חיה לוי

חיה לוי
	חיה לוי, 2021
לידה	16 באוקטובר 1967 (בת 57); ירושלים, ישראל
מדינה	ישראל
מקום לימודים	בית הספר התיכון על שם מיי בויאר, האוניברסיטה העברית בירושלים
שפות היצירה	עברית
פרסים והוקרה	פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית (2014)

חיה לוי (לשעבר חיה סדן; נולדה ב-16 באוקטובר 1967) היא משוררת ישראלית, זוכת פרס שרת התרבות בתחומי היצירה הספרותית לספרי ביכורים.

ביוגרפיה

לוי נולדה וגדלה בירושלים. היא צאצאית של רבי מנחם מנדל משקלוב, שהיה הראשון ממשפחתה שעלה לארץ ישראל. אביה אברהם עבד בספרייה הלאומית בגבעת רם בירושלים ואמה אביבה הייתה מורה וכתבה סיפורים קצרים.

לוי למדה בבית הספר התיכון על שם מיי בויאר ושירתה בצה"ל כמפקדת כיתה בגרעין נח"ל. לאחר סיום השירות בצה"ל, היא הצטרפה לעמותת "קדמה" למען חינוך עיוני בשכונות ובערי פיתוח, והייתה בצוות ההקמה של בית ספר תיכון קדמה בשכונת פת בירושלים ובצוות המייסד של בית הספר ברנקו וייס בית שמש. היא הקימה את "אופקים", מסלול למדעי הרוח והחברה בבית שמש ולימדה גם בבת ים בתיכון "רמות" ובמודיעין־מכבים־רעות ב-"תיכון מכבים רעות - מו"ר". ללוי תואר ראשון בפילוסופיה ותואר שני בספרות עברית מהאוניברסיטה העברית בירושלים^[1]. היא כתבה באתר השירה ליריקה ושיריה התפרסמו באנתולוגיה "לא ברעש" של הליקון ובכתב העת "עירובין" (בקבצים ב, ג' ו-ה')^[2]. בנובמבר 2023 פורסם שספרה "המצאת האהבה" יראה אור בהוצאת ספרי עתון 77.^[3]

אכלתי פרחים (פורסם בשם חיה סדן). עריכה: אלי הירש, הוצאת ספרי עתון 77, 2014. הספר זכה בפרס שרת התרבות לספרי ביכורים.
אחת חיה. עריכה: אלי הירש, פרדס הוצאה לאור, 2018. לנושאי השירים שבספר יש הקשר מרכזי שאפשר לכנות "ביוגרפי": לוי הייתה נשואה במשך כעשרים שנה. רבים מהשירים בספר עוסקים ברגשות שעלו בעקבות גירושין מנישואים אלה. נוסף על כך, השירים עוסקים ביחסיה של המשוררת עם אלוהים, עם תלמידיה, בנותיה, שירתה ועוד^[4].
מאושרת ועצובה. עריכה: אלי הירש, הוצאת ספרי עתון 77, 2020. ספר השירים השלישי של חיה לוי עוסק באהבה ובבדידות^[5].

לוי מתגוררת במודיעין, והיא אם לשתי בנות. חיה לוי (לשעבר סדן) חזרה לשם הנעורים לאחר שהתגרשה.

מדיה וקבצים בנושא חיה לוי בוויקישיתוף