חורבת זכריה
חורבת זכריה היא אתר ארכאולוגי הממוקם ממערב לעיר מודיעין שנערכה בה חפירת הצלה לקראת הקמת הפארק הטכנולוגי של מודיעין. בחפירה בחלק מהאתר נתגלו שרידי יישוב מהתקופה העבאסית והפאטימית.[1][2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הראשונים שסקרו את האתר במאה ה־19 היו קונדר וקיצ'נר שנתנו למקום את השם נבי זכריה, זאת בגלל מבנה קטן של מקאם שהיה במקום שהוקדש לאביו של יוחנן המטביל. האתר נסקר שוב לקראת הקמת העיר מודיעין ואז שוב לקראת הקמת אזור תעשייה. בשנת 2015 בוצעה חפירת הצלה סמוך מאוד לאתר ובשת 2017 בוצעה חפירת הצלה באתר עצמו לקראת הקמת הפארק הטכנולוגי.[1]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקרים ובחפירות ההצלה שבוצעו באתר, התגלו שרידי יישוב שתחילתו במאה התשיעית לספירה. היישוב הוא חלק מתפרוסת רחבה של יישובים שנחשפו באזור, שהוקמו לאורך השנים מצפון ומדרום לדרך העתיקה שעלתה לירושלים.[1] ההתיישבות בו נמשכה עד לתקופה העות'מאנית. השכבה הקדומה ביותר שנחשפה מיוחסת לתקופה העבאסית והפאטימית. אף על פי שחשוב לציין שנחפר רק חלק יחסית קטן מהאתר, כאשר בסקרים שנערכו באזורים הסמוכים לאתר התגלו גם ממצאים מתקופות קדומות יותר, כמו הרומית והביזנטית. לאחר שהאתר ננטש ככל הנראה, יש התיישבות חדשה באתר בתקופה הפאטימית והצלבנית במאות ה-11 וה-12 במהלכן משוקמים מבנים רבים באתר. במהלך המאות ה-13 וה-14 שהן התקופה האיובית והממלוכית יש ירידה באוכלוסייה באתר. במהלך המאה ה-15 האתר משמש כבית קבורת ונחצבים באזור קברי ארגז.[1][3]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הממצאים שנחשפו באתר מעידים על ישוב שלא ידעו על קיומו. היישוב הוקם בצורה מתוכננת ומסודרת וכלל 63 מבני אבן. המבנים כללו מבני מגורים, מחסנים, 3 בתי בד, כאשר בחלק מהמבנים משולבות גם רצפות פסיפס. בתחילת התקופה העות'מאנית חלק משטח היישוב הופך לבית קברות ונחצבים בו 64 קברי ארגז עם מכסי אבן.[1] החוקרים לא הצליחו לעמוד בוודאות על דתם של התושבים שגרו ביישוב, זאת על אף ממצאים רבים מהתקופה הביזנטית באזור. ממצאים כמו מאגר מים ותאי נזירים עם צלבים על הקירות ושרידי כנסייה שנסקרה בעבר באזור החורבה.[1][2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 אברהם ש' טנדלר, חורבת זכריה, באתר חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, גיליון 133 לשנת 2021, 14 בנובמבר 2021
- ^ 1 2 דן שחר, חורבת זכריה, באתר חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, גיליון 129 לשנת 2017, 3 בדצמבר 2017
- ^ 1 2 עמית ראם, חורבת כלח, באתר חדשות ארכיאולוגיות, רשות העתיקות, גיליון 120 לשנת 2008, 5 באוקטובר 2008