חורבת מג'דוליה
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| מיקום | רמת הגולן |
| קואורדינטות |
32.863546 35.767444 |
חורבת מג'דוליה היא אתר ארכאולוגי ליד המושב נטור ברמת הגולן ובו שרידי יישוב יהודי ובית כנסת מהתקופה הרומית הקדומה, שהתקיימו עד המאה השלישית לספירה. זהו בית הכנסת השני בארץ ישראל בכלל ובגולן בפרט, חוץ מזה שבגמלא, שלא נחרב לאחר המרד הגדול. כלומר, בניגוד לסברה שהיישוב היהודי בגולן חרב לאחר המרד הגדול וחודש רק בתקופה הביזנטית, היא עדות לכך שהוא המשיך להתקיים בגולן.[1][2]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החורבה נסקרה במאה ה־19 על ידי שומכר שציין שלא ראה במקום שום דבר בעל עניין. כך היה גם בשנות האלפיים, כשהוחלט לסקור את האזור, היות שהיה על הגבול בין היפוס-סוסיתא שהיוותה אזור עם רוב נוצרי, לבין התחום המנהלי בשם גולן (גאלוניטוס) בתקופה הרומית ביזנטית, בו היו יותר כפרים יהודים. בסקרים הראשונים, נראה שמדובר בעוד כפר מיני רבים ברמת הגולן. אך אז נתגלו שרידי מבנה ציבור והוחלט לחפור את האתר. חפירה ארכאולוגית מבוצעת באתר משנת 2014.[1][2]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הייחודיות של האתר היא בעובדה שנתגלה בו יישוב ובית כנסת שלא חרבו בימי המרד הגדול, אלא שרדו והמשיכו להתקיים עד שהכפר ניטש במאה השלישית לספירה. בית הכנסת שנבנה בערך במאה הראשונה לספירה הוא בגודל של 13 מטר על 23 מטר. הוא נבנה מאבני בזלת מסותתות וכלל ספסלי ישיבה, עמודים, רצפות פסיפס עם ציורי בעלי חיים באולם המרכזי ודגמים גאומטריים ברצפות הצדדיות.[1][2]
בנוסף נחשפו שרידי מבנים למגורים שנבנו מבולדרים ואבני שדה, ארבעה בתי בד עם אבני ריסוק, אגנים, משקולות ואגני כתישה. ממצא ייחודי נוסף באתר הוא כבשן לייצור כלי חרס. הכלים שיוצרו בו הם בעיקר כלי בישול (סירים, פכים וקערות בישול).[1][2]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים באתר כוללים שרידי עמודים, כותרות דוריות באיכות גבוהה, שרידי פסיפס מבית הכנסת. באזור בתי המגורים כל החרס המאוחרים ביותר הם מהתקופה העבאסית, ועליהם שכבה עם שני תנורים מהתקופה הממלוכית. ממצאים נוספים כוללים מכלולים של בתי בד ובהם בית בד מהתקופה הרומית בשיטת משקולת ובורג, שהוא אחד הקדומים שנתגלו בארץ. שיטה זו מוכרת יותר מהתקופה הביזנטית. כמו כן נחשף בית יוצר לכלי חרס.[1][2]
המטבעות שנתגלו באתר מעידים על תחילת התיישבות בתקופה ההלניסטית, כאשר המטבע המאוחר ביותר שנתגלה הוא מהמאה השלישית לספירה, התקופה בה ניטש האתר. הייתה התיישבות קצרת מועד בימי הביניים, אך לא מעבר לכך.[1][2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאל אזבנד ובנימין ארובס, גיליון 134 לשנת 2022 – מג'דוליה, באתר חדשות ארכיאולוגיות – רשות העתיקות, 1 במרץ 2022
- ^ 1 2 3 4 5 6 מיכאל אזבנד, מג'דוליה – גילויים חדשים בכפר עתיק בגולן, באתר רשות ניקוז ונחלים כינרת, 12 בנובמבר 2019