חוף
חוף הוא אזור שמסביב לקו התפר בין גוף מים ליבשה הקרוי קו חוף. אזור זה מהווה אזור גאולוגי, גאוגרפי, וכן סביבה אקולוגית.
טופוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוֹפִים נוצרים מאוסף של חלקיקים, המובאים על ידי הגלים, שמקורם בשחיקת סלעים בקרבת החוף. צורת החוף תלויה באופן תנועת הגלים. יש חלקי חוף חוליים ויש חלקי חוף סלעיים.
חוֹפֵי הים מהווים אזורים אקולוגיים בעלי תנאים מאוד קשים לבעלי חיים וצמחים. המליחות מקשה מאוד על בעלי חיים וצמחים יבשתיים, והיובש בעת נסיגת הים מקשה על בעלי חיים ימיים.
נהוג לחלק את חוף הים לשלושה אזורים:
- אזור הנמצא מתחת לפני הים ובקרבת החוף.
- אזור החשוף לגלי ולמי הים.
- אזור המרוחק לחלוטין מהגלים אליו הם לא מגיעים, באזור זה ישנן דיונות חול, עליהן גדלה צמחיית חוֹפִים, שהיא עשב העמיד בפני מליחות האוויר והמים בקרבת הים.
טבלאות גידוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]שוניות סלעיות, שמצויות לאורך החוף ושמתקיימות בקו התפר של הגאות והשפל, כך שהן מצויות מתחת למים בחלק מהזמן – ומעליהם בזמנים אחרים. הטבלאות מתקיימות בחופים סלעיים שעשויים מגיר או מכורכר – סוגי סלע רכים שנשחקים על ידי הגלים. אפשר למצוא טבלאות גידוד בכ-10 אחוזים מחופי ישראל, ובעיקר בצפון הארץ: בראש הנקרה, באכזיב, בעכו, בשקמונה, בחוף הבונים, במכמורת ובנווה ים, אבל הן קיימות גם במרכז הארץ ואף בפלמחים[1]. מקומות אלה נמצאים בסכנה עתידית, עקב עליית מפלס פני הים.
בשטחי הטבלאות הייחודיים חיים מאות מינים של בעלי חיים, שביניהם מתקיים מארג מורכב של קשרי גומלין: אצות, שושנות ים, חסרי חוליות, סרטנים ומגוון יצורים קטנטנים – רבים מהם ייחודיים לבית הגידול. בנוסף למערכת האקולוגית הייחודית שמתקיימת בהן, טבלאות הגידוד בולמות חלק מאנרגיית הגלים וכך, מפחיתות את השחיקה של קו החוף, שעלולה להביא לקריסת מצוקים[1].
החוף כבית גידול לבעלי חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוף מהווה בית גידול לסרטנים הנוהגים למצוא את מזונם בחול, ולעופות ים.
צבי ים נוהגים להטיל את ביציהם על החוף, על אף שהם חיים בים.
החפת לווייתנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעיתים, עולים יונקים ימיים אל החוף, דבר שגורם לעיתים קרובות למותם. לתופעה זו ניתנו הסברים שונים, והיא מכונה החפת לווייתנים.
צמחיית החוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחיית החוף מורכבת, לרוב, משיחים או צמחים קטנים בעלי שורשים חזקים הרותמים את האדמה שמסביבם אליהם כדי שלא תנוע, והצמח יישאר נטוע במקומו. כזה, הוא הרותם, ששמו בא לו מרתימת האדמה אל שורשיו. בנוסף לכך, צמחי חוף עמידים לרוב למליחות, ואינם צורכים כמות רבה של מים מתוקים, שלרוב אינם בנמצא באזור חוף הים.
הסכנות בחוף הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]זרם סחף
[עריכת קוד מקור | עריכה]בים, בסמוך לחוף, הטופוגרפיה משתנה. תלי חול בתוך המים, או סלעים, משפיעים על אופן חלוקת המים שמקורם מהגלים, בחלקים השונים של החוף, ועלולים לגרום לזרם סחף, שאחראי לטביעות רבות.
הסכנות לחוף מעליית מפלס פני הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות הפשרת הקרחונים באנטארקטיקה, הקרח היבשתי בגרינלנד, והקרחונים בפסגות ההרים מסביב לעולם, וכן בשל התרחבות מי הים כתוצאה מהתחממותם בכמעלה אחת (צלזיוס), עלה מפלס פני הים העולמי בקרוב ל-25 סנטימטר ב-150 השנה האחרונות – מתוכם כתשעה סנטימטרים ב-25 השנים האחרונות בלבד. כבר ב-2021, נראתה השפעה במדינות איים שונות ברחבי העולם, כמו במיקרונזיה שבאוקיינוס השקט, שבה שטחם של כמה מהאיים כבר הצטמצם משמעותית, וחלק מהם אף החלו להיעלם לחלוטין מהמפה. בנוסף, חלקים מקו החוף של ארצות הברית החלו להיפגע, ולמשל, העיר מיאמי שבפלורידה, נאבקת בהצפות שנגרמות בעקבות עליית פני הים. עליית פני הים גם גרמה לרבים לאבד את בתיהם בבנגלדש, ובמקומות נוספים.
שלל גורמים מאיימים על המערכת האקולוגית הימית. כך, לאחרונה הוביל גל חום קיצוני, לאורך חופי קולומביה הבריטית שבקנדה, למות מיליוני צדפות, ולפגיעה בבעלי חיים ימיים רבים אחרים, כמו חלזונות וכוכבי ים, מה שפוגע במארג המזון לאורך החוף. גם עליית מפלס הים תטביע שטחים לאורך החופים, ותגרום לפגיעה ואף להיעלמות בעלי חיים וצמחיית ים לאורך החופים[1].
הסכנות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם חוקרים מהטכניון, נסרקו הגובה והטופוגרפיה של טבלאות הגידוד באזורים שונים בישראל. הממצאים הראו, שגם עלייה של כ-30 ס"מ במפלס הים, תטביע את כל משטח הטבלאות, והתוצאה, שהן תהיינה שקועות בתוך המים לכל אורך היממה. במצב זה, בהמשך המחקר, נמצא כי רבים מהמינים שאופייניים לטבלאות הגידוד, לא הצליחו לשרוד את השקיעה אל מתחת למים[1].
תרבות הפנאי בחוֹפִים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חופים הם אתרי תיירות בכל רחבי העולם. החוף משמש הן למנוחה והן כאתר למשחקי ספורט ואירועי ספורט ימי.
אירועי ספורט על החוף כגון כדורעף חופים, כדורגל חופים, מטקות, הפסטיבל הבינלאומי לפיסול בחול, משחק בחול, בניית ארמון חול, ופיסול בחול חובבני.
אירועי ספורט בתוך הים, כגון: גלישה הכוללת גלישת גלים, גלישת רוח וגלישת קיט, שחייה הכוללת מקצי השחייה כחלק מתחרויות טריאתלון, ואירועי שיט הכוללים מפרשיות, קטמרנים וכדומה.
חוֹפִים בהיסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רחצה בחוף הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופה הוויקטוריאנית, בשל האווירה הצנועה ששררה אז, שחייה בגוף חשוף נחשבה לא צנועה, ובגדי ים מלאים ואף קרונות רחצה היו נפוצים. במהלך המאה ה-20, ובמיוחד בעקבות המהפכה המינית בשנות ה-60, הפופולריות של בגדי הים החשופים גדלה במרבית מדינות המערב, ואף חופי נודיסטים הפכו פופולריים, אך בקרב קהילות אדוקות שחייה בלבוש מלא עדיין מקובלת.
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
רצועת חוף תל אביב-יפו עם בתי המלון שלאורכה
-
חוף ים – אתר תיירות
-
מתהלכות יחפות בחוף הים
-
חוף הים של ראשון לציון
-
חוף בקליפורניה – 1905
-
חוף "לאס טאראסיטאס", סנטה קרוס בטאנאריף קאנאריאס, ספרד
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופ' נחום רקובר, איכות הסביבה – היבטים רעיוניים ומשפטיים במקורות היהודיים, "זיהום מקומות הרחצה", 76. הוצאת ספרית המשפט העברי; משרד המשפטים ומורשת המשפט בישראל, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קריאת החוף – הסבר לגבי מושגים ותיאור דינאמיקת הכוחות והזרמים השכיחים בחופים.
- חופי ים, דף שער בספרייה הלאומית