חטיפה לאור יום (סרט, 2012)
 | |
| בימוי | מברוק אל מכרי |
|---|---|
| הופק בידי |
קווין מאן  |
| תסריט |
סקוט ווייפר |
| עריכה |
ולריו בונלי |
| שחקנים ראשיים |
הנרי קאביל ברוס ויליס סיגורני ויבר |
| מוזיקה |
לוקאס וידאל |
| צילום |
רמי אדפרסין |
| מדינה |
ארצות הברית, ספרד |
| חברת הפקה |
Intrepid Pictures Galavis Film סטיבן זאיליאן .Fria Luz Del Dia, A.I.E |
| חברה מפיצה |
Aurum Producciones (ספרד) Summit Entertainment (ארצות הברית; דרך ליונס גייט)[1] |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
4 באפריל 2012 (ספרד) 7 בספטמבר 2012 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה |
94 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית ספרדית עברית |
| סוגה |
סרט פעולה |
| מקום התרחשות |
מדריד |
| תקציב | 20 מיליון דולר[2] |
| הכנסות | 25.4 מיליון דולר[1] |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 coldlightofday |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חטיפה לאור יום (באנגלית: The Cold Light of Day) הוא סרט מותחן פעולה אמריקאי משנת 2012, בבימויו של מברוק אל מכרי עם תסריט מאת סקוט ווייפר וג'ון פטרו. בסרט מככבים הנרי קאביל, ברוס ויליס וסיגורני ויבר. העלילה עוקבת אחר ויל שמגלה שמשפחתו נחטפה על ידי סוכנים זרים שמחפשים מזוודה שנגנבה על ידי אביו, דבר המאלץ אותו לקחת את העניינים לידיו בכדי למצוא ולהציל אותם.
הסרט הופק על ידי Intrepid Pictures, הופץ על ידי Summit Entertainment ויצא לאקרנים ב-7 בספטמבר 2012.[3] הוא קיבל ביקורות שליליות ויש לו דירוג של 4% ב-Rotten Tomatoes.[4]
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ויל שו, המחזיק בבעלותו עסק לייעוץ עסקי בסן פרנסיסקו העומד בפני פשיטת רגל, טס בחוסר רצון לספרד למטרת חופשה משפחתית. בנמל תעופה הוא פוגש את אביו, מרטין, יועץ עבור ממשלת ארצות הברית, איתו יש לו מערכת יחסים מתוחה.
ההתעסקות של ויל בטלפון שלו גורמת לתאונת שייט בה ויל מזנק כדי להציל את דרה, בת הזוג של אחיו, מפגיעת מוט היאכטה, אך במקום ראשה נפגע בכננת. מרטין תופס את הטלפון של ויל ומשליך אותו לים. ויל שוחה חזרה לעיר כדי להביא ציוד רפואי ולהירגע.
כאשר ויל חוזר, היאכטה עברה למיקום אחר ומשפחתו נעדרת. הוא ממהר לתחנת המשטרה הסמוכה והשוטרים מובילים אותו לזאהיר, שיודע היכן משפחתו נמצאת. הוא חש שמשהו לא בסדר, ומנסה להימלט באמצעות ניידת המשטרה. מרטין מופיע ועוזר לבנו על ידי הכאת השוטרים.
מרטין חושף בפניו שהוא סוכן CIA, ושהאנשים שחטפו את משפחתם מחפשים אחר מזוודה שהוא לקח במהלך משימה. מרטין נפגש במדריד עם מנהיגת צוות ה-CIA שלו, ג'ין קארק, שטוענת שהמזוודה איננה אצלה, אך הוא יודע שהיא משקרת.
כאשר מרטין חוזר למכוניתו, גורמן, צלף, הורג אותו. ויל לוקח חזרה את הטלפון של אביו כשגורמן מתחיל לירות בו ולרדוף אחריו. בעוד ויל בורח, הוא מקבל שיחה מהחוטפים, המעוניינים לדבר עם "טום", תוך מתן דדליין של 21 שעות ונקודת מפגש להבאת המזוודה תמורת משפחתו.
כשהוא לא מקבל עזרה מהשגרירות האמריקאית, ויל נכנס למכוניתה של קארק המחכה לו בחוץ, אך מהר מאוד הוא מבין שהיא לא אמינה. הוא מעמיד פנים שהוא חולה והיא, נגעלת מהמחשבה שהוא יקיא במכונית שלה, עוצרת את המכונית בצד ו-ויל מנצל את ההזדמנות להימלט.
ויל מארגן פגישה עם חברו של אביו דייגו במשרדו ופוגש את פקידת הקבלה לוסיה קלדרה, אחייניתו של דייגו, שם הוא נלחם באחד מאנשיה של קארק. ויל ולוסיה הולכים לדירתו של דייגו, אבל הם מגלים שהוא נהרג על ידי קארק וגורמן.
השניים בורחים מעל לגגות כשבמהלך מנוסתם ויל נורה. לוסיה לוקחת אותו למועדון לילה, לחברה שלה בעלת ידע רפואי אשר צורבת את הפצע. לוסיה מסבירה ש"טום" הוא הכינוי של מרטין בספרד, והיא למעשה אחותו למחצה של ויל, בתו של מרטין מאישה אחרת.
כאשר ויל מגיע לנקודת המפגש, הוא נתפס ומעונה על ידי החוטפים החפצים לדעת את מקום הימצאו של אביו. החוטפים הם למעשה סוכני מוסד ישראלים בראשות זאהיר, שהשתמש במזוודה כפיתיון עבור סוכן שסרח כאשר מרטין עצמו גנב אותה מהם. הם מבינים שקארק הפלילה את מרטין והמזוודה בידיה, כעת הם רוצים להשתמש בוויל כפיתיון עבורה. ויל רואה לזמן קצר את משפחתו לפני שזאהיר משחרר אותו.
ויל פוגש את לוסיה במועדון הלילה, שם היא פותחת חשבונית עם כרטיס האשראי שלה. גורמן מופיע ומוכנע על ידי הסדרנים של המועדון שלאחר מכן מענים אותו לצורך מידע אך הוא מסרב לדבר. ויל נותן לגורמן לברוח ובכך הוא מוביל אותם לקארק, שמנסה למכור את המזוודה בחניון תת-קרקעי. אנשיו של זאהיר מקיפים אותם אך עקב ויכוח עם ויל הם מוסרים את נוכחותם. קארק וגורמן פותחים באש על הקונים שלהם לפני שהם מתחילים לתקוף ולברוח מסוכני המוסד. לוסיה פוגעת בגורמן (שכבר נורה קודם לכן) בתאונת דרכים שהורגת אותו, דבר המכעיס את קארק כשהיא בורחת עם המזוודה.
ויל ולוסיה דולקים אחר קארק ברחבי מדריד, מרדף הגורם למוות והרס לאורך הדרך, עד שבסופו של דבר המכוניות שלהם מתנגשות ולוסיה נפצעת קשה. בדיוק כשקארק עומדת לירות בוויל, היא נהרגת באמצעות רובה צלפים על ידי זאהיר, שלוקח את המזוודה ומשחרר את משפחתו של ויל. לוסיה מתאוששת בבית החולים וויל מסתכל על משפחתו המורחבת החדשה. ויל מקבל הצעת עבודה ב-CIA; התשובה לאם הוא יקבל אותה נותר ללא פתרון.
שחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הנרי קאביל – ויל שו
- סיגורני ויבר – ג'ין קארק
- ברוס ויליס – מרטין שו
- ורוניקה אצ'גי – לוסיה קלדרה
- קרוליין גודול – לורי שו
- רפי גברון – ג'וש שו
- ג'וזף מול – גורמן
- אוסקר חאנדה – מקסימו
- לולו הררו – ריינאלדו
- מארק אולוד – ויסנטה
- אמה המילטון – דרה קולניס
- מייקל באד – ישמעאל
- אלכס אמרל – סזאר
- ג'ים פידוק – מקלר
- פאלומה בלויד – כריסטינה
- רושדי זם – זאהיר
- קולם מיני – סוכן CIA
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלב הצילומים נערך בספרד, כולל שתי עיירות חוף בקוסטה בלנקה. הסרט הופץ ב-6 באפריל 2012 בממלכה המאוחדת וב-7 בספטמבר 2012 בארצות הברית.
הכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט גרף 1.8 מיליון דולר בסוף שבוע הפתיחה שלו ועוד 25.4 מיליון דולר ברחבי העולם, מול תקציב של 20 מיליון דולר.[5][1]
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבקרים קטלו את הסרט באופן חריף והוא מחזיק בדירוג של 4% באתר הביקורות Rotten Tomatoes, על סמך 45 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 2.7/10.[6] ב-Metacritic, לסרט יש ציון של 22 מתוך 100 מ-10 מבקרים, מה שמצביע על "ביקורות לא חיוביות בדרך כלל".[7] קהלים שנסקרו על ידי CinemaScore העניקו לסרט ציון ממוצע של "D+" בסולם A+ עד F.[8] הניו יורק טיימס תיאר את הסרט כ"חיקוי כושל לגמרי לסרטי 'ג'ייסון בורן'".[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חטיפה לאור יום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", באתר נטפליקס
"חטיפה לאור יום", באתר AllMovie (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", באתר Metacritic (באנגלית)- "חטיפה לאור יום", באתר אידיבי
- "חטיפה לאור יום", באתר Hulu סרטים (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ביקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמוליק דובדבני, "חטיפה לאור יום": סרט מחוץ לצחוק, באתר ynet, 9 באפריל 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 "'The Cold Light of Day' (2012)". The Numbers. נבדק ב-7 במאי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Kaufman, Amy (6 בספטמבר 2012). "'The Possession' to scare off Bradley Cooper on slow weekend". Los Angeles Times. נבדק ב-20 באוגוסט 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Gant, Charles (2012-04-09). "The Cold Light of Day". Variety (באנגלית). נבדק ב-2020-05-29.
- ^ The Cold Light of Day (2012) (באנגלית), נבדק ב-2020-02-14
- ^ "The Cold Light of Day". Box Office Mojo. נבדק ב-2020-02-14.
- ^ "The Cold Light of Day (2012)". Rotten Tomatoes. נבדק ב-7 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Cold Light of Day Reviews". Metacritic. נבדק ב-15 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "CinemaScore". cinemascore.com.
- ^ Holden, Stephen (2014). "The Cold Light of Day (2012)". Movies & TV Dept. The New York Times. אורכב מ-המקור ב-31 באוגוסט 2014. נבדק ב-31 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה)