חיים אריה גינזברג
לידה |
6 בדצמבר 1903 מונטריאול, קנדה ![]() |
---|---|
פטירה |
1990 (בגיל 86 בערך) ![]() |
![]() ![]() |
חיים אריה גינזברג (באנגלית Harold Louis Ginsberg; ידוע בכינויו "H. L. Ginsberg"; 6 בדצמבר 1903 – 5 באוקטובר 1990) היה פרופסור לספרות רבנית בבית המדרש לרבנים באמריקה בניו יורק במאה ה-20.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גינזברג נולד במונטריאול, קוויבק, קנדה, למנחם מנדל וגולדה (לבית לוינסון).
הוא קיבל את הדוקטורט שלו מאוניברסיטת לונדון בשנת 1930.
בראשית שנות ה-30 הוא עלה לארץ ישראל, וישב בירושלים.[1] באפריל 1932 נבחר לוועד החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה[2] הוא פרסם את ספרו הראשון, "כתבי אוגרית", בארץ ישראל, ובשפה העברית, בתקופת מגוריו בארץ.
בסוף שנות ה-30, הוא עקר לארצות הברית, ומשנת 1941 שימש כפרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), שם כיהן בקתדרה על-שם שבתאי מוראיס כפרופסור להיסטוריה תנ"כית ולספרות,[3].
גינזברג היה מומחה למיתוסים כנעניים קדומים. הוא תרם לאנתולוגיה "טקסטים המזרחיים הקדומים הקשורים לברית הישנה" (אנ'), ספר מקור בסיסי לטקסטים קדומים שיש להם קשר ספרותי עם התנ"ך.
גינזברג היה גם אחד המתרגמים העיקריים של הנוסח היהודי החדש של התנ"ך לאנגלית (אנ'). זה היה התרגום השני שפרסם האגודה היהודית להוצאה לאור (JPS) והחליף את גרסתו משנת 1917. זהו תרגום חדש לאנגלית מודרנית, ללא תלות בתרגום הקודם או בכל תרגום קיים אחר. כיום הוא מקוטלג בשם "NJPS". התרגום עוקב אחר נוסח המסורה בקפידה, ונוקט בגישה מורכבת ביחס להשערות של שינויים: הוא נמנע מהם לחלוטין לתורה, אך מזכיר אותם מדי פעם בהערות שוליים לנביאים וכתובים. גרסאות מעידות מגרסאות מקרא אחרות מוזכרות בהערות שוליים, אפילו לתורה, במקומות שבהם העורכים חשבו שהם יכולים לשפוך אור על קטעים קשים בנוסח המסורה.
גינזברג הקדיש גם חמש שנים בהנגשת התנ"ך בכתב ברייל. הוא גם היה עורך של אנציקלופדיה יודאיקה.[3]
מעבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ח. א. גינזברג, מבעד למסורת, תרביץ ה', חוברת ב', טבת תרצ"ד, עמ' 208-223 (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23581443
- ח. א. גינזברג, נ"ה טורטשינר (ע), כתבי אוּגרית, ירושלים: מוסד ביאליק שליד הסוכנות היהודית לא"י, על ידי ועד הלשון העברית בארץ ישראל, תרצ"ו, מחקרים לשוניים
- חיים אריה גינזברג, ספר קהלת בצירוף מבוא ופירוש, תל אביב/ ירושלים: מ. ניומן, תשכ"א/ 1961[4]
- "The North-Canaanite myth of Anath and Aqhat", Bulletin of the American Schools of Oriental Research, 97 (February 1945:3-10).
- "The Legend of King Keret: A Canaanite Epic of the Bronze Age" [אגדת כרת המלך]. Bulletin of the American Schools of Oriental Research (באנגלית). American Schools of Oriental Research: 1–50. 1946. JSTOR 20066591. OCLC 123155819.
- The Five Megilloth and Jonah: A New Translation
- Studies in Koheleth
- The supernatural in the prophets: with special reference to Isaiah
- Studies in Daniel (Texts and studies of JTS; vol. 14)
- The Prophets (Nevi'im) A new trans. of the Holy Scriptures
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הסדרה ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, יצא ספר לכבודו: ספר ח"א גינזברג (כרך יד, 1978 / תשל"ח).[5] הספר יצא במלאת לפרופ' גינזברג שבעים וחמש שנה, והוא כולל מאמרים בתחומי עיסוקו: המקרא ותקופתו, בלשנות עברית וארמית, אפיגרפיה שמית צפון־מערבית וכתבי אוגרית. בכרך זה הופיעו המאמרים:
- אברהם שלמה הלקין, ח"א גינזברג - קווים לדמותו (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23617892
- יעקב חיים טיגאי, כתבי ח"א גינזברג - רשימה ביבליוגרפית (מידע בקטלוג רמב"י), JSTOR 23617893
לאחר פטירתו הופיע:
- Baruch A. Levine (1991). "Harold Louis Ginsberg (1903-1990)". Proceedings of the American Academy for Jewish Research. American Academy for Jewish Research. 57: 5-7 (3 pages). JSTOR 3622652. OCLC 5792139345.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חיים אריה גינזברג, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 במאי 2016
חיים אריה גינצברג (1903-1990), דף שער בספרייה הלאומית
- מאמרים באנגלית
- The New York Times, Dr. H.L. Ginsberg, 87, Is Dead; Noted Biblical Expert and Author, The New York Times, 9 באוקטובר 1990
- David Marcus. "Ginsberg, Harold L.". Encyclopedia of the Bible and its Reception. pp. 284–285.
- David Marcus, H. L. GINSBERG: THE SEMITIST, באתר Academia.edu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: בנימין מייזלר, שרידי הספרות הכנענית העתיקה, העולם, 22 באוקטובר 1936,
מערכת, לוח, דואר היום, 8 בינואר 1935,
מה חדש בבירתנו?, דואר היום, 26 באוקטובר 1932 - ^ האספה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה, העולם, 20 באפריל 1932
- ^ 1 2 הספד לזכרו באתר הניו יורק טיימס
- ^ הספר "קהלת", באתר "סימניה"
ביקורת על הספר: שאול הון, פירושים חדשים לספרי תנ"ך, מעריב, 30 ביוני 1961 - ^ ילדים בעולם של זאבים, ספר ח. א. גינזברג, מעריב, 15 באוקטובר 1978