חוסה לופס רגה

חוזה לופז רגה (ספרדית: José López Rega; 17 בנובמבר 1916 - 9 ביוני 1989) היה פוליטיקאי ארגנטינאי שכיהן כשר הרווחה בין השנים 1973 ל-1975, תחילה תחת חואן פרון ובהמשך תחת איזבל פרון, אשתו השלישית של חואן פרון ויורשתו בנשיאות. לופז רגה הפעיל כוח והשפעה רבים על איזבל פרון בתקופת נשיאותה, ובשל עוצמתם היו שהשוו אותו אותו לרספוטין. רגה השתמש בהשפעתו הרבה על הנשיאה ובנגישותו אליה כדי להפוך לבוס הפוליטי של ארגנטינה בפועל . הפוליטיקה השמרנית הפרוניסטית של רגה, דעותיו הימניות הקיצוניות והתעניינותו בתורת הנסתר זיכו אותו בכינוי "אל ברוחו" (El Brujo, "המכשף"). לרגה הייתה בת אחת, נורמה ביאטריז, שהפכה לבת זוגו של הנשיא ראול לאסטירי .

ביוגרפיה

חיים מוקדמים

אמו של לופז רגה נפטרה בעת שילדה אותו בבואנוס איירס. על פי הביוגרפיה שלו, מאת מרסלו לאראקי (2002), רגה היה ילד מנומס ורוחש כבוד, מופנם, שהייתה לו ספרייה שכיסתה קיר שלם ושגילה עניין מיוחד בנושאים רוחניים. רגה התחתן בגיל 27. ב-1944 הצטרף למשטרה הפדרלית, ובסיועו של מפקד המשטרה פילומנו ולאצקו הוא הצטרף למשמר שהגן על קאזה רוסדה, ארמונו של נשיא ארגנטינה, בדרגת קורפורל (רב טוראי).

ב-1951 פגש רגה את ויקטוריה מונטרו, שהפגישה אותו עם נושא האזוטריזם. לופז רגה היה אורח תדיר בביתה של מונטרו, שם פגש את חברי ארגון הבונים החופשיים . העניין שגילה באזוטריות הפגיש אותו עם איזבל פרון, אשתו השלישית של חואן פרון, וקשר ביניהם ב-1965. חואן פרון הוגלה מארגנטינה ב1955 בעקבות הפיכה צבאית, שכונתה המהפכה המשחררת, ועבר לספרד. לאחר שזכה באמונה של איזבל נסע לופז רגה לספרד, שם עבד תחילה ביחידת האבטחה של פרון, ומאוחר יותר הפך למזכיר האישי של בני הזוג.

נאמנות לחואן פרון

ב11 במרץ 1973התקיימו בחירות חופשיות, לראשונה מאז 1963. הכת הצבאית השלטת אסרה על חואן פרון להציג את מועמדותו, אך הוא תמרן את הפוליטיקה הפנימית כך שאיש אמונו, הקטור חוסה קמפורה, ייבחר. חוסה לופז רגה, שנשלח על ידי פרון לארגנטינה, מונה לשר הרווחה בממשלתו של קמפורה, והיווה סמן ימני מול הגורמים הפרוניסטיים השמאליים. פרון חזר לארגנטינה ב-20 ביוני 1973 והתקבל על ידי קהל גדול בנמל התעופה. קבלת הפנים ההמונית הפכה לטבח, שנודע בשם טבח אזייזה, כאשר צלפים מן הימין הפרוניסטי פתחו באש על משתתפים בעצרת שהיו מן השמאל הפרוניסטי, כמו ארגון המונטונרוס. ראשי הארגונים השמאליים האשימו את רגה בארגון הטבח.

פרון ולופז רגה, בעת שהותם בספרד, תמכו בשמאל הפרוניסטי, אך עם שובם לארגנטינה מתחו עליו ביקורת חריפה. לופז רגה מתח ביקורת גלויה על עמדתו של הנשיא קמפורה, איש השמאל הפרוניסטי, במהלך ישיבת הקבינט. לאחר שנודע על פגישתו של פרון עם מנהיגים מן הימין הפרוניסטי ומגופי ימין אחרים ומן הצבא, התפטר קמפורה יחד עם סגן הנשיא שלו, ויסנטה סולאנו לימה. אנשיו של קמפורה פוטרו מכל תפקידיהם בממשלה, וחתנו של לופז רגה, ראול אלברטו לאסטירי מונה לנשיא זמני וארגן את הבחירות. ב-23 בספטמבר 1973 זכה פרון בבחירות לנשיאות בכמעט 62% מהקולות. הוא מינה את אשתו השלישית, איזבל פרון, כסגנית הנשיא.

עם התחזקות הימין בממשלה התנקשו המונטונרוס ב-25 בספטמבר 1973 בחוסה איגנסיו רוצ'י, מנהיג CGT, ארגון עובדים אנטי-קומוניסטי. רו'צי היה מעורב בהקמת המילציה שכונתה הברית האנטי-קומוניסטית הארגנטינאית, הטריפל A (ספרדית: Alianza Argentina Anticomunista). רצח זה נתן ללופז רגה עילה להוציא מן החוק את כל הקבוצות החמושות ולסגור את אל מונדו, עיתון שמאלי. ב-21 בנובמבר 1973 נפצע קשה הסנאטור הרדיקלי היפוליטו סולרי יריוגן (Hipólito Solari Yrigoyen), במתקפת הטרור הראשונה של הטריפל A.

תפקיד בממשלה

בין הפעולות הראשונות של חואן פרון לאחר כניסתו לתפקיד היו הטלת גזרי דין קשים יותר נגד עברות שהוגדרו "המרדה" ו"חתרנות". לאחר טבח אזיזה הפך הפילוג עם השמאל הפרוניסטי גלוי עוד יותר עם התפטרותם של שמונה צירים שהיו שייכים לתנועת הנוער הפרוניסטי (Juventud Peronista). כאשר נפטר פרון, ב-1 ביולי 1974, קיבלה איזבל את השלטון ולופז רגה הפך למעין ראש ממשלה, ונטל את האחריות להכוונתם של משרדי הממשלה. הוא החליט כמעט לבדו על הרכב הקבינט החדש, ושמר לעצמו את התואר שר הרווחה. הוא הועלה לדרגת קומיסריו חנרל, הדרגה הגבוהה ביותר במשטרה הפדרלית; כאשר שירת במשטרה בצעירותו הגיע לדרגת קורפורל (רב טוראי) בלבד.

כשר הרווחה של ניהל רגה מדיניות לא פופולרית של שמרנות פיסקלית. בן חסותו, סלסטינו רודריגו, שהיה שר הכלכלה, פיחת את הפזו הארגנטינאי ב-50%, צעד שהביא לתוהו ובוהו כלכלי רב, לאינפלציה, לאובדן חסכונות ולמצוקה במעמד הבינוני והנמוך ובפרט בקרב עובדי ציבור וגמלאים. לופס רגה הותקף מצד הפלגים השמאליים של המפלגה הפרוניסטית, שהאשימו אותו בהיותו אנטי-מהפכני ופשיסט .

ביולי 1975 הואשם רגה רשמית על ידי המפלגה בהפעלת הברית האנטי-קומוניסטית הארגנטינאית, הטריפל A, קבוצת הטרור שהתארגנה עם בן חסותו, רודולפו אלמירון, ומומנה על ידי משרד הרווחה, בראשות רגה. ארגון זה היה אחראי למותם של 1,500 בני אדם ולגלותם של מאות נוספים. החל מטבח אזייזה יזם רגה את המלחמה המלוכלכת בארגנטינה, מדיניות שאותה המשיך השלטון הצבאי שעלה ב-1976, בראשותו של גנרל חורחה וידלה. במהלך המלחמה המלוכלכת "נעלמו" כ-30,000 איש.

בשל הביקורת הקשה על מדיניותו הכלכלית של סלסטינו רודריגו נאלץ לופס רגה להתפטר ב-11 ביולי 1975. הוא מונה בחיפזון לשגריר בספרד על ידי איזבל פרון וברח לספרד של פרנקו עם רודולפו אלמירון. מאוחר יותר מונה אלמירון לראש האבטחה של מנואל פראגה, מנהיג הברית העממית, המפלגה השמרנית בספרד שלאחר פרנקו של הברית העממית, אך נעצר בספרד בדצמבר 2006.

סתיו ושנים אחרונות

ב-24 במרץ 1976 הודחה הנשיאה איזבל פרון על ידי החונטה הצבאית, בהפיכה צבאית שכונתה על ידי יוזמיה "תהליך הארגון מחדש הלאומי". כאמור, השלטון הצבאי המשיך את מדיניות הדיכוי שכונתה "המלחמה המלוכלכת". לופז רגה בילה את עשר השנים הבאות בחו"ל, בהתחמקות מתביעה והעמדה לדין. הוא עזב את ספרד לשווייץ, שם התגורר ליד ז'נבה עד 1982. לאחר שהתגלה על ידי צלם, נמלט לאיי בהאמה. הוא חי בין מיאמי לאיי בהאמה עד 1986, אז נעצר בארצות הברית בעת שניסה לחדש את דרכונו, והוסגר לארגנטינה, שם הוא היה מבוקש בגין שחיתות, קנוניה ורציחות מרובות. הוא מת ממחלת הסוכרת ב-9 ביוני 1989 בבואנוס איירס, בעודו ממתין למשפט בכלא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חוסה לופס רגה בוויקישיתוף