חוקתנות עממית
|
עיינו גם בפורטל
פורטל חוק ומשפט הוא שער לתחום המשפטים בוויקיפדיה. הפורטל מציג מושגי יסוד ומונחים בתחום, וסוקר מספר נושאים בהם ענפי המשפט, שיטות המשפט, חוקים, פסקי דין ועוד. |
חוקתנות עממית (Popular-Constitutionalism) היא גישה בתאוריה החוקתית, שטענותיה העיקריות הן:
- פרשנות חוקתית שיפוטית המתעלמת מעמדת הציבור באותה עת, פוגעת בבסיס העיקרון הדמוקרטי.
- בהתבסס על עקרון חכמת ההמונים, פרשנות חוקתית שתתבסס על עמדת הציבור מגבירה את הסיכויי לקבלת החלטה נכונה.
- עדיפה קבלת החלטות חוקתיות על ידי התחשבות בעמדת הציבור, גם במחיר של החלטות שגויות, על פני עמדה המקדמת קבלת החלטות, נכונות ככל שיהיו, באופן המנוגד לרצון הציבור.
לפי גישת החוקתנות העממית מאחר שהלגיטימיות של השלטון מותנית בכך שהוא מבטא את רצון העם, על פרשנות החוקה, שעומדת בראש פירמידת הנורמות, חייבת להתחשב ברצון העם. עם זאת, גם לפי גישה זו בית המשפט צריך ורשאי לפרש את החוקה במנותק מעמדת הציבור בבואו להגן על זכויות המיעוט.
בארצות הברית פועלת תנועת "החוקתנות העממית", שחרתה עקרונות אלו על דגלה.
יצירת התאוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2001 פרסם לארי קרמר, דיקן בית הספר למשפטים של אוניברסיטת סטנפורד, את גישתו לפיה כוונת מנסחי החוקה האמריקאית הייתה שזו תפורש בידי העם עצמו באמצעות הצבעה או חבר מושבעים. כיום דוגלת בגישה זו תנועת "החוקתנות העממית", בה חברים שמרנים לצד ליברלים[1].
בישראל, פרופ' גדעון ספיר הידוע כמתנגד לאקטביזם השיפוטי, ותלמידו ד"ר שאול שארף אשר משמש כמרצה למשפט חוקתי במרכז האקדמי פרס וכעמית בכיר במכון בגין למשפט וציונות בירושלים - תומכים בגישת החוקתנות העממית[2].
יישום הגישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יישום גישת חוקתנות עממית באופן מלא, מעביר את ההכרעה בשאלת הפרשנות לידי העם, באמצעות משאל עם או באמצעות נציגי העם בפרלמנט.
יישום מתון של גישת החוקתנות העממית מותיר את ההכרעה בידי בית המשפט העליון, אך מטיל עליו להביא בחשבון כשיקול מרכזי את עמדת הציבור כפי שהיא מבוטאת באמצעות משאל עם או באמצעות נציגי העם בפרלמנט.
כיום ישנן קריאות בקרב תומכי החוקתנות העממית, לקיים משאל עם בשאלת פרשנות חוקתית, במיוחד כשזו עוסקת בנושא הנתון במחלוקת פוליטית, ועקב הטכנולוגיה שמאפשרת ביתר קלות ביצוע משאלי עם[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Larry D. Kramer, The People Themselves: Popular Constitutionalism and Judicial Review, Oxford University Press, 2005
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שאול שארף, חוקתנות עממית – רצון העם קובע (23 בינואר 2015).
- Barry Friedman, Mediated Popular Constitutionalism, Michigan Law Review, 2003
- Robert C. Post, Reva B. Siegel, Popular Constitutionalism, Departmentalism, and Judicial Supremacy, California Law Review, 2004
- Jeffrey Rosen Popular Constitutionalism, New York Times, December 12, 2004
- Helen J. Knowles, Julianne Toia, Defining 'Popular Constitutionalism: The Kramer versus Kramer Problem, Southern University Law Review, 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ (Larry D. Kramer, The Supreme Court, 2000 Term – Foreword: We the Court, 115 Harv. L. Rev. 4 (2001.
- ^ גדעון ספיר ושאול שארף חוקתנות עממית, מחקרי משפט ל 161, התשע"ה.
- ^ שאול שארף, דמוקרטיה היברידית: טכנולוגיה אינטרנטית בשירות הדמוקרטיה, מעשי משפט יב, 307 (2021)