חושה (עיר מקראית)
חוּשָׁה הייתה עיר מקראית בהרי יהודה, הנזכרת בתנ"ך.
חושה במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]העיר נזכרת בספר דברי הימים לצד גדור ובית לחם, ברשימות היחש של בני שבט יהודה: ”וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה, אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם”[1].
הביטוי "אבי X" ברשימות היחש של ספר דברי הימים, מורה על אפונים של בית אב, שהתיישב במקום מסוים שכבר היה קיים או שיסד יישוב חדש במקום כלשהו. לכן "עזר אבי חושה" מכוון לכך שחושה הוא שם מקום[2], הקשור משפחתית לבית לחם ולגדור כעדות הפסוק.
רשימות היחש שבספר דברי הימים הן המקור המפורט ביותר להכרת משפחות ישראל ויהודה. משפחות יהודה זוכות ברשימות לפירוט הרב ביותר ברשימות: ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק ג'-פרק ד', פסוק כ"ג, וביניהן דומיננטיות משפחות השוכנות בהר יהודה. על סמך ריבוי שמות זהים ברשימות יחש אחרות במקרא נראה שלאוכלוסייה שהתיישבה ביהודה הייתה מערכת זיקות מסועפת עם קבוצות בדרום הארץ ובעבר הירדן: שמעון, ראובן, ואף אדום.[3] גרשון גליל סבר שמדובר ברשימה קדומה שעודכנה בימי דוד[4], ואילו לדעת אהרן דמסקי הן משקפות תהליכים שהחלו בהתנחלות ונסתיימו בשיבת ציון[5]. לדעת אבי עופר תארוכן הוא אכן בחלק הראשון של תקופת המלוכה, והממצא הארכאולוגי בסקר הר יהודה שערך מחזק בדרך כלל השערה זו. הקבוצות הגדולות של משפחות יהודה מתקבצות תחת שמותיהם של ירחמאל, כלב (שניהם בני חצרון) ואפרת (או חור בכור אפרתה), ומקובל להניח שהללו היו קבוצות-העל השבטיות של יושבי הנגב, הר חברון, בית לחם/צפון הר יהודה, בהתאמה.[3] לאור כל האמור, נראה כי חושה השתייכה לקבוצת האפרתים, שעירה הראשית הייתה בית לחם.
כמו כן, אחד או שניים מגיבורי דוד המלך מוצאם כנראה בעיר חושה, האחד נקרא סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי, והשני נקרא מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי. למעשה, סביר להניח שמדובר בגיבור אחד, סִבְּכַי, אשר במקום יחיד במקרא שובש שמו למְבֻנַּי[6]. סבכי נזכר באופן דומה בתיאור המלחמה בפלשתים בספר שמואל א "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַתְּהִי עוֹד הַמִּלְחָמָה בְּגוֹב עִם פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סַף אֲשֶׁר בִּילִדֵי הָרָפָה"[7] ובספר דברי הימים א "וַיְהִי אַחֲרֵיכֵן וַתַּעֲמֹד מִלְחָמָה בְּגֶזֶר עִם פְּלִשְׁתִּים אָז הִכָּה סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי אֶת סִפַּי מִילִדֵי הָרְפָאִים וַיִּכָּנֵעוּ."[8]; ישנם כמה הבדלים בין שני התיאורים המעידים כנראה על טעויות מעתיק. ברשימת גיבורי דוד גם כן ישנם שני קטעים מקבילים, שבאחד מהם כתוב מבני במקום סבכי, אבל סביר שגם כאן טעות מעתיק: שמואל א "חֶלֶץ הַפַּלְטִי עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי. אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתֹתִי מְבֻנַּי הַחֻשָׁתִי"[9] מול דברי הימים א "עִירָא בֶן עִקֵּשׁ הַתְּקוֹעִי אֲבִיעֶזֶר הָעַנְּתוֹתִי. סִבְּכַי הַחֻשָׁתִי עִילַי הָאֲחוֹחִי."[10]
הזיהוי והממצא
[עריכת קוד מקור | עריכה]שימור השם בכפר חוסאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש המזהים את העיר עם הכפר הערבי חוסאן, כ־6 ק"מ מערבית לבית לחם, וצפונית ל"ח'רבת ג'דור" (היא לפי הסברה גדור המקראית)[11]. אולם אין אישוש ארכאולוגי לזיהוי זה[2]. בעוד שאין עוררין על השתמרות השם בחוסאן, הרי תוצאות הסקר הארכאולוגי אינן תומכות בהשערה שהאתר הקדום נמצא בתחומי הכפר עצמו. אמנם משה כוכבי, הסוקר, נטה להניח כך[12], אולם ממצאיו שלו עצמו אינם תומכים בדבר. החרסים הקדומים ביותר שנמצאו בשיפולי הכפר לכיוון עין עמוד, כולל אלו שמצא כוכבי, הם מתקופת הברזל 2ד (בודדים) ואילך, ואינם מתאימים לאתר המיוחס לראשית תקופת המלוכה, או לאתר משמעותי בכלל בתקופה זו; מצד שני ראויה לציון טביעת חותם יהד מהתקופה הפרסית, היא ימי שיבת ציון[13].
זיהוי האתר עצמו בח' חמודה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעת עתה האתר הבא בחשבון היא ח' חמודה[14] הסמוכה לכפר חוסאן. שמה במפות ח' אום קלעה. השיבוש מצוין על ידי כוכבי, אך בפרסום שלו נפל שיבוש נוסף[15]. נראה שאתר זה נתקיים בתקופת הברזל 2 לכל ארכה, וככל הנראה גם בתקופת הברזל 1[14].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89.
- אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק ד'.
- ^ 1 2 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ג', 64.
- ^ 1 2 אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), אוניברסיטת תל אביב, 1993, עמ' 1: 60-65, 4: 19-20.
- ^ גרשון גליל, מגילות היוחסין של שבט יהודה (עבודת ד"ר), ירושלים, תשמ"ג.
- ^ Aharon Demsky, The Clans of Ephrat: Their Territory and History. Tel Aviv 13-14, 1986/7, עמ' 46-59.
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוק כ"ז
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק י"ח
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ', פסוק ד'.
- ^ .ספר שמואל ב', פרק כ"ג, פסוקים כ"ו–כ"ז
- ^ ספר דברי הימים א', פרק י"א, פסוקים כ"ח–כ"ט
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל. משרד החינוך, 2010, עמ' 297
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 28, 39, אתר 17
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 39, אתר 17
- ^ 1 2 אתר סקר ישראל 1/14/105. משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: עמ' 37–38, אתר 13
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 19-89. כאן: 38-37, אתרים 16-12.