שמיעה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
_(16246617696).jpg)
שמיעה היא החוש המאפשר לקלוט גירויים של קולות וצלילים באמצעות מערכת השמיעה.
איבר הגוף המקושר לחוש השמיעה הוא האוזן.
מערכת השמיעה שלנו מחולקת לשלושה חלקים מרכזיים: האוזן החיצונית שכוללת את האפרכסת, צינור השמע (העובד עם האפרכסת) תעלת האוזן, קרום התוף. האוזן התיכונה (האמצעית) הכוללת את הפטיש (מחובר לעור התוף), הסדן, ארכובה. והאוזן הפנימית שכוללת את החלון הסגלגל (קרום המחבר בין המשוורת ובין האוזן הפנימית), איבר שיווי המשקל, השבלול ועצב השמיעה.
חשיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמיעה היא חלק חשוב מההתנהגות ההסתגלותית של בעלי חיים רבים.[1] היא מאפשרת קליטה של גירויים קוליים מהסביבה. כמו כן, בדומה לחוש הראייה והמישוש היא מסוגלת לספק מידע מרחבי אודות מיקומם היחסי של עצמים במרחב. מידע זה מאפשר את התגבשותה של התפיסה המרחבית.[2]
עבור בני אדם השמיעה משמשת גם לקליטה של צלילי הדיבור של השפה. על כן יש לה חשיבות לצורכי תקשורת ויצירת קשרים בין-אישיים.[1]
תדירות ועוצמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערכת השמיעה האנושית יכולה לאתר שינויים מהירים בתדירות הקול ובעוצמתו.[1]
תדירות הקול נמדדת ביחידות של הרץ Hz. טווח השמיעה אותו מסוגלת אוזן אדם אופייני לקלוט הוא 20 הרץ עד 20,000 הרץ. קולות שתדירותם נמוכה יותר או גבוהה יותר, אינם נשמעים.
עוצמת הקול נמדדת ביחידות של דציבל dB (דציבל = 0.1 בל). אוזן האדם מסוגלת לשמוע צלילים החל מ 10 דציבל. חשיפה לעוצמת רעש הגבוהה מ-110 דציבלים, (מוזיקה חזקה, שמיעה באוזניות במשך זמן רב, קידוחים, המראות ונחיתות של מטוסי סילון) במשך יותר מכמה דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה.
הבדלי שמיעה בין שתי האוזניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר שבוצע באיטליה ב-2009 נמצא כי שמיעה באוזן הימנית משפיעה על קליטת הצליל ושידורו אל המוח באופן יעיל יותר מאשר באוזן שמאל.[3][4]
שמיעה טובה במיוחד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנם אנשים אשר יכולת עיבוד השמיעה שלהם טובה מהממוצע. אלו הן מספר תופעות המאפיינות שמיעה טובה במיוחד:
- שמיעה אבסולוטית - היכולת לזהות צליל בודד בשמו.
- שמיעה רלטיווית - היכולת לזהות מרווחים מוזיקליים.
לקויות שמיעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – לקות שמיעה
לקויות שמיעה נחלקות בדרך כלל על-פי הקריטריונים הבאים:
- שמיעה לקויה על פי מקום הפגיעה - פגיעה באוזן החיצונית, התיכונה או הפנימית, ברמה כזו או אחרת עד כדי חרשות.
- ליקוי שמיעה מולד
- ליקוי שמיעה נרכש כלומר השמיעה הייתה תקינה אבל נפגעה במהלך החיים.
שמיעה ללא מקור קול חיצוני
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הזיה
לעיתים האדם חווה שמיעה של צלילים גם בהיעדר מקור קול חיצוני. טיניטוס היא תופעה מסוג זה, אשר נגרמת מפגיעה במרכיב האינהיביציה של מערכת השמיעה. גורם אפשרי נוסף הוא הזיה שמיעתית, אשר יכולה להיגרם ממצבים נפשיים או רפואיים שונים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ניתוח שתל שבלולי
- מערכת השמיעה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמיעה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
תפיסה שמיעתית, דף שער בספרייה הלאומית
- מאיר ברק, כיצד ניתן לשמוע קול מסוים מעל לרעשי רקע?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 ספטמבר 2009
- אני מקשיב לצבעים - כיצד הטכנולוגיה יכולה לאפשר לאדם לשמוע צבעים.
נטע סופר צור, למה השמיעה נפגעת כשמזדקנים?, באתר הארץ, 31 במרץ 2020- אוניברסיטת תל אביב, במצב שינה המוח פעיל ומגיב בעוצמה לצלילים אך שלב קריטי בזיהוי התודעה נעלם, באתר "הידען", 15 ביולי 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Mark R. Rosenzweig, Arnold L. Leiman, S. Marc Breedlove (1999). Biological psychology: an introduction to behavioral, cognitive, and clinical neuroscience. 2nd ed. Sunderland, Massachusetts: Sinauer Associates.
- ^ V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.
- ^ (2009)Daniele Marzoli & Luca Tommasi, Side biases in humans (Homo sapiens): three ecological studies on hemispheric asymmetries, Naturwissenschaften 96: 1099–1106
- ^ Right ear is 'better for hearing', 2009, BBC
| חמשת החושים | |
|---|---|
|
|
.jpg){kind=small}
