חטיבה 421

חטיבה 421

פרטים
כינוי	חטיבת הצליחה
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	חטיבת שריון
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1972–1986 (כ־14 שנים)
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	טנקי מגח
פיקוד
יחידת אם

חטיבת השריון 421 (חטיבת הצליחה, חטיבה 755) הייתה חטיבת טנקי "מגח" (פטון) שפעלה בין השנים 1972 ועד 1986. החטיבה לחמה במסגרת אוגדה 143 ("אוגדת שרון") במלחמת יום כיפור. זו הייתה חטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ ובכך היה לה חלק מרכזי במהלך ששינה את פני המלחמה בחזית הדרום.

הקמה והתארגנות

חטיבה 421 הוקמה בשנים 1973-1972 במסגרת אוגדה 143, והייתה מחטיבות המילואים הצעירות בצה"ל במלחמת יום כיפור. החטיבה הייתה עדיין בתהליך הקמה עם פרוץ המלחמה, ולכן הימ"ח שלה בשדה תימן כלל רק כלים ואמצעים לגדוד אחד (גדוד 599) ולמפקדת החטיבה.

במלחמת יום הכיפורים

חטיבה 421

טנק החטיבה על חמוטל 9.10.73
סוג היחידה	חטיבת שריון
שייכות חיילית	חיל השריון הישראלי
מפקדים	חיים ארז מח״ט, ישראל סער (פוטש) סמח״ט
יחידות משנה	גדוד 1, 264 גיורא לב, גדוד 2, 599 עמי מורג, וגדוד 3, 257 שמעון בן שושן
תקופת הפעילות	1972–1986 (כ־14 שנים)
אבדות	48 הרוגים

לוחמי החטיבה גויסו עם פרוץ המלחמה ב-6 באוקטובר 1973. גדוד 599, בפיקודו של רס"ן עמי מורג, התגייס והצטייד בימ"ח במחנה שדה תימן. גדוד 264 בפיקודו של רס"ן גיורא לב התארגן על גבי טנקים של בית הספר לשריון בג'וליס. גדוד 257, בפיקודו של סא"ל שמעון בן שושן, התארגן על טנקים של קורס מפקדי הטנקים (קמ"ט) שישב במחנה שבטה וטנקים שהיו בטיפול בסדנא הגייסית. הגדודים יצאו החל במוצאי יום כיפור בנסיעה על זחלים לכיוון הגזרה המרכזית בסיני (אזור טסה). ההצטיידות הייתה חלקית, ולטנקים רבים חסרו זיווד וציוד לחימה בסיסי כגון מקלעים ומשקפות.

קרבות הבלימה

לקראת בוקר ה-8 באוקטובר התקבצה החטיבה, בפיקודו של המח"ט אל"ם חיים ארז, באזור מתחם "הברגה" שעל ציר החת"ם, מצפון מזרח למתחם גשר פירדאן. החטיבה הייתה בעמדות ממזרח לאזור שבו אמורה הייתה להתנהל ההתקפה האוגדתית של אוגדה 162 ("אוגדת אדן"). בשעות הבוקר המאוחרות, על פי פקודה ממפקד האוגדה, אלוף אריאל שרון, החלה החטיבה לנוע במהירות לגזרה הדרומית. לאחר שהכוחות כבר נעו כמה עשרות קילומטרים על כביש הרוחב לכיוון המיתלה, התקבלה פקודה לחזור לגזרה המרכזית. תנועת הסרק הזאת במסגרת אירועי התקפת הנגד הכושלת של צה"ל בחזית הדרום ביום ה-8 באוקטובר קיבלה מקום מרכזי בעדויות ובדו"ח של ועדת אגרנט. החטיבה חזרה לגזרה המרכזית, וקיבלה משימה להיכנס לציר "טליסמן" (כביש טסה-תעלת סואץ) ולהיות מוכנה לרדת בציר החת"מ לכיון תעלת סואץ. גדוד 599 נערך בעמדות ברכס "ציונה" וניהל אש עם טנקים מצריים במתחמי "מכשיר" ו"חמוטל". גדוד 257 ניסה לתפוס עמדות על מתחם "חמוטל" - דיונה מוארכת שחלשה על הצומת החיונית של ציר "טליסמן" עם ציר החת"מ - שהיה ריק מאויב בשעות הבוקר של אותו יום, אולם בשעות אחר הצהריים כבר היה תפוס על ידי חי"ר מצרי מתוגבר באמצעי נ"ט. בקרב הראשון באותו יום נפלו בגזרת "חמוטל" חמישה מלוחמי גדודים 257 ו-599, ונפגעו טנקים ולוחמים נוספים. החטיבה נערכת להגנה בלילה באזור "ציונה" – רכס גבוה השולט על ציר "טליסמן".

עם בוקר 9 באוקטובר יצאה החטיבה למהלך התקפי נוסף בגזרת "חמוטל". בקרבות היום נשא גדוד 599 בעיקר הנטל, והתקפת הגדוד על מתחם "חמוטל" הסתיימה ללא הצלחה. בהתקפה נפלו שמונה מלוחמי הגדוד, נפצעו 45 לוחמים, ונפגעו 19 מתוך 25 הטנקים של הגדוד. כל המ"פים של פלוגות הטנקים של הגדוד נפגעו בקרב והוחלפו. במקביל קודמו גדודים 264 ו-257 לאזור שממערב לחמוטל, והצליחו לחלץ את אנשי מעוז "פורקן" שנחלצו מן המעוז במסע לילי נועז. בקרבות היום נפלו 10 מלוחמי החטיבה.

בלילות ובימים הבאים נערכה החטיבה להגנה סטאטית באזור מתחם "ציונה". ביום 10 באוקטובר הוטל על גדוד 257 לעשות ניסיון נוסף לעלות על "חמוטל" ולנסות לאתר ולחלץ נעדרים של החטיבה מקרבות היומיים הקודמים. ניסיון זה נכשל אף הוא, במחיר של שלושה חללים נוספים, והיפגעות טנקים ואנשי צוות נוספים.

בבוקר ה-14 באוקטובר התקבלו ידיעות כי המצרים החלו בביצוע שלב ב' של תוכנית המלחמה שלהם - קידום דיוויזיות השריון לתפיסת שטחים נוספים בעומק מרחב התעלה. החטיבה נערכה בגזרת "ציונה" מול חטיבה 14 מדיוויזיה 21 של צבא מצרים. בקרב השריון של ה-14 באוקטובר שהיה קרב קלאסי של שריון בשריון הושמדו עשרות מטנקי החטיבה המצרית. בחטיבה נפגע טנק אחד ונהרג מפקד טנק. תסריט זה חזר על עצמו גם בגזרות אחרות של האוגדה והפיקוד. באותו לילה נשלחה פלוגה מגדוד 257 לאימון גרירת גשר הגלילים, לקראת צליחה שאמורה הייתה להתבצע בימים הבאים.

לקראת צליחת התעלה

ערך מורחב – מבצע אבירי לב

הרתמות לגשר הגלילים ערב ליל הצליחה, 15 באוקטובר 1973

במהלך ה-15 באוקטובר התרכזה החטיבה על ציר "עכביש", ופלוגות מגדודים 264 ו-257 נשלחו להביא בגרירה דוברות צליחה מסוג יוניפלוט, המותקנות על עגלות גלגלים. על פי הפקודות, תפקיד החטיבה היה לגרור את אמצעי הצליחה ולאבטח את הגרירה. לאחר ההגעה לתעלה והטלת אמצעי הצליחה למים, הייתה אמורה החטיבה לצלוח את התעלה ולצאת למבצע שמטרתו השמדת בסיסי טילי נ"מ ממערב לתעלה, כדי לפתוח מסדרון פעולה נקי עבור חיל האוויר. עם ערב נרתמה פלוגה מגדוד 257 לגשר הגלילים, ושתי פלוגות מגדודים 264 ו-257 כבר היו בדרכן כשהן רתומות לדוברות.

מבצע הצליחה היה מותנה בהצלחת הבקעת מתחם החווה הסינית ופתיחת המרחב לתימרון בידי חטיבה 14. לקראת המבצע הועברה פלוגה ח' מגדוד 599 תחת פיקוד חטיבת צנחני המילואים (חטיבה 247) שנועדה לחצות את התעלה ולתפוס ראש גשר ממערב לה, והובילה אותה בתנועתה לאזור הצליחה ב"מצמד". במסגרת קרבות הדמים שהתנהלו במשך כל הלילה לפתיחת הצומת האסטרטגית "טרטור-לקסיקון", נפגעו כל טנקי הפלוגה ונפלו שבעה מלוחמיה.

גשר הגלילים היה אמור להיות מוטל למים בשעה 22:30, אולם הגרירה נמשכה כל הלילה. הגשר, שתוכנן להרכבה במישור שממזרח לסוללת התעלה, לא נבנה לגרירה באזור דיונות חדות. ציר התנועה של הגרירה חצה פעמים רבות את ציר "עכביש" המתפתל, שהיה עמוס לעייפה בכלי רכב ורק"ם של היחידות שהשתתפו בקרב לכיבוש החווה הסינית ושל חטיבה 247. הגרירה החלה עם 10 טנקים גוררים, ולקראת בוקר כבר היו רתומים לגשר 18 טנקים גוררים, כשטנקי דחפור מסייעים למאמץ הגרירה בדיונות החדות. עם בוקר נקרע הגשר כתוצאה מהעומסים שהופעלו עליו במשך הגרירה.

גם אלמלא קריעת הגשר לא היה הכח הגורר מצליח לבצע את משימתו, משום שהמשך ציר הגרירה - ציר "טרטור", עדיין היה תפוס בידי האויב, וכל מאמצי חטיבה 14 במשך הלילה לפרוץ אותו, שעלו בחללים רבים, לא צלחו. כדי לסייע לחטיבה 14 הועבר לפיקודה לפנות בוקר גדוד 599 של חטיבה 421.

בינתיים, הגיעו גדוד 264 ומפקדת החטיבה לחצר הצליחה ב"מצמד", וגדוד 257 קיבל פקודה לעזוב את הגשר ולהתקדם במהירות לאזור הצליחה. תוך כדי תנועתו על ציר "עכביש" נכנס הגדוד למארב נ"ט באזור תעלות החווה הסינית, ושלושה טנקים, בהם טנק המג"ד, נפגעו. מפקד טנק נהרג. גדוד 599, אשר צורף לחטיבה 14, קיבל פקודה לנסות לפתוח את ציר "טרטור". הניסיון נכשל ועלה לגדוד בחלל אחד ובטנקים פגועים נוספים.

הצליחה והקרבות ממערב לתעלה

עם בוקר התרכזו בחצר הצליחה ב"מצמד" פלוגות מגדודים 264 ו-257, וכן הגיעו לחצר דוברות סער מתנייעות מסוג "תמסח" (ג'ילואה). 27 טנקים צלחו את התעלה על גבי ה"תמסחים" אל הגדה המערבית, לתוך ראש הגשר במחנות אבו סולטאן שנתפס על ידי חטיבה 247 בפיקודו של דני מט.

לאחר הצליחה הוקצתה פלוגה מגדוד 257 לגדוד מחטיבת הצנחנים שמשימתו הייתה לכבוש ולטהר את השטח לאורך תעלת המים המתוקים צפונה. הפלוגה נלחמה עם הצנחנים באזור סרפאום ואחד מלוחמיה נפל. הכח החטיבתי בפיקוד המח"ט, הכולל גדוד בפיקודו של מג"ד 264, ובו שתי פלוגות טנקים, האחת מגדוד 264 והשנייה מגדוד 257, ופלוגת קורס מכ"ים חרמ"ש על גבי נגמ"שים, יצא למבצע במערב התעלה. הכח החטיבתי נע במשך יום שלם (ה-16 באוקטובר) עשרות קילומטרים בעומק אדמת מצרים כשהוא משמיד בדרכו בסיסי טילים נגד מטוסים, טנקים, רכב ומתקנים של הצבא המצרי.

ביום 17 באוקטובר צלחו יתר יחידות החטיבה את התעלה. ביום זה החלו המצרים להתעשת והזרימו כוחות נגד ראש הגשר. גדודי החטיבה 264 ו-599 ניהלו קרבות נגד טנקים וכוחות מצריים במחנות דור סואר, אבו סולטאן ובמתחם "אורי", והניסיון המצרי נבלם. בקרבות אלה נהרגו ארבעה לוחמים. בימים שלאחר מכן הרחיבה החטיבה את ראש הגשר, ועד להפסקת האש ב-24 באוקטובר כבשה החטיבה כברת ארץ של כ-250 קילומטרים מרובעים במישורים המדבריים שממערב לתעלת סואץ ותעלת המים המתוקים. בקרבות אלה נפלו 12 מחיילי החטיבה. הפסקת האש מצאה את החטיבה כשהיא מחזיקה את הפינה הצפונית- מערבית של המובלעת שכבש צה"ל במצרים (שכונתה "ארץ גושן"), יושבת על כביש קהיר איסמעיליה במרחק כ-15 קילומטרים מדרום מערב לאיסמעיליה. לאחר הפסקת האש החזיקה החטיבה בגזרתה עד לפינוי צה"ל מהמובלעת שממערב לתעלת סואץ במרץ 1974 במסגרת הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים. לאחר אימון רענון בשבטה השתחררה החטיבה בסוף מרץ 1974.

48 מלוחמי החטיבה נפלו במלחמת יום כיפור.

פעילות בשנים 1974 - 1986

אנדרטת החטיבה בפארק עוצבות השריון בלטרון

במחצית השנייה של שנות ה-70 של המאה העשרים, ובמחצית הראשונה של שנות ה-80', המשיכה החטיבה במסגרת בפעילות ביטחון שוטף (בט"ש) בכל הגזרות מאילת והערבה ועד לגבול הצפון ורמת הגולן, תוך קיום אימונים שנתיים, בדרך כלל במתקן האימונים בצאלים, לשמירת כשירותה הקרבית.

במלחמת לבנון, ביוני 1982, גויסה החטיבה במסגרת האוגדה אך לא השתתפה בלחימה. החטיבה פורקה בשנת 1986 במסגרת צמצומים בסד"כ הלוחם של צה"ל. ותיקי החטיבה המשיכו לקיים קשרים ענפים במסגרות הגדודים והפלוגות, כשמדי פעם מתקיימים מפגשים וכנסים יחידתיים.

לקראת יום השנה ה-28 למלחמת יום כיפור, ב-2001, חנכו ותיקי החטיבה אנדרטה בפארק עוצבות השריון הצמוד למוזיאון יד לשריון בלטרון. האנדרטה מבטאת את מסלול הלחימה של החטיבה במלחמת יום כיפור - היציאה מקרבות הבלימה הקשים לקרב הצליחה ולפריצה למרחבים שממערב לתעלת סואץ. האנדרטה משמשת את ותיקי החטיבה כמקום זיכרון וכאתר למפגשי החברים. בדצמבר 1999 ערכו קציני החטיבה מסע לאזורי הלחימה בסיני בתאום עם השלטונות המצריים. ב-6 באוקטובר 2023 נערך כנס מרגש וחגיגי לציון 50 שנה למלחמה, בהשתתפות מאות מחיילי החטיבה ומפקדיה, נשיא המדינה הרצוג ואישים נוספים. למחרת הייתה הפתעת ה-7 באוקטובר ובאחת השתנתה הפרספקטיבה של מורשת חטיבת הצליחה.

מפקדי החטיבה

• חיים ארז
• גדעון אבידור
• אבי רומנו
• יהודה נווה

ראו גם

• הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חטיבה 421 בוויקישיתוף

• אתר החטיבה
• חטיבת הצליחה, באתר יד לשריון
• יוסי רגב, ‏צליחת תעלת סואץ, 1973, שריון 19, אוקטובר 2003, עמ' 100–104, באתר "יד לשריון"
• מלחמת יום הכיפורים: סיפורה של חטיבה 421, באתר ynet, 7 באוקטובר 2005
• "ארבע (ים) אחרי המלחמה" – רשת "ספה" חט' 421, בבלוג של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
• שמואל שמואל, הטנק (לא)מת. עכשיו הבה נדבר על מחלקת השריון, מערכות, 28 במרץ 2024