חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001

פרטי החוק
תאריך חקיקה	25 ביולי 2001
תאריך חקיקה עברי	ה' באב תשס"א
גוף מחוקק	הכנסת החמש עשרה
חוברת פרסום	ספר החוקים אוגוסט 2001, עמ' 509
הצעת חוק	פרטית
משרד ממונה	המשרד לביטחון לאומי
מספר תיקונים	11
נוסח מלא	הנוסח המלא

חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001, אושר בכנסת החמש עשרה ביולי 2001, והוא אוסר העסקה של עברייניי מין במוסדות המשרתים קטינים (בתי ספר, מעונות יום, תנועות נוער ועוד) ובמוסדות לחסרי ישע.

היסטוריה חקיקתית

החוק נחקק בכנסת החמש עשרה ביוזמתו של חבר הכנסת יובל שטייניץ. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו זאת בקביעה: "אחוז ניכר מהמורשעים בעבירות מין חוזרים ותוקפים קטינים לאחר שחרורם מהכלא." החוק אושר ב-25 ביולי 2001, ובגרסתו הראשונה נקרא חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, התשס"א–2001. בגרסתו זו אכן עסק החוק רק באיסור העסקה של עברייני מין במוסד המעניק שירות לקטינים.

מיום חקיקתו תוקן החוק 11 פעמים. להלן התיקונים העיקריים.

החוק קבע שתחילתו היא שנה מיום פרסומו, כלומר החל מ-7 באוגוסט 2002. בתיקון ראשון לחוק נדחתה תחילתו ל-1 במרץ 2003, ונוסף לו סעיף 13א, הקובע כללים להעסקה של עברייני מין בתקופת הביניים שבין חקיקת החוק לכניסתו לתוקף.

תיקון מס' 2 לחוק, שנעשה ביוזמתו של חבר הכנסת יצחק הרצוג, הרחיב את תחולתו של החוק גם למוסדות המטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית ובעסקים המעניקים שירות לאנשים כאלה. בהתאם לכך שונה שם החוק לשמו הנוכחי, חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001.

לפי הנוסח המקורי של החוק הגבלות ההעסקה חלו רק על מי שנדון לשנה מאסר בפועל או יותר. בתיקון מס' 4 לחוק, שנעשה ביוזמתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', נקבע שהגבלות ההעסקה יחולו על כל מי שהורשע בעבירת מין. דברי ההסבר להצעת החוק נימקו החמרה זו: "הצעת החוק נועדה להביא לשינוי בנקודת האיזון בין ההגנה על העובד וזכותו החוקתית לעיסוק מחד גיסא, לבין ההגנה של שלומם של קטינים ואנשים עם מוגבלות הנתונים להשגחת המבוגרים המספקים להם שירותים מאידך גיסא, ולתת עדיפות להגנה על שלומם של קטינים ואנשים עם מוגבלות, גם במחיר של פגיעה בזכויות ובאינטרסים האמורים."

תיקון מס' 7 לחוק, שנעשה ביוזמתה של חברת הכנסת ציפי חוטובלי, הרחיב את הגנתו של החוק לחסרי ישע, שהגדרתם "מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת אינו יכול לדאוג לצורכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו", והאיסור על העסקה של עברייני מין הוטל על מוסדות נוספים.

הוראות החוק

החוק קובע: מעסיק לא יקבל לעבודה, בשכר או בהתנדבות, במוסד ולא יעסיק בעבודה במוסד, בגיר שהורשע בעבירת מין שאותה ביצע בהיותו בגיר. האיסור חל ממועד ההרשעה בעבירת מין ועד 20 שנים לאחר ההרשעה, ואם נידון למאסר – 20 שנים לאחר שחרורו של הבגיר מבית הסוהר בשל אותה עבירה. ועדה שיקים שר המשפטים רשאית לתת פטור מאיסור זה, אם שוכנעה, לאחר שקיבלה הערכת מסוכנות, שהמבקש אינו מהווה סיכון לקטינים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע. הוראות החוק חלות גם על מעסיק בפועל של בגיר באמצעות קבלן כוח אדם, ועל בגיר המועסק כאמור.

"מוסד", לעניין חוק זה הוא:

(1) בית ספר שלומדים בו קטינים, מוסד חינוכי ששוהים בו קטינים, מעונות לקטינים, מעונות יום ומשפחתונים לקטינים ובכלל זה מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, מרכזי תרבות נוער וספורט, מכוני כושר ומועדוני ספורט שבהם מתאמנים בין השאר קטינים, גן ילדים, גן חיות, גן שעשועים, תנועת נוער, עסק שבין עיסוקיו הסעת קטינים, עסק העוסק בין השאר בארגון טיולים לקטינים או באבטחת קטינים, בריכת שחייה הפתוחה גם לקטינים, קייטנה, פנימייה או מועדון שבהם שוהים קטינים, מרפאות ובתי חולים לילדים, מחלקות ילדים בבתי חולים;

(2)

(א) מקום, מהמפורטים להלן, שבו נמצאים בני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או חסרי ישע:

(1) מעון, כהגדרתו בחוק הפיקוח על המעונות, התשכ״ה–1965;

(2) מעון יום או מרכז טיפולי;

(3) מרכז עבודה שיקומי;

(4) מועדון שבין מטרותיו מתן שירות לקבוצה של בני אדם כאמור;

(ב) עסק, מהמפורטים להלן, למתן שירותים לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע, שבין עיסוקיו:

(1) מתן שירותי נופש לקבוצה של אנשים כאמור;

(2) הסעת אנשים כאמור;

(3) אבטחת קבוצות של אנשים כאמור;

(3)

(א) בית חולים או מרפאה כהגדרתם בחוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991;

(ב) בית חולים או מחלקה המיועדים לאשפוז חולים סיעודיים (חולה גריאטרי או תשוש נפש, לרבות חולה שמצב בריאותו ותפקודו ירודים כתוצאה ממחלה כרונית או מליקוי קבוע, הדורש מעקב רפואי מיומן במסגרת אשפוז, במשך 24 שעות ביממה לתקופה ממושכת);

(ג) מסגרת שיקום המיועדת לנכי נפש כהגדרתם בסעיף 2 לחוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש״ס–2000, שהיא שירותי שיקום המנויים בפרט א(2) או (3) לתוספת לחוק האמור, שירותי ליווי, הכשרה והשגחה המנויים בפרט ב(1) לתוספת האמורה או מסגרת המספקת שירותי תיאום טיפול המנויה בפרט ז לתוספת האמורה;

(4) גוף אחר, שבין עיסוקיו מתן שירותי חונכות, הדרכה, הוראה, בידור או אבחון לקטינים, לבני אדם עם מוגבלות שכלית או התפתחותית או לחסרי ישע, טיפול בהם, השגחה עליהם או ליווי שלהם בהליכים משפטיים.

לפני קבלת אדם לעבודה במוסד, על המעסיק לקבל אישור ממשטרת ישראל שהמועמד לעבודה אינו עבריין מין. כללי קבלת האישור נקבעו בתקנות למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (אישור המשטרה), תשס"ג–2003. נכון להיום (דצמבר 2024), החובה לקבל אישור ממשטרת ישראל חלה רק על בגירים גברים ולא על נשים, כלומר, אישה הבאה לעבוד במוסד המנוי בחוק, לא נדרשת להציג אישור משטרה שאינה עבריינית מין. על אף האמור, איסור ההעסקה חל הן על עברייני המין והן על עברייניות המין, וההבדל בין הגברים לבין הנשים הוא רק בחובת המעסיק לקבל את אישור המשטרה.

פיטורי עובד לפי הוראות חוק זה אינם מצריכים הודעה מוקדמת לפיטורים, אך מזכים את העובד בפיצויי פיטורים, אלא אם בית הדין לעבודה קבע כי הפיטורים היו בנסיבות מיוחדות, שאינן מצדיקות מתן פיצויי פיטורים, כולם או חלקם.

קישורים חיצוניים

• חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א–2001, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
• היסטוריית החקיקה של חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
• מניעת העסקה של עברייני מין במוסדות, באתר המשרד לביטחון לאומי