עוצבת חצי האש
 | |
| סמל/תג היחידה | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת חצי האש |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבת צנחנים מובחרת |
| בסיס האם | מחנה ליפקין |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1977–הווה (כ־47 שנים) |
| מלחמות |
 מלחמת לבנון הראשונה מלחמת לבנון השנייהמלחמת חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | חיילי מילואים |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת האש |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקד נוכחי | אל"ם עידו קס |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוּצבּת חִצֵי האש (חטיבה 551 וקודם לכן חטיבה 409)[1] היא חטיבת חי"ר מובחרת ומוצנחת במילואים בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש.[2][3]
גדודי החטיבה מוזנים בעיקר מיוצאי חטיבת עוז וסיירת צנחנים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלד החטיבה היה גדוד 697.[4] גדוד זה הוקם ב־1968 על ידי רפאל איתן, אז קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי. היחידה שהוקמה נקראה גונדת 697 (ומאוחר יותר: גדוד 697) וחייליה היו חיילי מילואים, בעיקר בוגרי חטיבת הצנחנים וסיירת שקד. חיילי היחידה נשלחו לחווארה לקורס לוחמה נגד טנקים. אמצעי הלחימה של היחידה היו תותחים בקוטר 90 מ"מ מתוצרת בריטניה מימי מלחמת העולם השנייה, שהוסבו בצה"ל לנשק נ"ט מוצנח. לוחמי יחידה 697 נעו על גבי ג'יפים ובאופן רגלי. במלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה חלק מכוח הסיור של אוגדה 143, אוגדת שרון, בפיקוד אמציה חן ("פצי"). במהלך המלחמה קיבלה גונדה 697 טילים נגד טנקים מדגם BGM-71 טאו (שכונו בצה"ל "עורב"). טילים אלה הגיעו מארצות הברית ונכנסו לשימוש במקום תותחי ה־90 מ"מ הלא מדויקים. חיילי גדוד 697 הפעילו את הטילים כנגד החיילים המצרים שהיו מוצבים במגדלי התצפית לאורך תעלת סואץ, שכונו בצה"ל "תנשמות" או "קופים". מפקד האוגדה, אריק שרון, שהגיע לצפות בירי על המצרים נתן לחיילי הגדוד בקבוק שמפניה בעקבות הפגיעות.
החטיבה המיוחדת הוקמה ב־1977[5] על ידי מתן וילנאי כאחד מלקחי מלחמת יום הכיפורים,[6] ונועדה להוות כוח ייעודי ללחימת נ"ט[7] בעל מגוון יכולות, לרבות אפשרות להפעלה מוסקת.[8]
תג החטיבה עוצב על ידי חנוך כספי, מילואימניק מפלוגה ב' בגדוד 697 בחטיבה, ממיסדיו.
בגדוד 697 בני משפחה רבים. אבות ובנים, אחים, בני דודים וקרובים אחרים. דומה שאת הרוח הזו החל משה ברק ממייסדי הגדוד ששירת בו מיום הקמתו בשנת 1968 ועד לשנת 2021, אז פרש רשמית בגיל 74 (אך הגיע לסייע לכמה ימים במלחמת חרבות ברזל).תבנית:אחרי 53 שנות מילואים: משה ברק מכפר תבור תלה את המדים במשך למעלה מעשרים שנה שירת בגדוד ביחד עם שני בניו (שממשיכים לשרת)תבנית:משפחה במיל' האב משה ושני בניו עמית ורועי ברק משרתים באותו גדוד המילואים שלושתם כלוחמים שאף לחמו כתף אל כתף במלחמת לבנון השנייה.תבנית:משה ברק מתוך חדשות ערוץ 2
מלחמת לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת לבנון פעלה החטיבה תחת פיקודו של עוזי בן יצחק.
הרכב החטיבה במלחמה:
- גדוד נ"ט קל 7008 בפיקוד גד נגבי – משגריו הורכבו על כלי רכב והיה יביל מסוקי יסעור, כלל שתי פלוגות רב"י ופלוגת ג'יפים. סך הכל 33 משגרים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
- גדוד נ"ט 697 בפיקוד עירי כהן – יביל מטוסי תובלה לוקהיד C-130 הרקולס, כלל שלוש פלוגות של משגרים על נגמ"שי M-113, סך הכל 31 משגרים תקינים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
- גדוד 699 בפיקוד דודו אלתר – יביל מטוסי תובלה לוקהיד C-130 הרקולס, כלל שלוש פלוגות של משגרים על נגמ"שי M-113, סך הכל 33 משגרים תקינים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
- גדוד 9304 ("סנאי") בפיקודו של אברהם בן-דוד – מבוסס על נשק שלל (טילי סאגר). כלל שתי פלוגות נ"ט על בסיס נגמ"שי BRDM סובייטים נושאי סאגר, ופלוגת נ"ט עם תשעה ג'יפים ובהם משגרי סאגר קרקעיים. כמו כן פלוגת חיר"ם ומחלקות מרגמות וסיור.
- פלוגת סיור בפיקודו של מרדכי בן ש"ך – רכובת ג'יפים
התכנון המקורי היה להצניח את אחד מגדודי החטיבה באזור כביש ביירות-דמשק לצורך מניעת נסיגת מחבלים מביירות, ומניעת הזרמת תגבורות מדמשק, לפרק זמן של כ־48 שעות שבו יחברו אל הגדוד כוחות צה"ל, אך תכנון זה לא יצא אל הפועל לבסוף. במהלך הקרבות ביצע גדוד 697 מארב נגד חטיבת שריון סורית.[9] הקרבות ארכו כיומיים, ובמהלכם השמיד הגדוד, באמצעות טילי נ"ט, ובסיוע טנקים וכוחות חי"ר, עשרות טנקים, כלי רק"ם ושלושה מסוקי קרב מסוג גאזל.[5] גדוד 7008 הניח מארב לכוחות שריון סוריים. בקרב שהתפתח דקות ספורות לפני כניסתה לתוקף של הפסקת האש השמידו הלוחמים 11 טנקי T-72 ועוד עשרות כלי רק"ם ו־4 מסוקי גאזל.[10]
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במלחמת לבנון השנייה השתתפה החטיבה בפיקוד אל"ם דני קס לוין, בקרבות שנערכו בתוך לבנון, תחת פיקוד עוצבת האש. החטיבה כללה 3 גדודי נ"ט – גדוד 7008 בפיקוד סא"ל דובב לוינסון, גדוד 699 בפיקוד סא"ל אבי שוהם, וגדוד 697 בפיקוד סא"ל מיכה קרסנטי, כמו כן כללה החטיבה גדוד הנדסה מובחר 8219 בפיקוד סא"ל זוהר חביב ויחידת "סנאי" בפיקודו של סא"ל אבירם אלעד. גדודי הנ"ט של החטיבה לחמו כגדודי חי"ר ותוגברו בצוותים של יחידת "סנאי" (גיל ותצפיות), ללא הציוד הייעודי שלהם, משגרי טילי טאו המורכבים על כלי רכב.[11] במהלך הקרבות נהרגו 10 מחיילי החטיבה, תשעה מהם מירי טילי נ"ט לתוך מבנה בו שהו חיילי פלחה"ן של החטיבה בכפר דבל, תקרית שבה נפצעו 29 חיילים נוספים,[12][13] והרוג נוסף מגדוד נ"ט 7008 שנפגע מירי בקרב באזור כפר ראשף.
החטיבה בסוף העשור הראשון ובעשור השני של המאה ה־21
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך שנות קיומה עברה החטיבה שינויים משמעותיים. בתקופתו של אביב כוכבי כמפקד החטיבה ולאחר מכן כמפקד עוצבת האש, היא אורגנה בצוותים קטנים, כשפלוגה בחטיבה הייתה קטנה בהרבה מפלוגות מקבילות בחטיבות אחרות[6] וכללה כ־50 לוחמים.[11] החטיבה כוללת יחידות נ"ט ויחידות הנדסה, ומאגר הגיוס שלה מתבסס על יוצאי סיירת צנחנים הסדירה, ויוצאי יחידות מובחרות נוספות כגון יחידת מגלן.[6] בראשית שנת 2013 הוקמה בחטיבה סיירת צנחנים, הכוללת פלגת סיור, פלגת חבלה, פלגת נ"ט (במקור יחידת "סנאי"), פלוגה מסייעת ופלוגת תצפיות חטיבתית.[14] בנוסף בשנת 2013 הוקם גדוד הנדסה מובחר במילואים, המשמש את האוגדה ומוצב תחת פיקוד החטיבה (גדחה"ן 8219, "פלסי האש"). החטיבה היא אחת מארבע חטיבות צנחנים במילואים בצה"ל.
לאחר הקמת חטיבת עוז הוחלט כי גדודי המילואים של יחידות מגלן ודובדבן שהיו כפופים עד לאותה העת לעוצבת חצי האש יועברו לחטיבת עוז, ואילו כוחות מילואים מיחידות רימון ואגוז יעברו לשרת תחת עוצבת חצי האש.[15]
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עוצבת חצי האש במלחמת חרבות ברזל
במלחמת חרבות ברזל לחמה החטיבה בצפון רצועת עזה תחילה תחת עוצבת סיני ובהמשך תחת אוגדה 162, וסייעה בהכנעת חטיבת צפון הרצועה של חמאס.[16] החטיבה החזירה לישראל 5 גופות של חטופים מ-7 באוקטובר. במהלך המלחמה נפלו 17 מלוחמיה ומקציניה של החטיבה.[17]
ב-9 באוקטובר נפלו 3 לוחמים מגדוד 7008.[18] עם תחילת הכניסה הקרקעית לרצועת עזה, פעלה החטיבה במרחב בית חאנון, והביאה להישגים רבים.[19] ב-8 בנובמבר נפל לוחם מגדחה"ן 8219 ונפצעו 2 נוספים. ב-10 בנובמבר נפלו 4 מלוחמי גדוד 697 של החטיבה, ונפצעו 6 נוספים בפיצוץ של פיר ממולכד.[20] החטיבה השמידה תשתיות חמאס והרגה פעילי חמאס רבים.[21] לאחר מכן לחמה בבית לאהיא, פגעה בפעילי חמאס ואיתרה והשמידה תשתיות ואמצעי לחימה של החמאס.[22] לאחר מכן לחמה החטיבה במחנה הפליטים ג'באליה, וגם שם השמידה תשתיות טרור ופגעה בפעילי חמאס.[23]
במקביל לפעילות החטיבה בצפון העיר, גדוד ההנדסה של החטיבה 8219 פעל בדרום העיר עזה,[24] וגדוד 697 מהחטיבה פעל בגזרת העיר עזה, תחת פיקוד חטיבה 14, ופגע בפעילי חמאס, ואיתר והשמיד אמצעי לחימה ותשתיות טרור.[25] ב-11 בדצמבר 2023 נפטר מפצעיו לוחם בגדוד 699, לאחר שנפצע באורח אנוש.[26] ב-29 בדצמבר 2023 הותר לפרסום שנפטר קצין לוחם בגדוד 7008, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה.[27] ב-31 בדצמבר השתחררה החטיבה משירות המילואים. ב-8 בינואר נפלו 2 לוחמים מגדחה"ן 8219 ונפצע אחד נוסף באופן קשה.[24] ב-28 בינואר 2024 סיים גדחה"ן 8219 את משימותיו בח'אן יונס והשתחרר.
יחידת הניוד המטכ"לית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יחידת הניוד המטכ"לית
ב־1988 הוקמה במסגרת החטיבה יחידת הניוד, יחידה המתמחה בנהיגה מבצעית. תפקיד היחידה הוא ניוד מהיר של לוחמים באזורי לחימה תחת אש. בשנת 1996 היחידה עברה רפורמה ביוזמת מפקד החטיבה, טל רוסו[28] שמינה למפקד היחידה את סרן רותם שני, סייר לוחם מוערך במעגל היחידות המובחרות בצה"ל.[29] שני יוצא סיירת גבעתי, מקים יחידת סיור 252, וקצין סדרות וניוד ביחידת מגלן לשעבר, היה שותף מרכזי להפוך את היחידה למובילה בניוד ונהיגה מבצעית בצה"ל.[30] היחידה זכתה בצל"ש אלוף ממפקד פיקוד המרכז, יצחק איתן, בשנת 2002 על פעולתה במבצע חומת מגן. במלחמת לבנון השנייה היחידה סייעה בפינוי פצועים והרוגים משטחי הלחימה, הובלת לוחמים וגורמי מודיעין ופתיחת צירי לוגיסטיקה, על-כך זכתה בצל"ש הרמטכ"ל.[31] כמו-כן, היחידה לקחה חלק גם במבצע עופרת יצוקה,[32] במבצע צוק איתן, ומלחמת חרבות ברזל.[33]
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| מתן וילנאי[34] | 1977 – 1978 | המפקד הראשון. לימים סגן הרמטכ"ל |
| יורם יאיר | 1978 – 1981 | לימים ראש אכ"א |
| עוזי בן יצחק | 1981 – 1983 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה, לימים מפקד אוגדת יהודה |
| גד נגבי | 1983 – 1986 | |
| גיורא איילנד | 1986 – 1989 | לימים ראש אג"ת וראש אמ"ץ |
| עירי כהן[5] | 1989 – 1992 | לימים מפקד עוצבת האש |
| בני גנץ | 1992 – 1994 | לימים הרמטכ"ל ה־20 |
| טל רוסו | 1994 – 1997 | לימים מפקד מפקדת העומק |
| גדי שמני | 1997 – 1999 | לימים מפקד פיקוד המרכז ונספח צה"ל בארצות הברית |
| אביב כוכבי | 1999 – 2001 | לימים הרמטכ"ל ה־22 |
| איל איזנברג | 2001 – 2003 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| ניצן אלון | 2003 – 2005 | לימים ראש אגף המבצעים |
| דני קס לוין | 2005 – 2007 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון השנייה |
| איתי יהודאי | 2007 – 2010 | לימים מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים בחיל האוויר |
| אמיר ברעם | 2010 – 2011 | לימים מפקד פיקוד הצפון |
| ירון פינקלמן | 2011 – 2013 | לימים מפקד פיקוד הדרום |
| נמרוד אלוני | 2013 – 2015 | לימים מפקד מפקדת העומק והמכללות הצבאיות |
| אבי בלוט | 2015 – 2017 | לימים מפקד פיקוד המרכז |
| יונתן רום | 2017 – 2019 | |
| דוד ויינר | אפריל – 3 בספטמבר 2019 | ממלא מקום |
| אמיר פרחי | 3 בספטמבר 2019 – יוני 2021 | |
| דוד ויינר | יוני 2021 – 16 באוגוסט 2021 | ממלא מקום |
| אפרים אבני | 16 באוגוסט 2021 – 21 ביוני 2023 | |
| אורי לוין | 21 ביוני 2023 – 4 בספטמבר 2023 | ממלא מקום, לימים סגן מפקד המרכז להכשרת פיקוד קרבי ביבשה |
| עידו קס | 4 בספטמבר 2023 – | לשעבר רל"ש הרמטכ"ל |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רפאל יקר, חטיבת הנ"ט 409 ממערב לליטני במבצע "שלום הגליל" 10–11 ביוני 1982, צה"ל - המחלקה להיסטוריה, מאי 2022.
- אדום מטאלי, כתבה במגזין במחנה על הקמת גדוד הנדסה בחטיבה, 21 בנובמבר 2013
- עמוס הראל, אבי יששכרוף, שחר אלתרמן, קורי עכביש, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמ' 377–382, על לחימת החטיבה במלחמת לבנון השנייה
- אלישיב שמשי, עוד ניצחון כזה..., הוצאת משרד הביטחון, 2013, פרק על גדוד צנחנים בחטיבת חצי האש
- בועז אפרת, במחנה, לוקחים פיקוד, גיליון 44, 6 בנובמבר 2014
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חטיבה 551 באתר העמותה להנחלת מורשת הצנחנים
- פלורית שויחט, עוצבת "חיצי האש" ממשיכה בהטמעת מערכת הצי"ד, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 1 בדצמבר 2011
- "אדום מטאלי" - אלבום תמונות על אימון ההקמה של גדוד ההנדסה של החטיבה, במחנה
- אלבום תמונות, תרגיל חטיבת הצנחנים במילואים "חצי האש", במחנה
- ערוץ 7, הרמטכ"ל באימון עם המילואימניקים - תמונות, באתר ערוץ 7, 13 בנובמבר 2014
- אמיר בוחבוט, התקלה בתרגיל צה"ל אתמול: "הצוות פעל בניגוד לנהלים", באתר וואלה, 1 בדצמבר 2011
- אמיר בוחבוט, מה מטריד את מח"ט הצנחנים הבא?, באתר וואלה, 19 בפברואר 2015
- אמיר בוחבוט, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חזבאללה בלבנון, באתר וואלה, 1 באפריל 2015
- אמיר בוחבוט, הלב מורעל, הראש מרגיש זובור: המהפכה ששוחקת את המילואימניקים, באתר וואלה, 11 בפברואר 2016
- ניר דבורי, חושבים על עזה, כובשים את אשקלון, באתר מאקו, 20 ביולי 2017
ערב מורשת של 7008, באתר צה"ל, 5 באפריל 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אתר משרד הביטחון
- ^ רועי כספי, המרכז להבטחת איכות, אתר זרוע היבשה, אפריל 2008
- ^ צו שירות המילואים קביעת תפקידים ומקצועות לעניין חריגים במספר הימים המרבי של שירות מילואים בתקופה של שלוש שנים רצופות (הוראת שעה), התשע"א—2011, אתר משרד המשפטים
- ^ רפאל יקר, חטיבת הנ"ט 409 ממערב לליטני במבצע "שלום הגליל" 11-10 ביוני 1982 ביוני , מחלקת היסטוריה, מאי 2022.
- ^ 1 2 3 עידו גפן, קרב מורשת, במחנה, 7 ביוני 2012, עמוד 32
- ^ 1 2 3 עפר שלח, יואב לימור, איתי כץ, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 328
- ^ עידו גפן, קרב מורשת, במחנה, 7 ביוני 2012, עמוד 32
- ^ עמית קורח, השמדת מטרות איכות והשמדת המאמץ העיקרי מונחי מטרה, אתר זרוע היבשה
- ^ גל פרל, "צה"ל, צה"ל, כבר באים – רות סוף, סוף למילואים"?, בין הקטבים, 15 באפריל 2023.
- ^ עפר שלח, יואב לימור, איתי כץ, שבויים בלבנון, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007, עמ' 326
- ^ 1 2 אלישיב שמשי, עוד ניצחון כזה..., הוצאת משרד הביטחון, 2013, פרק על גדוד צנחנים בחטיבת חצי האש
- ^ חן קוטס־בר, למפקד אוגדת עזה יש עדיין הרבה מה להוכיח, באתר nrg, 3 בינואר 2009
- ^ חזרה ללבנון | שיחה עם לוחמי הכוח שנפגע מטילי נ"ט במלחמת לבנון ה-2, נבדק ב-2021-08-03
- ^ טקס קרבי להחלפת פיקוד על גדס"ר החטיבה, באתר www.paratroops.org.il
- ^ ענבר טויזר, 40 שנה לעוצבת חצי האש, ריאיון מיוחד עם מפקד חטיבת הצנחנים במילואים, במחנה, ספטמבר 2016
- ^ גל פרל, "ייחודו הבולט של צה"ל, שהמפקדים הם סוד כוחו": לקחים מ־1982 ו־2023, מערכות, 11 באפריל 2024.
- ^ חטיבה 551 משתחררת: "הבאתם לפירוק החטיבה הצפונית של חמאס", באתר "סרוגים", 31 בדצמבר 2023
- ^ 765 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל
- ^ פעילות חטיבת המילואים 551 במרחב בית חאנון, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2023
- ^ חמישה לוחמי צה"ל נוספים נפלו בקרב, שישה חיילים נפצעו, באתר ערוץ 7, 11 בנובמבר 2023
- ^ נחום ברנע, בבית חאנון לא נמצא אף אזרח, חי או מת. זה נראה כמו ברלין 45', באתר ynet, 12 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, צפו בתיעוד: יותר מ-400 מטרות הותקפו ברצועה - עשרות מהן בחאן יונס, באתר ישראל היום, 2 בדצמבר 2023.
- ^ יואב זיתון, לוחמים פשטו על חמ"ל הביטחון הכללי של חמאס: זה מה שמצאו שם, באתר ynet, 5 בדצמבר 2023.
- ^ 1 2 חדשות כיפה, הותרו לפרסום שמותיהם של ארבעה חללי צה"ל אשר הודעה נמסרה למשפחותיהם, באתר https://www.kipa.co.il/, 09/01/24
- ^ אביב אביטל, מרב סבר, אלי ברק, "אני לא מרגיש גיבור אלא די פחדן, כמו ברולטה שבה מזל יכריע את גודל האבידות", באתר ישראל היום, 25 בינואר 2024.
- ^ רס"ר (במיל') צביקה לביא ז"ל, באתר צה"ל
- ^ סרן (במיל') הראל שרביט ז"ל, באתר צה"ל
- ^ אמיר בוחבוט, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חזבאללה בלבנון, באתר וואלה, 23 באפריל 2015
- ^ עפר שלח, מלח הארץ שאיננה, באתר ynet, 18 בינואר 2007
- ^ אלי פנגס, נווד, נווט, רוכב, לוחם, באתר ynet, 19 בינואר 2007
- ^ צל"ש יחידתי - יחידת הניוד, פיקוד המרכז, באתר הגבורה, מתוך "אתר הגבורה"
- ^ טל זגרבה, מסביב כולם צועקים, ואני רגוע. אני אוכל לחץ לארוחת בוקר, באתר הגבורה, במחנה, 21 בדצמבר 2009, כפי שהועלה ב"אתר הגבורה"
- ^ אמיר בוחבוט, הצצה: היחידה הסודית בצה"ל שחדרה לבונקר חזבאללה בלבנון, באתר וואלה, 23 באפריל 2015
- ^ מתן וילנאי - סגן שר הביטחון, באתר גלובס, 30 במרץ 2009
 חטיבות צנחנים בצה"ל 
| |
|---|---|
|
