לדלג לתוכן

חומת גורגאן הגדולה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חומת גורגאן הגדולה (בפרסית: دیوار بزرگ گرگان, ידועה גם כחומת אלכסנדר, دیوار بزرگ اسکندر או הנחש האדום, مار سرخ) היא מערכת ביצורים וחומת לבנים ארוכה שנבנתה בתקופת האימפריה הסאסאנית. זוהי מערכת הביצורים השנייה באורכה בעולם, לאחר החומה הגדולה של סין.[1] שרידי החומה נמצאים ליד העיר גורגאן שבפרובינציית גולסתאן בצפון מזרח איראן, בפינה הדרום מזרחית של הים הכספי. החומה באורך 195 קילומטרים וברוחב של 6–10 מטרים, כאשר כל 10–50 ק"מ מפוזרים ביצורים ומצודות. בתוואי החומה יש למעלה מ-30 מצודות. החומה נבנתה במעבר צר יחסית בין הים הכספי לבין ההרים של צפון-מזרח איראן, כך שתוקפים מצפון יתקשו לאגף אותה. היא נחשבת לאחד משערי אלכסנדר כחלק מממלכת הירקאניה הקדומה, וכהגנות האימפריה הסאסאנית מ"ההונים הלבנים".

שמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומה ידועה במספר שמות: היא נקראת גם "הנחש האדום" בגלל צבע הלבנים מהם היא בנויה. בפרסית, היא נקראת גם "מחסום אלכסנדר" (سد اسکندر סד-י אסכנדר) או "חומת אלכסנדר", על שם אלכסנדר הגדול הנחשב שעבר דרך שערי אלכסנדר הנחשבים קשורים לחומה, בדרכו מזרחה. החומה ידועה גם בשמות "מחסום אנושירוואן" (سد انوشیروان סד-י אנושירוואן) ו "מחסום פיירוז" (سد پیروز), באופן רשמי, היא נקראת "חומת ההגנה של גורגאן" (دیوار دفاعی گرگان דיוואר-י דפאעי-י גורגאן). הטורקמנים האיראנים קוראים לחומה קיזיל ילאן (בטורקית) או Qazal Al'an.[2]

תיאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומה היא באורך של 195 קילומטרים ובין 6–10 מטר רוחב, כאשר במהלכה יש 30 מצודות ביצורים הנמצאים במרווחים של בין 10–50 ק"מ זה מזה .

החומה נבנתה מלבני בוץ, גבס, מלט וחימר אשר הוכנו בתנורים ניידים בצורה אחידה לאורך החומה. בחלק מהחומה מבנה הלבנים מעורב, לבנה אנכית בין שתי לבנות אופקיות מעליה ומתחתיה. השימוש בלבנים היה נפוץ בתחילת תקופת האימפריה הפרתית יש גדלים שונים של הלבנים, אולם הרוב בגודל סטנדרטי של 40×40×10 ס"מ. השימוש בלבנים היה בצירוף אדמת הלס המקומית, אשר נשרפו בכבשנים לאורך קו החומה. החומה מתחילה מחוף הים הכספי, מתעקלת צפונית לגונבאד-י קאבוס (אנ') וממשיכה מזרחה עד להרי פיש-כּמאר. החומר שוכנת צפונית לנהר מקומי ולידה תעלת מים ברוחב 5 מטר (ששימשה בהתחלה להכנת הלבנים, ובהמשך שחלק ממערך ההגנה).

בשנת 1999, סקר ארכאולוגי שנעשה לקראת פיתוח באזור ובניית סכר גולסתאן גילו שרידים של החומה[3] החפירות זיהו לאורך החומה שרידים של למעלה מ-40 מצודות, העשויים מאותן לבנים מהן נבנתה החומה. לצורך הגנה על החומה מפרויקטי פיתוח עתידיים, ארכאולוגים סימנו את התוואי שלה בעזרת בלוקים מבטון.

החומה ארוכה יותר מחומת אדריאנוס ומחומת אנטונינוס יחדיו, וחוקרים מעריכים שבין 15,000–30,000 חיילים איישו את המצודות, שנכללו במסגרתה.[1]

תיארוך העתיקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר כּיאני, אשר הוביל חפירות שנעשו בשנת 1971, האמין כי החומה נבנתה בתקופת האימפריה הפרתית (247 לפנה"ס–224 לספירה), והיא שוחזרה ושופצה במהלך האימפריה הסאסאנית (3 עד המאה ה-7 לספירה).[4] החומה נועדה להגן על האימפריה הסאסאנית מההפתאלים (שנקראו גם "ההונים הלבנים"), עם שהגיע ממרכז אסיה והתיישב באזור בסביבות המאה ה-4.[1] חפירות ארכאולוגיות שנעשו בשנת 2005 גילו דגימות של פחם בתוך שרידי הבשנים לאורך החומה, שרידים של החומר עצמה וחלק מהחומה ליד טאמישה (Tammishe).[5] תיארוך לפי שיטת OSL (אנ') קבע כי החומות והשרידים הם משלהי המאה ה-5 או ה-6 לספירה.[6] הממצאים מעידים שהמבנים נבנו לאחר תקופתו של אלכסנדר הגדול, ייתכן על בסיס חומה קודמת.[1]

החומה הגדולה של גורגאן

חיבור לשערי אלכסנדר בדרבנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצר הגנה נוסף מהתקופה הסאסאנית הוא המבצר בעיר דרבנט, בצד המערבי של הים הכספי, ברפובליקה של דאגסטן בדרום רוסיה. המבצר ושרידי קו ביצורים לאורך 3 ק"מ הם חלק מהשרידים היחידים שנותרו מתקופת האימפריה הסאסאנית באזור זה, ונמצאים חלק משערי אלכסנדר. המשכם וקישורם לחומת גורגאן הגדולה לא היה ידוע עד לאחרונה והוא חלק מהמחקר המתמשך.

מתווה החומה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החומה באורך 195 קילומטרים וברוחב של 6–10 מטרים, כאשר כל 10–50 ק"מ מפוזרים ביצורים ומצודות. בתוואי החומה יש למעלה מ-30 מצודות. הקצה המערבי, הים הכספי, בסופו של החומה, ליד שרידי המבצר ב: 37°08′23″N 54°10′44″E; הקצה המזרחי של החומה, ליד העיירה פיש-כמאר, ליד שרידי המבצר ב: 37°31′14″N 55°34′37″E. הכותרת לתאם עבור מיקום השרידים של מבצר באמצע הדרך לאורך החומה.

המסלול, ממזרח למערב[7] נ.צ
הקצה המזרחי
מבצר 1 37°31′14″N 55°34′37″E / 37.5206739°N 55.5770498°E / 37.5206739; 55.5770498 (fort (1))
מבצר 2 37°30′03″N 55°31′16″E / 37.5008423°N 55.5210721°E / 37.5008423; 55.5210721 (fort (2))
מבצר 3 37°28′29″N 55°27′48″E / 37.4747559°N 55.4633295°E / 37.4747559; 55.4633295 (fort (3?))
מבצר 4 37°27′07″N 55°25′13″E / 37.4519502°N 55.4202157°E / 37.4519502; 55.4202157 (fort (4))
עיקול 37°26′02″N 55°23′31″E / 37.4339426°N 55.3920364°E / 37.4339426; 55.3920364 (bend)
עיקול 37°25′46″N 55°22′58″E / 37.4294784°N 55.3828955°E / 37.4294784; 55.3828955 (bend)
עיקול 37°25′44″N 55°22′32″E / 37.4287627°N 55.3755999°E / 37.4287627; 55.3755999 (bend)
מבצר 5 37°25′37″N 55°22′21″E / 37.4270545°N 55.3724777°E / 37.4270545; 55.3724777 (fort (5))
עיקול 37°25′07″N 55°21′18″E / 37.4187427°N 55.3549147°E / 37.4187427; 55.3549147 (bend)
מבצר 6 37°23′57″N 55°20′02″E / 37.3991674°N 55.3339988°E / 37.3991674; 55.3339988 (fort (6))
מבצר 7 37°22′40″N 55°18′35″E / 37.3779074°N 55.3097141°E / 37.3779074; 55.3097141 (fort (7))
מבצר 8 37°20′45″N 55°16′24″E / 37.345827°N 55.2734506°E / 37.345827; 55.2734506 (fort (8))
מבצר 9 37°18′26″N 55°13′45″E / 37.3072092°N 55.2290708°E / 37.3072092; 55.2290708 (fort (9))
עיקול 37°17′17″N 55°12′20″E / 37.2880529°N 55.2055693°E / 37.2880529; 55.2055693 (bend)
מבצר 10 37°16′51″N 55°10′31″E / 37.2808739°N 55.1753488°E / 37.2808739; 55.1753488 (fort (10))
מבצר 12 37°16′01″N 55°06′38″E / 37.2669322°N 55.1104903°E / 37.2669322; 55.1104903 (fort (12))
עיקול 37°15′43″N 55°04′50″E / 37.2619287°N 55.0805569°E / 37.2619287; 55.0805569 (bend)
מבצר 14 37°15′38″N 55°00′37″E / 37.2604343°N 55.010165°E / 37.2604343; 55.010165 (fort (14))
מבצר 15 37°15′38″N 54°58′32″E / 37.2606563°N 54.9755966°E / 37.2606563; 54.9755966 (fort (15))
מבצר 17 37°15′34″N 54°55′59″E / 37.2594096°N 54.9330085°E / 37.2594096; 54.9330085 (fort (17))
מבצר 18 37°15′21″N 54°53′52″E / 37.2558914°N 54.8976731°E / 37.2558914; 54.8976731 (fort (18))
מבצר 20 37°14′58″N 54°49′24″E / 37.2494609°N 54.8232901°E / 37.2494609; 54.8232901 (fort (20))
מבצר 22 37°13′04″N 54°41′45″E / 37.2176589°N 54.695853°E / 37.2176589; 54.695853 (fort (22))
מבצר 37°08′23″N 54°39′34″E / 37.1398186°N 54.6595144°E / 37.1398186; 54.6595144 (fort)
מבצר 25 37°07′06″N 54°33′18″E / 37.1181987°N 54.5549244°E / 37.1181987; 54.5549244 (fort (25))
מבצר 26 37°06′56″N 54°31′37″E / 37.115538°N 54.5270026°E / 37.115538; 54.5270026 (fort (26))
מבצר 27 37°07′03″N 54°30′09″E / 37.1176298°N 54.5025676°E / 37.1176298; 54.5025676 (fort (27))
Qaleh Kharabeh מבצר (כ-2.5 ק"מ דרומית מהחומה) 37°06′09″N 54°25′34″E / 37.1024599°N 54.4261944°E / 37.1024599; 54.4261944 (Qaleh Kharabeh fortress)
מבצר 30 37°08′16″N 54°19′35″E / 37.13786°N 54.3265128°E / 37.13786; 54.3265128 (fort (30))
מבצר 33 37°08′23″N 54°10′44″E / 37.13981°N 54.1788733°E / 37.13981; 54.1788733 (fort (33))
הקצה המערבי

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומת גורגאן הגדולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 Excavations In Iran Unravel Mystery Of 'Red Snake' מדע יומי, אוניברסיטת אדינבורו, 26 בפברואר 2008
  2. ^ GORGĀN iv. Archeology Muhammad Yusof Kiani, Encyclopaedia Iranica, XI/2, pp. 148-151.
  3. ^ תעלומת הנחש האדום: גילוי אחד מהחומות המופלאות של העולם, Current World Archaeology, No. 27, February/March 2008, pp. 12-22
  4. ^ אודות החומה הגדולה של גורגאן והחפירות סביבה, הבלוג של ד"ר קווה פארוק, 20 ביוני 2009
  5. ^ 36°48.595′N 54°1.234′E / 36.809917°N 54.020567°E / 36.809917; 54.020567 (Wall of Tammishe: drowned fort)
  6. ^ British Institute of Persian Studies: Linear Barriers of Northern Iran: The Great Wall of Gorgan and the Wall of Tammishe
  7. ^ קואורדינטות של שרידי המבצרים לאורך החומה מ-Wikimapia
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חומת_גורגאן_הגדולה&oldid=36696971"