חורבת א-צלבה
חורבת א-צלבה הוא אתר ארכאולוגי ברמת הגולן ובו שרידי יישוב יהודי עם בית כנסת המתוארכים לתקופה הרומית המאוחרת או תחילת התקופה הביזנטית. האתר נמצא צפון מערבית לגמלא, צפונית לעין סלם, מעל לנחל בתרה ודרומית לנחל חיוויאי.[1][2][3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורבת א-צלבה נסקרה ותוארה לראשונה בשנת 1968, למרות שבזמנו לא זוהה בה מבנה בית הכנסת. בשנת 1979 ביקר באתר הארכאולוג ד. בן עמי, שתיאר את מבנה בית הכנסת ובעקבותיו, צ"א מעוז קבע שזהו אתר של יישוב יהודי והמבנה הוא של בית כנסת קטן. מאוחר יותר זוהה משקוף עם חריטה של מנורה עליה.[1]
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חורבת א-צלבה שוכנת על מדרון של שלוחה צרה וכיום מוקפת בחורש טבעי שהשתלט על המקום. מלבד לשרידי בית הכנסת הקטן שנתגלו במקום, ישנם גם שרידים של מבנה ציבור נוסף וגדול יותר. בסביבת החורבה נמצאו תשעה בתי בד, שזהו המספר הגדול ביותר ליישוב יהודי ברמת הגולן. כמו כן מצפון לאתר נתגלתה מחצבה ולידה כבשן של בית יוצר לכלי חרס. לדעת החוקרים היה זה אחד ממוקדי הייצור של כלים מתצורת כפר חנניה בגולן.[1]
ממצאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברחבי האתר נתגלו חרסים מתקופות שונות וכוללות את תקופת הברונזה בכללותה, תקופת הברזל, התקופה ההלניסטית, התקופה הרומית בארץ ישראל ומהתקופה הביזנטית. היות שהאתר לא נחפר בצורה מסודרת, ייתכן וימצאו ממצאים נוספים במידה ותתבצע במקום חפירה ארכאולוגית.[1]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 בן אפרים יגאל, הרטל משה, גולני אמיר, מעוז אורי צבי, בר נור רן, יצחקי גל, אילן צבי, בן דוד חיי, בן-עמי דודי, סקר רמת הגולן, באתר רשות העתיקות
- ^ מאיר, ד. ומאיר, ע, בתי כנסת קדומים ברמת הגולן, תשע"ג, עמ' 154
- ^ מעוז, צ.א., בתי כנסת עתיקים בגולן- אמנות ואדריכלות, תשנ"ה, עמ' 160–161.