיבה קטנה בעידודו של אביו, שהה שם זמן קצר ושב לירושלים.

הסבא מסלבודקה ביקש להשפיע על מצבו הרוחני והתורני של היישוב החדש, אך נפטר בשבט תרפ"ז. בחשוון תרצ"א הוקם "בית מדרש גבוה לתורה היכל התלמוד" בתל אביב. לניהול הישיבה מונו ארבעה רבנים, בהם פינקל. תחילה מונה כר"מ ועם השנים גברה השפעתו והוא נעשה לראש הישיבה ומנהלה. במקביל, כיהן כראש ישיבת "פליטת סופרים" לצעירים שעלו מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לימים כשעלה אביו הרב אליעזר יהודה פינקל לארץ ישראל הוא התמנה לנשיא כבוד של הישיבה ואף מסר בה שיעורים. בתקופת מגוריו בתל אביב היה בקשר עם האדמו"ר שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ והאדמו"ר אף היה מתגורר בביתו.

בשנת תשי"ד, לאחר שהרב יחזקאל לוינשטיין עזב את ישיבת מיר כדי לכהן כמשגיח בישיבת פוניבז', נתבקש פינקל על ידי אביו למלא את מקומו. פינקל כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת מיר עד לפטירתו. במשך שנים הוא השמיע שיחות מוסר וכן שימש יועץ ומורה דרך לתלמידי הישיבה.

אשתו לאה נפטרה בצעירותה, בשנת תש"ו. כעבור זמן נישא בשנית לגיטל וולדשיין, אחות גיסו הרב חיים שמואלביץ.

בי"ח באלול תשכ"ה, חודשיים לאחר פטירת אביו, נפטר פינקל בגיל 61. נקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת רבני ישיבת מיר.

לאחר פטירתו יצא קונטרס "חסד חיים", המכיל שיחות מוסר שנאמרו על ידו בישיבת מיר. כמה משיחותיו נדפסו בספר 'הר יראה' (ה'תש"ס) של בנו הרב אריה פינקל.

צאצאיו

ערך מורחב – משפחת פינקל

• בנו הרב אריה פינקל - ראש ישיבת מיר ברכפלד
• בנו הרב משה - ר"מ בישיבת מיר עד לפטירתו, בתשס"א. חיבר את ספרי "בני חיל" על מסכת נדרים ומסכת סוכה. אשתו, הסופרת רמה פינקל, היא בתו של הרב חיים שרגא אפשטיין (בנו של הרב משה מרדכי אפשטיין). היא חיברה את הביוגרפיה על הרב חיים זאב פינקל - "האבא מסלבודקה", שיצא לאור ב-2011.
• בתו חסידה (נפטרה בראש חודש מר חשוון תשע"ה), נישאה לרב אהרון דוד חדש - משגיח ישיבת מיר
• בתו שפרה, (נפטרה בליל שבת, ד' אדר א' תשע"ו) נישאה לרב אביגדור הלוי נבנצל - רבה של ירושלים העתיקה

לקריאה נוספת

• דוד זריצקי, דמעות על אדם כשר, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 201–203
• רמה פינקל, האבא מסלבודקה - הגה"צ רבי חיים זאב פינקל, ירושלים תשע"א, באתר אוצר החכמה

קישורים חיצוניים

• חיים זאב פינקל (1902-1965), דף שער בספרייה הלאומית