חורבת שמע
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°58′38″N 35°26′21″E / 32.97709°N 35.4392°E |
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   חורבת שמע | |
  | |
חורבת שמע הוא אתר ארכאולוגי הנמצא בהר מירון ובו שרידי יישוב מתקופת התלמוד ובו שרידי בית כנסת ומקווה.[1]
זיהוי האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקר ישעיהו פרס סבר בזמנו,[דרוש מקור] שהמקום הוא "כפר שמי" הנזכר בתלמוד הירושלמי, אלא שדעה זו אינה מקובלת. סברה אחרת הייתה לזהות את המקום עם תקוע הגלילית (להבדיל מתקוע שבגבול מדבר יהודה, מולדת הנביא עמוס). עליה נאמר במשנה בשל שפע זיתיה: "תקוע אלפא לשמן (מנחות ח, ג), דהיינו, בעסקי שמנים היא הראשונה. או - "אוכלין בזיתים עד שיכלה אחרון שבתקוע" (תוספתא שביעית, ז, יב), שהרי תקוע היא בצפון וזיתיה מבשילים במאוחר. אך גם סברה זו אין לה מקור או על מה להסתמך.[1]
שרידים היסטוריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחורבת שמע נתגלו שרידיו של יישוב יהודי שבכלל בית כנסת, מקווה, מערות קבורה יהודיות בעיקר, רובעי מגורים ותעשייה. במקום נתגלו גם שרידים של מאוזוליאום ככל הנראה רומי.[1]
בית הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הכנסת המתוארך למאה הרביעית עד השישית לספירה, בנוי לרוחב ושונה מבתי-הכנסת האחרים שבגליל. ראשיתו, במאות השנייה והשלישית-לספירה, אז חרב כנראה ברעידת אדמה, נבנה שוב ותיפקד במאות הרביעית והחמישית, עד להריסתו במאה השישית ברעש נוסף. על משקוף פתחו חקוקה דמות נשר. מדרגות היורדות למרחב בית הכנסת מובילות, ככל הנראה, למקום בו שכנה עזרת הנשים. בפנים מצויים שרידי טורי עמודים המשרטטים את המקום בו הוצב ארון הקודש. באתר שער נוסף עם משקוף מעוטר במנורה בת שבעה קנים, וכן ספסל אבן ששימש את המתפללים ושרידי מקווה ששכן בתוך בית הכנסת עצמו.[1]
המקווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחפירות שנערכו במדרון המזרחי של האתר נתגלו שרידיו של מקווה, אליו יורדים באמצעות שבע מדרגות חצובות. חוליית בור לקליטת מי גשמים, נחצבה מעל למבנה המקווה יחד עם בור להשקעת הסחף.[1]
מערות הקבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבתו של היישוב העתיק בחורבת שמע, נתגלו 31 מערות קבורה חצובות בסלע עם כוכי קבורה, המאפיינת את הקבורה היהודית. דבר זה מלמד על גודלו של בית הקברות והיישוב באזור.[1]
מאוזוליאום
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שביל ישראל כיום ניצב מבנה בן שתי קומות שאורכו כארבעה מטרים. בקומתו הראשונה מצויות גומחות למתים וכריות אבן למראשותיהם. במשך שנים היה מקובל לחשוב שזה הוא קברו של שמאי הזקן ושל אשתו. סברה זו אינה נכונה, היות שיהודים אינם קוברים כך, מה גם שנתגלו מערות קבורה יהודיות בסביבתו של היישוב העתיק. ליד המבנה ישנן מערות, מקום קבורת תלמידי שמאי הזקן.[1]
טחנת הקמח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במורד אפיקו של נחל מירון, לצד החניון בגדתו הדרומית של הנחל נמצאת טחנת קמח ישנה ששימשה לטחינת קמח בכח מי מעין מירון עד תחילת המאה ה-20. כיום (2009) המקום מוזנח, ולא משולט.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקוע בגליל באתר דעת - אנציקלופדיה יהודית.
חורבת שמע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
