חולית אאולית

דיונות קלסו במדבר מוהאבי בדרום מזרח קליפורניה.

חולית אאולית היא מושג בתחום הגאומורפולוגיה המתקשר לתופעות של הצטברות סדימנטים לכדי רכס באמצעות אנרגיית הרוח בלבד.

דיונות נוצרות לרוב במדבריות או באזורי חוף ים. הדיונות הגדולות ביותר בעולם נמצאות במדבר סהרה וברבע אל חאלי בערב הסעודית, במדבר נמיב שבנמיביה ובבדאין חרן שבצפון סין.

רוב הדיונות בעולם היו אקטיביות לפני 20,000 שנה, בעידן הקרח האחרון, כאשר עוצמתה של הרוח הייתה גבוהה בהרבה מהיום. גודל גרגר הסדימנט הנישא הוא כגודל גרגרי החול, ונע בערכים שבין 0.062 ל-2.0 מ"מ. גרגרים בגודל זה אינם מאופיינים כקוהזיביים ולכן נישאים באמצעות הרוח בקלות. לעומת זאת, גרגרים מתחת לגודל של 0.050 מ"מ (סילט) נחשבים קוהזיביים ולכן התנגדותם לתנועה ברוח גדולה יותר. 99% מכלל הדיונות שוכנות במדבריות, ופחות מ-1% באזורים לחים לאורך רצועות חוף.

מקור שופע של סדימנטים בגודל גרגר של חול, ורוחות חזקות, הם היוצרים של דיונת חול שהיא אחת מהתופעות הדינמיות והמעניינות בטבע.

גורמים בעיצוב הדיונה

דיונות מתפתחות במקומות בהם יש אספקה שוטפת של חול. מקומות אלה קיימים לרוב בחופים, באזורי הפשט של נחלים באזורים צחיחים, ובמישורי מדבריות חשופים. שלושת הגורמים להלן ייקבעו את צורת הדיונה:

עוצמת הרוח, כיוונה ותדירותה
כיסוי צומח
גודל גרגר

גורמים נוספים כמו שינויים אקלימיים היוצרים סערות, זמינות של חול, היעדר צמחייה באורח פתאומי יכולים להשפיע על הגאומורפולוגיה של הדיונה. אולם, דיונות הן צורות השקעה אשר הייתה מעורבת בהן כמות אדירה של אנרגיה. שינויים יומיים או עונתיים בכיוון הרוח לא מעצבות את הדיונה בקלות מחדש. לפיכך, צורתן של דיונות היא עדות לתהליך ארוך של תנאים תחת רוח.

חלקי הדיונה:

.כיוון נשיבת הרוח - פונה לרוח. תהליך סחיפה.
פני החלקה - חסוי מהרוח. אזור השקעת החול בדיונה. בעל זווית קהה יותר, תלול יותר.
פסגה - פסגת הדיונה

תהליכי תנועת חול

סלטציה קיפוץ של חלקיקי החול – כאשר הם נכנסים לתנועה הם פוגעים בפני השטח ומתחילים להניע את החלקיקים הדקים יותר כך שלרוח יותר קל להרים את החלקיקים האלה. בתנאים של סלטציה, נדרשת מהירות רוח נמוכה יותר כדי לנתק את החלקיקים הקטנים יותר.
זחילה מאפיין גרגרים כבדים יותר, וכתוצאה מכך הם נעים בזחילה על גבי השטח.
רחופת אופייני לגרגרים קטנים במיוחד, אלה גרגרים אשר התנתקו מפני השטח ולא יחזרו אליו. לרוב תנועת גרגרים אלה מאופיינת כאבק, וזה ינוע הרחק מהדיונה אל עבר האטמוספירה.

לפיכך מתקדמת הדיונה החלקיקים אשר נעו בתהליך של סלטציה וזחילה נופלים כל פעם בקדמת כיוון הרוח וכך נוצר מצב בו החלקיקים נעים אל עבר צדה הגבוה של הצד שפונה אל הרוח עד אשר עוברים את הפסגה ונופלים לצד השני, אל מדרון הדיונה.

השפעה של תכולת לחות בכניסת גרגרים לתנועה

הפסקת התנועה בגרגרים אשר אינם קוהזיביים נובעת מלחות אשר נגזרת ממי תהום, חידור וגאות ושפל. לאחר הרטיבות הלחות מוחזקת על ידי החול ונוצרת שכבה בה ישנו כוח שנמתח בין המולקולות של המים לגרגרי החול.

סוגי דיונות

ברחן

דיונות סהר/ברחן - דיונות בצורת סהר בדרך כלל יותר ארוכות מאשר שהן גבוהות. דיונות אלו נוצרות על ידי רוח הזורמת באופן קבוע מכיוון אחד. אספקת החול אל הדיונה מועטה. דיונות מסוג סהרונים נעות בקצב המהיר ביותר במדבר. לדוגמה, קבוצת דיונות בסין נעה יותר מ-100 קילומטר לשנה בין השנים 1954–1959 במחוז נינג'יאה, מהירויות דומות נרשמו במדבר המערבי במצרים. דיונות הסהרונים הגדולות ביותר בעולם הן באורך העולה על 3 קילומטר. דיונות אלו נמצאו בסין, במדבר טקלה מקאן, ללא צמחייה.

טראנסברסית

דיונות אופקיות בשורה אשר מסודרות בניצב לרוח. למעשה אלה דיונות סהר שהתרחבו, כנראה משינויים אשר גרמו לאספקה מרובה יותר של חול.

כיפה

גבעות אובליות או מעוגלות. לדיונות אלו לרוב אין משטח החלקה (slip face). דיונות כיפה הן נדירות וניתן למצוא אותן בגבולות המדבר הקרובים לכיוון הרוח.

ליניארית

דיונות ליניאריות הן רכסי חול ישרים או מעוקלים מעט. לרוב דיונות מסוג זה יותר ארוכות מאשר גבוהות. דיונות אלו יכולות להשתרע עד 300 ק"מ ו-300 מטר גובה. תנועת הדיונה נקבע על ידי כיוון הרוח. הדיונה נעה פעם לפה, ופעם לשם, בהתאם לרוח החזקה ביותר באותו הזמן. אך תמיד ממשיכה להתקדם גם לאורך. צורת הדיונה בעלת פסגה חדה ומספר קצוות שנוצרות בגלל מספר כיווני רוח. אספקת חול מועטה. אפשרות לצמחייה.

sief מהמילה 'סיף',בערבית חרב. צורה מיוחדת של דיונה ליניארית. צורתה מוארכת בעלת שיפועים חדים. בשליש הדרומי של חצי האי ערב ישנה קבוצה גדולה של דיונות שנקרא רוב אל חאלי או "הרבע הריק", בו יש דיונות סיף המשתרעות על פני 200 קילומטר ומגיעות לגובה של 300 מטר. דיונות סיף, ככל הנראה, התפתחו מדיונות סהר כאשר נוצר שינוי בכיוון הרוח. כיוון הרוח החדש מביא לפיתוח של ענף חדש ולפיתוח יתר של אחד מהענפים המקוריים בדיונת הסהר.

כוכב

דיונות אשר נוצרות כתוצאה משינויים תדירים בכיוון הרוח, או במקומות בהם הרוח היא רב כיוונית. דיונות אלה נפוצות באזורים מדבריים גבוהים בהם כיוון הרוח משתנה בהתאם לעונה. דיונות כוכב גדלות באופן אופקי ולא באופן אנכי. דיונות אלו השתלטו על אתר מסוים במדבר סהרה. במדבריות אחרות, דיונות כוכב נערמות בקצוות של ימות חול בעיקר ליד מחסומים טופוגרפיים. במדבר בדרום מזרח סין, בדאין חרן, דיונות הכוכב מגיעות לגובה של עד 500 מטר, ככל הנראה דיונות אלו הגבוהות ביותר על פני כדור הארץ.

דיונות "כוכב" מהוות 11% מסך כל הדיונות באזורים המדבריים.

ליניארית בעלות צמחייה

דיונות נמוכות עם פרופיל עגלגל. נעות מגובה של מטר אחד עד לעשרות מטרים. בהן, כיסוי הצומח מכסה את חלקן או רובן, בעיקר במדרונות ולא בפסגה. דיונה אשר על פניה כיסוי צומח מלא תיחשב דיונה מיוצבת.

פרבולית

אופיינית לחוף. הצמחייה בקצוות הדיונה מייצבות אותה, והרוח ממשיכה לדחוף את מרכז הדיונה, כך שנוצרת צורת סהר. הרוח באה מכיוון הים. מצויות באזורים לחים. דיונות פרבוליות הן בצורת U. להבדיל מדיונות הסהר, הקצוות של הדיונות פונות כלפי מעלה. דיונות אלו נוצרות באזורים צחיחים למחצה, כאשר המשקעים היורדים באזורים אלו נאספים בחלקים הנמוכים של הדיונה, היכן שהצמחייה גדלה. דיונות פרבוליות תלויות בצמחייה שמכסה אותן- עשבים, שיחים ועצים שעוזרים לעגן את זרועות הדיונה. דיונות פרבוליות מתחילות הרחק ממקור הרוח, מתפזורות היוצרות משטחי חול המעוגנים חלקית על ידי צמחייה. דיונות אלו יכולות להיווצר מחול ים ולהימשך לכיוון פנים הארץ לאזורי צמחייה במישורי חוף ועל חופים של אגמים גדולים. רוב הדיונות הפרבוליות לא גבוהות יותר מכמה עשרות מטרים, למעט האף של הפרבולה, באזור זה הצמחייה מאטה את קצב הצטברות החול. לדיונות פרבוליות פשוטות יש קבוצה אחת של זרועות, הנמשכות לכיוון מקור הרוח מאחורי החלק הראשי של הדיונה. לדיונות פרבוליות משולבות יש כמה קבוצות של זרועות המשתרכות לאחור. דיונות פרבוליות, כמו ברחניות, מתקיימות באזורים בעלי כיוון רוח ראשי אחד.

חזיתית

רכסי חול נמוכים המכוסים צומח, נפוץ בחופים עורפיים בהם צמחים חלוצים מצליחים לגדול ולמנוע את התנועה האאולית של החול. דיונות אלה מתפתחות לרכסי חול מתמשכים המקבילים לקו החוף. זוהי הדיונה היחידה שמעורב בה תהליך של חילוף חול עם החוף, וזאת בשל קרבתה הרבה למים, ומעורבות של גלים.

דיונה וולקנית בקליפורניה, ב-Lassen Volcanic National Park

ניתן להבחין בשני סוגי תת-דיונות הנוצרות בתהליך זה; כאשר הצומח החלוץ הוא עונתי, הדיונה תגיע למקסימום של 2 מטרים ותיעלם בסוף העונה-שנה. כאשר הצומח קבוע הדיונה יכולה להגיע למקסימום של 35 מטר גובה.

בפרספקטיבה של ממשק וניהול חופים, נעשה שימוש ביצירת דיונות חזיתיות, באמצעות שתילת צומח חלוץ. במטרה למנוע ארוזיה (סחיפה) של חול מחוף הים.

דיונות ולקניות-קלסטיות אאוליות

דיונות העשויות מחול המגיע מבליה של סלעים פלוטונים, וסלעים געשיים בהם מינרלים בסיסיים המכילים ריכוזים גבוהים של יסודות כבדים כברזל ומגנזיום ומעט סיליקה. לרוב צבען של דיונות אלה כהה, וגובהן נע בדרך כלל בין 1- 4 מטרים בלבד. ניתן למצוא דיונות אלה בניו זילנד, פרו, מערב ארצות הברית והוואי, בלבד.

במדבר ק'או אשר בהוואי ישנן דיונות אשר גובהן מגיע עד 15 מטרים.

דיונות אאוליות בישראל

מאז הקמתה של מדינת ישראל חלו שינויים סביבתיים דרמטיים אשר בעלי השפעה ישירה על גופי החולות בישראל.

התרבות החקלאית שהייתה רווחת, התבססה על בוסתנים ורעייה. העיבוד החקלאי המסורתי הגביל את תנועת החולות, אך הרעייה המסורתית בשטחי החולות וכריתת צמחים להסקה עודדו את תנועת החולות. מסתמן שהסיבה המרכזית להתפתחות הצומח ולהתייצבות החולות קשורה ישירות להפסקת הרעייה והכריתה.
עלייה בלחות כתוצאה מפעילות אנושית יצרה כמות משקעים מוגברת ובכך הדרימה את קו הגבול בין אזור המוגדר צחיח לאזור המוגדר צחיח למחצה. שינוי אקלימי זה הוביל לעלייה בשיעור החידור ומכאן להתפתחות צומח על גבי הדיונות.

שני השינויים יוצרים תהליך של מעבר הדיונה לדיונה מיוצבת. בדיונה מיוצבת ישנם גורמים דומיננטיים נוספים, מלבד הרוח, אשר מעורבים בעיצוב הדיונה ; תהליכים של התפתחות קרקע וקרומים ביולוגים מתקדמים. מערך סף מסוים של צמחייה הרוח כבר איננה גורם דומיננטי בעיצוב הדיונה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בישראל שמהירות הרוח מועטה יחסית.

גוף החול סיני-נגב מהוו את גוף החולות הגדול ביותר בארץ (80% מסך החולות בארץ), והוא חלק משמורת עגור, גוף זה מכיל גם דיונות מיוצבות.

חולות נוספים:

ראו גם

לקריאה נוספת

Ritter et al, 2002. Process Geomorphology.
Summerfield M.A., 1991. Global Geomorphology.
Types of Aeolian Sand Duned H. Tsoar, Department of Geography and Environmental Development Ben-Gurion University of the Negev Beer-Sheva 84l05,Israel
Pye, K. & Tsoar, H., 1990, Aeolian Send and Send Dunes, Unwin Hyman,

London, 369 pp

קישורים חיצוניים