לדלג לתוכן

חטיפת הנערות בניגריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הורי הנערות החטופות

חטיפת הנערות בניגריה אירעה בלילה שבין 14 ל-15 באפריל 2014, כאשר חמושים מהארגון האסלאמי הקיצוני בוקו חראם תקפו בית ספר תיכון ממשלתי בעיירה צ'יבוק שבצפון מזרח ניגריה והצליחו לחטוף 276 תלמידות. ארגון בוקו חראם פרסם בהמשך כי בכוונתו למכור את הבנות בשוק לשפחות. האירוע גרם לזעזוע ומחאה רחבה ברחבי העולם, וסיוע בינלאומי שכלל מומחים ללחימה בטרור נשלח לניגריה במטרה לסייע לממשלה הניגרית להשיב את הנערות.

חלק מהנערות ברחו או שוחררו בעסקאות בין בוקו חראם לממשלת ניגריה. 112 נערות עדיין נעדרות.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון הטרור בוקו חראם הוקם בניגריה בשנת 2002 על ידי מוחמד יוסוף ומטרתו להילחם בחדירתה של התרבות המערבית לאזורים שבהם הוא פועל ולהקים מדינה מוסלמית המושתתת על חוקי השריעה[1]. אלפי בני אדם נהרגו במתקפות הטרור שבוצעו על ידי הארגון.

במאי 2013 הכריזה ממשלת ניגריה על מצב חירום במדינה, ויצאה למבצע צבאי ממושך נגד הארגון. למרות הלחימה העזה בארגון שכללה חיסול ומעצר של מאות מחבריו, הממשל הניגרי לא הצליח לייצב את המצב במדינה. בנוסף, בעקבות מבצע סרוואל של צבא צרפת בצפון מאלי נדחקו לניגריה פעילי טרור בעלי אידאולוגיה דומה לזו של בוקו חראם, בהם כאלה שהגיעו מאל-קאעידה במגרב האסלאמי וארגון אנצאר א-דין[2][3].

החל מ-2010 החל בוקו חראם למקד את מתקפותיו על בתי ספר כשהוא הורג בתוך כך מאות ילדים. הארגון פרסם כי הוא ימשיך במתקפות אלה כל עוד הממשלה הניגרית תמשיך בחינוך המערבי ותמנע חינוך אסלאמי מסורתי מהילדים. הארגון מתנגד במיוחד למתן השכלה לבנות, ואף חטף בנות כשהוא משתמש בהן כשפחות מין[2]. ב-2014 הגיעו מתקפות הטרור לשיא. לטענת ממשלת ניגריה רק בשנה זו אחראי בוקו חראם להרג של כמעט 4,000 בני אדם[2].

חטיפת הנערות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריל 2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההרס בבית הספר

בלילה שבין 14 ל-15 באפריל 2014, קבוצה של חמושים מארגון בוקו חראם תקפה בית ספר תיכון ממשלתי בעיירה צ'יבוק שבמזרח ניגריה. הם ירו לעבר השומרים ששמרו על בניין בית הספר והרגו חייל אחד. החיילים הניגרים ברחו, והחמושים הורו לתלמידות שהיו בבית הספר לעלות למשאיות[4]. באותה עת היו בבית הספר 530 תלמידות בגילאי 16–18 שבאו לבית הספר שהיה סגור באותה תקופה, כדי לעבור את בחינות הסיום בפיזיקה[5]. חלק מהתלמידות הצליחו לברוח, וחלק נחטפו על ידי הארגון. בימים הראשונים לאחר החטיפה לא היה ברור כמה תלמידות נחטפו. ב-19 באפריל הודיע הצבא הניגרי כי 130 מהתלמידות החטופות שוחררו, אך לאחר זמן קצר חזר בו הצבא מההודעה הזו. ככל הנראה נחטפו 276 נערות אך 56 מהן הצליחו לברוח. לטענת ארגון אמנסטי אינטרנשיונל הצבא הניגרי ידע ארבע שעות לפני החטיפה על הכוונה לבצע את המתקפה על בית הספר אך לא הגביר את השמירה על המקום[6]. הצבא הניגרי אישר כי ידע על המתקפה שעומדת להתרחש אך לטענתו לא הספיק לתגבר את האבטחה על בית הספר[7].

מאי 2014

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 במאי הודיעה המשטרה הניגרית כי עדיין לא ברור כמה נערות נחטפו כיוון שרשומות בית הספר אבדו. ב-4 במאי התייחס נשיא ניגריה גודלאק ג'ונתן בפעם הראשונה בפומבי לחטיפה ואמר כי ממשלתו תנקוט בכל האמצעים שברשותה כדי להחזיר את החטופות. במקביל האשים את הורי התלמידות בכך שלא סיפקו למשטרה מספיק מידע על בנותיהם החטופות[8]. הכעס של אזרחי ניגריה כלפי הממשל על ההתנהלות הלא ברורה ועל כישלונו בהצלת התלמידות, הוביל לצעדות מחאה שהתקיימו בערים מרכזיות בניגריה וגם בניו יורק[9].

ב-5 במאי העלה הארגון בוקו חראם לרשת וידאו[10] שבו מנהיג הארגון אבו בכר שקאו קיבל אחריות על חטיפת הנערות והודיע כי הוא מתכנן לחתן אותן עם חברי ארגונו או למכור אותן לשפחות בשוק. בנוסף אמר שהוא מתכנן לחטוף נערות נוספות[11]. ב-12 במאי פרסם הארגון סרטון נוסף בו אמר אבו בכר שקאו כי הוא מסכים לשחרר את התלמידות תמורת לוחמים בארגון שנעצרו בידי השלטונות הניגרים. בסרטון נראו התלמידות הנוצריות כשהן לבושות כמוסלמיות, והוא טען כי הן התאסלמו[12].

ב-26 במאי הודיע הצבא הניגרי כי הוא יודע היכן נמצאות הנערות, אך לא ינסה לחלץ אותן בכוח כדי לא לסכן את חייהן[13]. ב-29 במאי דווח מפי גורמים רשמיים בניגריה שארבע בנות הצליחו להימלט משוביהן[14].

שחרור הנערות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 באוקטובר 2014 הגיע צבא ניגריה להסכם הפסקת אש עם החוטפים ובמסגרתו 219 הנערות שעדיין שהו בשבי ישוחררו[15]. בפועל לא קרה דבר.

באוקטובר 2016 שוחררו 21 נערות בעקבות הסכם בין בוקו חראם לממשלה הניגרית. ב-7 במאי 2017 הודיעה ממשלת ניגריה כי הגיעה להסכם על שחרור חברי בוקו חראם, וכי בתמורה שוחררו 82 מתוך 276 הנערות שנחטפו[16]. 112 נערות עדיין נעדרות.

התגובות בעולם לחטיפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה שהעלתה מישל אובמה לחשבון הטוויטר שלה, בה היא קוראת להצטרף למחאת הרשת למען החזרת החטופות

בשבועות הראשונים לאחר החטיפה לא היה ידוע בבירור מה קרה, וכמה תלמידות נחטפו. הממשל הניגרי התייחס באדישות לעניין ואף נטען שההורים בדו מלבם את החטיפה[17]. לאחר שדיווחים על החטיפה החלו להתפשט בסוף אפריל ברחבי העולם, החלה מחאה ציבורית נרחבת שדרשה פעילות מיידית להצלת החטופות. מנהיגים רבים בעולם גינו את החטיפה. נשיא ארצות הברית ברק אובמה אמר: ”אני רק יכול לנסות ולדמיין מה עוברים ההורים של הילדות החטופות, הצענו סיוע לניגריה, ובטווח הקצר המטרה שלנו היא להחזיר את הבנות”. דייוויד קמרון הגדיר את חטיפת התלמידות כ”מעשה של רשע טהור”[18]. הפגנות מחאה נרחבות החלו בערים מרכזיות בניגריה ואף בניו יורק, לוס אנג'לס, ולונדון. במיוחד התרכזה המחאה הציבורית ברשתות החברתיות. ההאשטאג BringBackOurGirls# צויץ בטוויטר מיליוני פעמים וידוענים רבים בהם מישל אובמה, אנג'לינה ג'ולי וכריס בראון הצטרפו לקמפיין המחאה[19]. בעקבות המחאה הציבורית החלה הממשלה הניגרית להתייחס ברצינות לחטיפה והצבא הניגרי החל בחיפוש אחר הנערות. בנוסף הממשלה הניגרית קיבלה סיוע בינלאומי נרחב, ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, צרפת וישראל הודיעו על שליחת צוותים של מומחים בלחימה בטרור כדי לסייע לניגריה להתמודד עם בוקו חראם ולנסות להשיב את הנערות החטופות[9][20].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חטיפת הנערות בניגריה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האו"ם: בוקו חראם צורף לרשימה השחורה של ארגוני הטרור, באתר mako,‏ 22 במאי 2014
  2. ^ 1 2 3 Terrorists kidnap more than 200 Nigerian girls
  3. ^ סמואל ארונסון, AQIM’s Threat to Western Interests in the Sahel, באתר (CTC), האקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית
  4. ^ ברחה מהחוטפים: "רצנו ורצנו עד שנעלמנו", באתר ynet, 12 במאי 2014
  5. ^ אנה פרקינס, ‎200 girls are missing in Nigeria – so why doesn't anybody care?‎, באתר הגרדיאן, 23 באפריל 2014
  6. ^ Nigeria Had 4-Hour Warning on School Raid, Amnesty International Says, באתר ABC News,‏ 9 במאי 2014
  7. ^ Nigeria abductions: Warnings of school raid 'ignored',‎ באתר BBC News,‏ 9 במאי 2014
  8. ^ ‎'I will sell them,' Boko Haram leader says of kidnapped Nigerian girls, באתר CNN,‏ 5 במאי 2014
  9. ^ 1 2 בעקבות לחץ ציבורי, נשיא ניגריה הבטיח לפעול לשחרור 276 התלמידות החטופות, באתר הארץ, 4 במאי 2014
  10. ^ מנהיג בוקו חראם נוטל את האחריות לחטיפת הנערות, באתר YouTube
  11. ^ בוקו חראם הניגרי: "התלמידות בידינו, נמכור אותן", באתר וואלה, 5 במאי 2014
  12. ^ בוקו חראם הציג את מאות החטופות: "הן התאסלמו", באתר וואלה, 12 במאי 2014
  13. ^ צבא ניגריה: יודעים איפה הנערות, לא נחלץ אותן בכוח, באתר וואלה, 26 במאי 2014
  14. ^ החטופות בניגריה: ארבע תלמידות נוספות נמלטו, באתר nrg‏, 29 במאי 2014
  15. ^ Ynet, הסכם עם האיסלאמיסטים: התלמידות ישוחררו, באתר ynet, 17 באוקטובר 2014
  16. ^ ניגריה: בוקו חראם שחרר 82 נערות שנחטפו בשנת 2014, nana10‏, 7 במאי 2017
  17. ^ אתר למנויים בלבד הארגון המוסלמי הקיצוני "בוקו חראם" חטף עוד 11 ילדות בניגריה, באתר הארץ, 6 במאי 2014
  18. ^ עומר קידרון, חטיפת הבנות בניגריה: "איך מישהו עושה כזה דבר?", באתר גלי צה"ל, 9 במאי 2014
  19. ^ אוריה כנף‏, האם באמת אכפת לנו מהנערות החטופות בניגריה?, באתר וואלה, 9 במאי 2014
  20. ^ יואב זיתון, למען הנערות החטופות: איך ישראל תסייע?, באתר ynet, 13 במאי 2014
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חטיפת_הנערות_בניגריה&oldid=38694511"