לדלג לתוכן

חוק שירותי תעופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012
פרטי החוק
תאריך חקיקה 29 במאי 2012
תאריך חקיקה עברי ח' בסיוון תשע"ב
גוף מחוקק הכנסת השמונה עשרה
תומכים 35
מתנגדים 0
חוברת פרסום ספר החוקים 2360, עמ' 414
הצעת חוק פרטית
משרד ממונה משרד התחבורה
נוסח מלא הנוסח המלא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 הוא חוק ישראלי המחייב את חברת התעופה להסדיר את זכויות הנוסעים בעת ביטול טיסה, עיכוב טיסה ודחיית טיסה מצד חברות התעופה. החוק מקביל לזה שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004 שקובע את פיצוי שמגיע לנוסעים במקרה של סירוב טיסה, ביטול טיסה או עיכוב בהמראה. החוק נחקק בשנת 2012, ומאז עודכן מספר פעמים.

אישור החוק יצר סדר ביחסים בין חברות התעופה לנוסעים ואף הוריד משמעותית את כמות ההונאות שנגרמו לנוסעים מצד חברות התעופה במקרים אלו.[1]

חוק שירותי התעופה מכונה גם "חוק אחמד טיבי" על שם אחד מיוזמי החוק - חבר הכנסת אחמד טיבי. טרם חקיקתו של "חוק טיבי" הפיצויים לנוסע בעקבות ביטול, עיכוב או דחיית טיסה היו מזעריים, ולעיתים נוצר מצב שלחברת התעופה השתלם להודיע על ביטול טיסה מאשר לקיימה בפועל.

החוק חל על כל טיסה הממריאה ונוחתת בישראל, לרבות המקרים שבהם קיימות חניות ביניים. בנוסף החוק חל גם על חברות תעופה זרות.

עיקרי החוק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביטול טיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסעיף זה החוק קובע כי נוסע שהונפק לו כרטיס טיסה או נדחתה טיסתו בשמונה שעות או יותר, זכאי להטבות[2][3][4][5]:

  • שירותי סיוע – מדובר בשירותים המוענקים לנוסעים ששוהים בנמל התעופה. שירותים אלה כוללים מזון ומשקאות, בהתאם לזמן המתנה, אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר, שירותי הסעות מנמל התעופה לבית המלון, שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה באמצעות פקסימיליה או דוא"ל, לפי בחירת הנוסע.
אם חברת התעופה לא מספקת לנוסע את שירותי הסיוע המגיעים לו בגין ביטול הטיסה היא חושפת את עצמה לתביעה אזרחית שיכולה להגיע עד לסכום של 10,190 ש"ח ללא הוכחת נזק.
  • השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע.
  • פיצוי כספי.

בהתאם למרחק וליעד הטיסה, כמפורט להלן:

מרחק הטיסה סכום הפיצוי
עד 2,000 ק"מ 1,300 ש"ח
עד 4,500 ק"מ 2,090 ש"ח
מעל 4,500 ק"מ 3,130 ש"ח

חברת התעופה לא תהיה חייבת בפיצוי כספי במקרים הבאים:

  • טיסה אשר בוטלה בשל נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטת החברה (כוח עליון).
  • הטיסה בוטלה בשל שביתה.
  • הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג.

דחיית טיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקרים של דחיית טיסה חוק שירותי התעופה מסייג את הפיצוי לנוסע.

  • עיכוב של שעתיים או פחות אינו מזכה את הנוסע בכל פיצוי או הטבה.
  • עיכוב טיסה העולה על שעתיים מזכה את הנוסע במזון, משקאות ואמצעי תקשורת.
  • עיכוב טיסה העולה על חמש שעות אך פחות משמונה שעות מזכה את הנוסע במזון, משקאות, שירותי תקשורת, השבת התמורה ששולמה עבור כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי (לפי בחירתו).
  • עיכוב טיסה העולה על שמונה שעות נחשב לביטול טיסה.

מקרים חריגים לחוק במקרים של ביטול טיסה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר חריגים הפוטרים את חברת התעופה מלשלם פיצוי כספי מכוח "חוק אחמד טיבי" (אך אינם פוטרים את חברת התעופה מחובתה לספק את יתר ההטבות או תשלום פיצויים ללא הוכחת נזק במקרה שבו הטבות אלה לא מסופקות לנוסעים).

  • אם נמסרה הודעה לבעל הכרטיס לפחות 14 ימים לפני מועד הטיסה המפורט בכרטיס הטיסה, לא יהיה זכאי הנוסע לפיצוי כלשהו.
  • הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי אם חברת התעופה הודיעה על ביטול הטיסה בפרק זמן שבין 7–14 ימים, כל עוד הוצעה לנוסע טיסה חלופית שמועד המראתה הוא לכל היותר שעתיים לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה, ומועד הנחיתה הוא לא יאוחר מארבע שעות לאחר המועד המקורי.
  • הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי אם הטיסה בוטלה בפרק זמן הנמוך משבעה ימים לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה, והוצעה לנוסע טיסה חלופית שמועד המראתה הוא לכל היותר שעה לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס הטיסה, ומועד הנחיתה לא יאוחר משעתיים מהמועד המקורי.[1]

קיימים מקרים חריגים נוספים השוללים את הפיצוי מנוסע שטיסתו בוטלה. מקרים אלה מתייחסים לנסיבות מיוחדות שאינן בשליטת חברת התעופה, כגון: ביטול טיסה עקב שביתה, הטיסה בוטלה על מנת למנוע חילול שבת, כוח עליון וכדומה.

בכל מקרה שבו חברת התעופה מודיעה על ביטול טיסה (גם אם מדובר בחריגים המוזכרים לעיל), עליה להציג בפני הנוסע חלופות להגעה ליעדו הסופי. חברת התעופה איננה יכולה להתנער מהנוסע ולהשאיר אותו “תקוע” במקום כלשהו.[1]

ההבדל בין החוק בישראל לבין התקנות האירופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק שירותי תעופה נחקק בישראל בהתבסס על התקנות האירופיות החלות בנושא זה באירופה משנת 2004, הנקראות Regulation (EC) No 261/2004. כך אף נכתב במסגרת דברי ההסבר להצעת חוק שירותי תעופה "הוראות דומות להוראות החוק המוצע קבועות בתקנות שהתקין האיחוד האירופי בשנת 2004, שעניינן פיצוי וסיוע לנוסעים במקרה של סירוב להטיס בטיסה, ביטול טיסה או עיכוב בהמראה...".

עם זאת, קיימים מספר שינויים בין החוק בישראל לבין התקנות האירופיות, כאשר השינוי המרכזי שבהם הוא - שבמסגרת החוק הישראלי טיסה שבוטלה המזכה את הנוסעים בפיצוי כספי הנה במקרים של - ביטול טיסה, או במקרים של עיכוב בהמראת הטיסה בשמונה שעות ומעלה, ולעומת זאת, במסגרת התקנות האירופיות במקרים של - ביטול טיסה, או במקרים של עיכוב בנחיתת הטיסה (ולא בהמראה), ובעיכוב של שלוש שעות ומעלה (להבדיל משמונה שעות).

התקנות האירופיות רלוונטיות לטיסות בשני המקרים הבאים:

  • לטיסות שהמריאו ממדינה השייכת לאיחוד האירופי.
  • לטיסות שהופעלו על ידי חברות תעופה השייכות למדיניות מהאיחוד האירופי.

שינוי נוסף בין חוק שירותי תעופה לבין התקנות האירופיות הוא בשיעור הפיצוי הכספי ומרחק הטיסה. שכן, הפיצוי הכספי במסגרת התקנות נע בין 250 יורו (בטיסות שהמרחק שלהן הוא עד 1,500 ק"מ) ועד 600 יורו (לטיסות שהמרחק הוא מעל 3,500 ק"מ). לעומת זאת בחוק בישראל הפיצוי נע בין 1,300 ש"ח (לטיסות שהמרחק הוא עד 2,000 ק"מ), ועד ל-3,130 ש"ח (לטיסות שהמרחק הוא מעל 4,500 ק"מ).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]