לדלג לתוכן

חובבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחקן כדורגל של התאחדות החובבים

חוֹבְבָן (בלועזית: Amateur – "מי שאוהב") המושג "חובבן" (Amateur) מגיע מהצרפתית, משמעותו "אוהב" או "מי שאוהב".[1] לאורך ההיסטוריה, חובבנים היו מזוהים לעיתים קרובות עם אנשים שעוסקים בפעילות למטרות הנאה ולא למטרות כלכליות או מטרות מקצועיות.[2] חובבן נחשב בדרך כלל כאדם העוסק בעיסוק שאינו להכנסתו.[3]

עיסוקי החובבים מזוהים עם פעילויות הנעשות מתוך רצון, או צורך אישי, כמו תחביבים, פרויקטים בסגנון "עשה זאת בעצמך" (DIY), או פעילויות למידה עצמאית של אוטודידקטיים. גישה זו קשורה גם ליצירתיות ולחדשנות בתחום מסוים, ללא גבולות או דרישות פורמליות. עיסוקים אלה מתוארים גם כפופולריים, לא רשמיים.[4]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה היסטורית, החובבן נחשב לאיזון האידיאלי, המושלם, בין כוונה טהורה, ראש פתוח והעניין או התשוקה לנושא. איזון זה משתרע על תחומי עניין רבים ושונים. שורשיו עשויים להיות בפילוסופיה היוונית העתיקה של ספורטאים חובבים, עממיים, המתחרים באולימפיאדה. אזרחי יוון הקדמונים בילו את רוב זמנם בעיסוקים אחרים, אך התחרו באולימפיאדה, על פי כישרונותיהם ויכולותיהם הטבעיים.[5]

רעיון ה"חובבנות" ביוון העתיקה נבע מהתפיסה שהספורטאים השתתפו בתחרויות מתוך תשוקה אישית וכישרון טבעי, ולא מתוך מניעים כלכליים. הרעיון תאם את תפיסת היוונים אודות האיזון, בין גוף לנפש, כפי שהודגש באולימפיאדה העתיקה, אשר שימשה כפסטיבל דתי לכבוד האל זאוס. המונח "חובבן" באותה תקופה סימל השתתפות מתוך אהבה לתחום ולא מתוך תועלת אישית ישירה.[6][7]

בממלכה המאוחדת, בתקופה שבין המאה ה-17 למאה ה-20, התגבש רעיון ה"ג'נטלמן החובבן" (Gentleman Amateur).[8] בתקופת עידן הנאורות, ג'נטלמנים מהמעמדות הגבוהים גילו עניין רב בתחומים מגוונים כמו מדע, אמנות והיסטוריה, מבלי לשאוף להפוך זאת לקריירה מקצועית. הג'נטלמנים הללו חשבו יותר על איך העולם פועל סביבם, כמו חדרי פלאות, ועוד. הג'נטלמן החובבן התעניין רבות בנושא מסוים, למד, צפה ואסף פרטים ומידע על נושא בחירתו. החברה המלכותית, שהייתה אגודה מדעית בבריטניה, הייתה מורכבת בדרך כלל מ"ג'נטלמנים חובבים". דוגמאות לג'נטלמנים חובבים היו פרנסיס בייקון, אייזק ניוטון, סר רוברט קוטון והברון הראשון מקונינגטון. הם היו חובבנים שתרמו משמעותית להתקדמות בתחומיהם, בזכות התשוקה והסקרנות שלהם, אשר לא הוגבלו במגבלות מקצועיות או ממסדיות.[9][10]

ישנן גישות שונות כלפי "חובבנות" (Amateurism), שניתן לראותן באור שלילי או חיובי. מצד אחד, חובבנים חסרים לעיתים קרובות הכשרה פורמלית, מה שעשוי להוביל לעבודה או ביצועים ברמה נמוכה, במיוחד בתחומים כמו ספורט. לדוגמה, בענפי ספורט כגון כדורסל, בייסבול או כדורגל, ספורטאים חובבנים נתפסים לעיתים קרובות כבעלי יכולת נמוכה יותר בהשוואה למקצוענים. מצד שני, בתחומי המדע למשל, חובבן עשוי לגשת לנושא בצורה פתוחה וחסרת פניות כלכליות, מתוך עניין אמיתי ולא כמקצוע.

חובבן שעוסק בתחום כלשהו מתוך עניין ושלא כבעל מקצוע, שטחי, לא מקצועי, חסר כישורים נאותים וידיעות מספיקות, מכונה לעיתים קרובות דִּילֵטַנְט.[11][12]

אתלטיקה חובבנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולימפיאדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך רוב המאה ה-20 המושג "חובבנות" היה קריטי במשחקים האולמפיים שאפשרו השתתפות רק לספורטאים חובבנים. הייתה הקפדה מחמירה על קוד החובבנות מתוך רצון להפריד בין ספורטאים מקצועיים וחובבנים. ב-1912 נשללו מג'ים ת'ורפ המדליות שלו באתלטיקה, מדליות זהב בקרב-חמש (pentathlon) ובקרב-עשר (decathlon) בהן זכה באולימפיאדת סטוקהולם 1912, משום שקבל תשלום סמלי כשחקן חצי מקצועי בבייסבול.[13][14]

בהמשך, מדינות הגוש הקומוניסטי שלחו לאולימפיאדה נבחרות של ספורטאים שלכאורה היו סטודנטים, חיילים, או עוסקים במקצועות שונים (שאינן ספורט) במטרה לעמוד בדרישות החובבנות האולימפיות. אך בפועל רבים מהם קיבלו תמיכה כלכלית מהמדינה ואומנו במשרה מלאה כספורטאים מקצוענים על חשבון המדינה.[15] התנהלות זו איפשרה להם להתחרות ברמה מקצוענית תוך עמידה במגבלות החובבנות, וכך להשיג הישגים יוצאי דופן ביחס ליתר המתחרים.[16][17]

בסוף שנות ה-60, איגוד ההוקי הקנדי (CAHA) חש שהשחקנים החובבים שלו אינם יכולים להתחרות עוד מול הספורטאים המקצוענים, במשרה מלאה, של הנבחרות הסובייטיות ושאר הנבחרות האירופיות שהשתפרו בהתמדה. הם ביקשו לכלול שחקנים מליגות מקצועניות בתחרויות הבינלאומיות, אך נתקלו בהתנגדות מצד הפדרציה הבינלאומית להוקי קרח (IIHF) והוועד האולימפי הבינלאומי (IOC). בשנת 1969 בקונגרס IIHF, הוחלט לאפשר לקנדה לכלול עד תשעה שחקנים מקצוענים שאינם משחקים בליגת ה-NHL,[18] במסגרת אליפות העולם 1970 במונטריאול ובוויניפג, מניטובה, קנדה.[19] בינואר 1970 ההחלטה בוטלה לאחר שנשיא ה-IOC אייברי ברונדאג' אמר שמעמדו של ההוקי קרח כענף אולימפי יהיה בסכנה אם השינוי יבוצע.[18] בתגובה, קנדה פרשה מכל תחרויות ההוקי קרח הבינלאומיות וגורמים רשמיים הצהירו כי הם לא יחזרו עד להקמת "תחרות פתוחה".[18][20] ב-1975 נשיא ה-IIHF החדש, גינתר סבצקי הביא לפתרון המחלוקת עם ה-CAHA. ב-1976 הסכים ה-IIHF לאפשר "תחרות פתוחה" בין כל השחקנים באליפות העולם. עם זאת, שחקני NHL עדיין לא הורשו להשתתף באולימפיאדה, בגלל חוסר הנכונות של ה-NHL לעצור את משחקי הליגה באמצע העונה.[21]

לפני אולימפיאדת החורף 1984, נוצרה מחלוקת בנוגע להגדרת "שחקן מקצוען". הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) אימץ כלל שהתיר לשחקנים שחתמו על חוזה בליגת ה-NHL אך שיחקו פחות מ-10 משחקים בליגה להיות זכאים להשתתף במשחקים האולימפיים. עם זאת, הוועד האולימפי של ארצות הברית טען שכל שחקן החתום על חוזה ב-NHL נחשב מקצוען ולכן אינו זכאי. ה-IOC ערך ישיבת חירום שקבעה ששחקנים שהיו חתומים על חוזה של ליגת ה־NHL כשירים, כל עוד הם לא שיחקו באף משחק NHL.[22] כתוצאה מכך, חמישה שחקנים חברי הסגל האולימפי, אוסטרי אחד, שני איטלקים ושני קנדים, הוכרזו כבלתי כשירים מלהשתתף במשחקים האולימפיים. שחקנים ששיחקו בליגות מקצועיות אחרות, כמו איגוד ההוקי העולמי (WHA), הורשו לשחק.[22] נציגי ההוקי הקנדי ביניהם אלן איגלסון מחו על כך שהכללים הוחלו רק על ה-NHL ולא על הליגות מקצועניות באירופה.[23] מורי קוסטלו מה-CAHA הודיע שפרישה קנדית מהמשחקים האולימפיים, אפשרית.[24] ב-1986 החליט ה-IOC לאפשר לכל הספורטאים כולל מקצוענים, להתחרות במשחקים האולימפיים החל משנת 1988,[25] תוך מתן חופש לפדרציות של ענפי הספורט לקבוע אם לאשר מקצוענים.[26]

לאחר פרישתו של הנשיא אייברי בראנדייג Brundage מנשיאות הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) בשנת 1972, חל ריכוך הדרגתי בכללי החובבנות שהונהגו באולימפיאדה והסתכמו רק בעניינים טכניים, עד שבוטלו לחלוטין בשנות ה-90. בארצות הברית, "חוק הספורט החובבני" (Amateur Sports Act) משנת 1978 תרם משמעותית לתהליך זה. החוק אסר על גופי ספורט לאומיים להחיל סטנדרטים מחמירים של החובבנות יותר ממה שנדרש על ידי גופים בינלאומיים. החוק גם הוביל לפירוקו של איגוד האתלטים החובבים (Amateur Athletic Union) כאיגוד מקיף ברמה האולימפית.[27]

התקנות האולימפיות בנוגע למעמד חובבני של ספורטאים נזנחו בסופו של דבר בשנות ה-90, למעט ההיאבקות והאיגרוף, שבהם נותרו כללי קרב החובבים בעיקר בשל הסיבות הבטיחותיות והעובדה שהיאבקות מקצוענית מבוימת ברובה עם תוצאות קבועות מראש דבר המנוגד לרוח התחרות ההוגנת של האולימפיאדה. החל מאולימפיאדת הקיץ 2016, גם ספורטאים מקצוענים הורשו להתחרות באגרוף, אם כי חוקי קרב החובבים עדיין משמשים במשחקים האולימפיים.[28]

תרומתם של החובבים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חובבים רבים תרמו ותורמים תרומות משמעותיות למספר תחומים מדעיים ואמנותיים, באמצעות עבודותיהם ופרויקטים שלא במסגרת מקצועית: בתחום תכנות מחשבים באמצעות תנועת הקוד הפתוח.[29] התנועה שבה משתתפים רבים שהם חובבים או מתנדבים, שינתה את תחום התוכנה. פרויקטים כמו לינוקס, אפאצ'י ודפדפנים מבוססי קוד פתוח הם תוצאה ישירה של עבודות חובבים בתחום זה. בתחום אמנויות דרמה של חובבים: תיאטרון חובבים, שבו מבוצעים מחזות או מחזות זמר, על ידי חובבים, לרוב מגיעים לרמות ביצוע גבוהות, גם אם התקציבים מוגבלים ביחס להפקות מקצועיות של ווסט אנד או ברודוויי.[30] אסטרונומיה, כימיה, היסטוריה, בלשנות ומדעי הטבע הם בין התחומים שנהנו מפעילותם של חובבים. גרגור מנדל הידוע כאבי הגנטיקה המודרנית, לא היה מדען מקצועי אלא נזיר שפעל מתוך עניין אישי בתחום הבוטניקה. הוא היה מדען חובב שמעולם לא החזיק בתפקיד כלשהו בתחום המחקר שלו.

גם גרוט רבר (אנ'), שהניח את היסודות לרדיו-אסטרונומיה, היה מפעיל רדיו חובב שבנה את הרדיו-טלסקופ הראשון בביתו.[31] בתחום הרדיו והנדסה: הרדיו הראשון פותח על ידי גוליילמו מרקוני, שהיה צעיר איטלקי שהתחיל כחשמלאי חובב שעבד עם רכיבי חשמל פשוטים כדי לפתח את השידור האלחוטי הראשון.[32] בתחום המתמטיקה: פייר דה פרמה שהיה עורך דין במקצועו, תרם רבות למתמטיקה. הוא ניסח תיאוריות מתמטיות רבות, כולל את "המשפט האחרון של פרמה". תרומותיו שינו את פני תורת המספרים והחשיבה המתמטית, אף על פי שייעודו העיקרי היה משפטים.[33] תחומים אלו ואחרים מדגישים כיצד עניין אישי ותשוקה יכולים להוביל לפריצות דרך משמעותיות, גם ללא השכלה פורמלית או רקע מקצועי ישיר.

במהלך העשור הראשון של שנות ה-2000, הגבול בין חובבנים למקצוענים הפך ליותר מטושטש, במיוחד בתחומים כמו תכנות מחשבים, מוזיקה ואסטרונומיה.[34] באותו עשור נוצר המונח החדש שנקרא, "חובבנות מקצועית" (אנ') (amateur professionalism או Pro–am),[35] המתאר את שילוב הפעילות בין חובבנות ומקצועיות.[36] חובבנים מקצועיים עוסקים בפעילות כתחביב מתוך אהבה לתחום, אך שומרים על רמה מקצועית גבוהה. הם לרוב אינם מרוויחים הכנסה משמעותית מפעילותם, אך משקיעים מאמצים הדומים לאלה של מקצוענים.

המונח Pro-Am מתאר גם את השילוב של המחויבות ברמה גבוהה עם גישה קהילתית וחברתית, שבה החובבן שואף להשיג כישורים ותוצאות הדומות לאלה של מקצוענים, תוך שמירה על חופש וגמישות שלא קיימים בעבודות מקצועיות.

רשימת עיסוקי החובבנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Podnieks, Andrew; Szemberg, Szymon (2007). World of hockey : celebrating a century of the IIHF. Fenn Publishing. ISBN 9781551683072.
  • Bourdieu, Pierre; Whiteside, Shaun (1996). Photography: A Middle-brow Art. Stanford University Press. ISBN 978-0-8047-2689-4.
  • Fine, Gary Alan (1998). Morel Tales: The Culture of Mushrooming. Harvard University Press. ISBN 978-0-674-08935-8.
  • Goffman, Erving (24 בנובמבר 2009). Stigma: Notes on the Management of Spoiled Identity. Simon and Schuster. ISBN 978-1-4391-8833-0. {{cite book}}: (עזרה)
  • Haring, Kristen (2007). Ham radio's technical culture (Online ed.). Cambridge, Mass.: MIT Press. ISBN 9780262083553.
  • Jenkins, Henry (1992). Textual Poachers: Television Fans & Participatory Culture. Routledge. ISBN 978-0-415-90572-5.
  • Stebbins, Robert A. (6 באפריל 1992). Amateurs, Professionals, and Serious Leisure. McGill-Queen's Press - MQUP. ISBN 978-0-7735-6334-6. {{cite book}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חובבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Etymonline - Online Etymology Dictionary, www.etymonline.com
  2. ^ ארכיון חוֹבְבָן, באתר האקדמיה ללשון העברית
  3. ^ What is Amateur Radio?, www.arrl.org (באנגלית)
  4. ^ "Amateurism Across the Arts". arts.berkeley.edu. University of California, Berkeley. ארכיון מ-17 באוקטובר 2022. נבדק ב-15 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Ancient Greek Sports: The Original Olympics and Their Impact on Modern Athletics, GHD, ‏2024-09-01 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ The Athletes | The Real Story of the Ancient Olympic Games - Penn Museum, www.penn.museum
  7. ^ Articles of the Olympic Academy, www.ioa.org.gr
  8. ^ Stone, Duncan. "Deconstructing the Gentleman Amateur (article version)". Cultural and Social History (באנגלית). ארכיון מ-31 במרץ 2022. נבדק ב-16 במאי 2018. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ World History Encyclopedia, www.worldhistory.org (באנגלית)
  10. ^ History of the Royal Society | Royal Society, royalsociety.org, ‏2024-11-26 (באנגלית)
  11. ^ מילון עברי-עברי, באתר snopi.com
  12. ^ דילטנט פירוש: מילים נרדפות, ביטויים ועוד | מילון אבניאון, באתר www.milononline.net
  13. ^ IOC to display the name of Jim Thorpe as sole Stockholm 1912 pentathlon and decathlon gold medallist, International Olympic Committee, ‏15 July 2022
  14. ^ July 7, 1912: Jim Thorpe Wins Olympic Gold for U.S., Zinn Education Project (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ Washburn, J. N (21 ביולי 1974). "Soviet Amateur Athlete: A Real Pro". The New York Times. ארכיון מ-19 באפריל 2019. נבדק ב-25 באוגוסט 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Robert Edelman, Anke Hilbrenner, Susan Brownell, Sport Under Communism, ‏1 באוקטובר 2013
  17. ^ John Nauright, The Modern Olympics and the Triumph of Capitalist Sport, History Workshop, ‏2012-08-06 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ 1 2 3 IIHF - Home, IIHF International Ice Hockey Federation (באנגלית)
  19. ^ Podnieks & Szemberg 2007, Story #40–Finally, Canada to host the World Championship (אורכב 10.10.2017 בארכיון Wayback Machine).
  20. ^ "Summit Series '72 Summary". Hockey Hall of Fame. אורכב מ-המקור ב-2008-08-07. נבדק ב-2009-03-02.
  21. ^ IIHF - Home, IIHF International Ice Hockey Federation (באנגלית)
  22. ^ 1 2 Podnieks, Andrew (1997). Canada's Olympic Hockey Teams: The Complete History, 1920–1998. Toronto: Doubleday Canada. pp. 147–158. ISBN 0-385-25688-4.
  23. ^ Litsky, Frank (1984-01-25). "Eagleson upset over hockey dispute". The New York Times.
  24. ^ "Canada considers hockey withdrawal". The New York Times. 1984-02-05. ארכיון מ-2018-09-03. נבדק ב-2021-08-25.
  25. ^ Monsebraaten, Laurie (1986-10-15). "Players in NHL are now eligible in the Olympics". Toronto Star.
  26. ^ "Amateurism". USA Today. 1999-07-12. ארכיון מ-2002-02-23. נבדק ב-2009-03-03.
  27. ^ the rise and fall of olympic amateurism, www.tmorris.utasites.cloud
  28. ^ Mather, Victor (במרץ 2016). "Olympics is Opening Its Rings to Professional Boxers". The New York Times. ארכיון מ-2021-08-25. נבדק ב-2021-08-25. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Jackson, Joab. "The rise of hobbyist programmers". Computerworld (באנגלית). ארכיון מ-2018-05-17. נבדק ב-2018-05-16.
  30. ^ "Class act: The amateur-dramatics societies that could give the pros a". The Independent (באנגלית בריטית). 2012-11-11. ארכיון מ-2015-10-23. נבדק ב-2018-05-16.
  31. ^ Verschuur, Gerrit (20 במרץ 2007). The Invisible Universe: The Story of Radio Astronomy. Springer Science & Business Media. pp. 14–. ISBN 978-0-387-68360-7. {{cite book}}: (עזרה)
  32. ^ "This week in tech". The Telegraph (באנגלית בריטית). 2017-04-28. ISSN 0307-1235. ארכיון מ-2022-01-12. נבדק ב-2018-05-16.
  33. ^ Burns, William E. (2001). The Scientific Revolution: An Encyclopedia. ABC-CLIO. pp. 101–102. ISBN 978-0-87436-875-8.
  34. ^ Margaret Penston, FRAS, Pro-Am astronomy, Oxford Academic, ‏01 February 2001
  35. ^ Communicating Astronomy with the Public Journal, www.capjournal.org
  36. ^ Leadbetter, Charles (1 באוקטובר 2004). "Amateur Revolution". Fast Company. ארכיון מ-17 במאי 2018. נבדק ב-16 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=חובבן&oldid=40293991"