י"פ חה"ן 802
![]() ![]() ![]() | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | כסופי המרכז |
מדינה |
![]() |
שיוך |
![]() |
בסיס האם |
![]() מחנה ענתות (מתקן מגן) |
פיקוד | |
יחידת אם |
![]() |
דרגת המפקד |
![]() |
מפקד נוכחי | אל"ם אדיר ריינס (מהנ"פ) |
עיטורים | |
![]() |
יחידה פיקודית חיל הנדסה 802 (ראשי תיבות: י"פ חה"ן 802) היא מפקדת ההנדסה של פיקוד המרכז.
היחידה מחולקת בשני מחנות, כאשר בפיקוד המרכז ממוקמת לשכת מפקד היחידה ואגף המבצעים. תפקיד מפקדת ההנדסה בפיקוד המרכז הוא לתכנן ולתאם את משימות חיל ההנדסה ברמת הפיקוד המרחבי, ולהקצות לכך כוחות ואמצעי הנדסה. היחידה נדרשת לספק תשתיות ואמצעי מיגון לכוחות הפועלים בגזרת יהודה ושומרון ולחזק את כשירות יחידות ההנדסה לפעולה אפקטיבית בשגרה ובחירום.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקום המדינה ועד מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות בשנת 1948, יחד עם הקמתו של פיקוד המרכז בצה"ל, הוקמה יחידת הנדסה בשם "מטה מהנדס חזית ג" במחנה 103 שברמלה. עם השנים השתנה שם היחידה ל- "מטה מהנדס מפקדת המרכז", "מטה מהנדס מפקדתי - מפקדת המרכז", "מפקדת קצין הנדסה פיקוד המרכז" ו- "קצין הנדסה פיקודי - פיקוד המרכז".
עם סיום מלחמת העצמאות, כללה הפעילות ההנדסית: הרמה ופינוי של שדות מוקשים, הקמת ביצורים, פריצת דרכים ובינוי מבצעי ומנהלתי. דגש מיוחד ניתן לפעילות באזור ירושלים - הוקמו בעיר ביצורים ונסלל נתיב עוקף לעיר דרך נחל שורק.
ב-15 בדצמבר 1954 הופצה פקודת ארגון, ושם היחידה שונה ל- "י"פ חה"ן 802".
עד מלחמת ששת הימים, הייתה משימתם העיקרית של אנשי ההנדסה חסימת הגבול עם ירדן והכשרת דרכי ביטחון. ריבוי הפיגועים ביישובים הישראליים ובמתקנים האזרחיים הצריכו מיגון ומלכוד של האתרים החיוניים במרחב. על קו הגבול בין מדינת ישראל וירדן, סמוך למעבר מנדלבאום, שכנה עמדת קרב של צה"ל. העמדה הוצבה בתוך מבנה עתיק משנת 1932, שנקרא עמדת בית תורג'מן. העמדה הגנה על המעבר הסמוך ושמרה על הגבול בין המדינות. בחלק גבוה בתוך המבנה המשקיף על המעבר, נבנה על ידי היחידה הפיקודית של חיל ההנדסה פתח משוריין לתצפית.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a2/%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94_10_-_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F.jpg/220px-%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94_10_-_%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/e/ef/%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94_10_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F.jpg/350px-%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%A2%D7%9E%D7%93%D7%94_10_%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94_%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%92%D7%9E%D7%9F.jpg)
מעבר מנדלבאום היה המעבר היחיד באזור, ולכן עברו בו לא מעט אנשים. על מנת להגן על המעבר והמבנה, היחידה ביצרה את המבנה. עם השנים נפגעה העמדה מכדורים ופגזים, שאת טביעתם ניתן לראות עד היום.
כיום פועל בעמדת בית תורג'מן מוזיאון "על התפר", ובו ניתן לבקר את עמדת התצפית ההיסטורית.
במהלך הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, קמו אתגרים הנדסיים שלהם נדרשו פתרונות. פריצת שערי חומות העיר העתיקה, הריסת עמדות מבוצרות של הצבא הירדני ופינוי אזורים החשודים במיקוש בקו התפר שבעיר העתיקה היו המשימות העיקריות של גדודי חיל ההנדסה בפיקוד המרכז.
על מנת להנציח את הפעילות ההנדסית של פיקוד המרכז במלחמת ששת הימים, נקבע בעבר שלט על חומת העיר העתיקה, בהובלת הפיקוד. עם הזמן השלט נעלם, אך שוחזר שוב, פרי מאמציהם של יוצאי חיל ההנדסה מששת הימים. השלט נקבע על חומת העיר העתיקה בסמוך לשער ציון.
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/a/a1/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94.jpg/220px-%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%9D_%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%A6%D7%97%D7%94.jpg)
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/d/d8/%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96.jpg/220px-%D7%A9%D7%9C%D7%98_%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93%D7%99_%D7%94%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%9B%D7%96.jpg)
משנות האלפיים ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]
![](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/43/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA.jpg/300px-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%94%D7%A0%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%AA.jpg)
בשנת 2017 התקיים ביחידה "ערב מפקדי ההנדסה לדורותיהם", בסימן "יובל לאיחוד ירושלים" במלחמת ששת הימים. בערב זה התאספו כל מפקדי היחידה מן העבר ועד לאותה שנה, והעלו אירועים מתקופת פיקודם ביחידה.
בתחילת הערב נשא אלוף פיקוד המרכז דאז רוני נומה דברי פתיחה, ובהמשך הערב הגיעו להקת פיקוד המרכז.
-
דברי פתיחה של אלוף פיקוד המרכז רוני נומה בערב מפקדי היחידה
-
להקת פיקוד המרכז בערב מפקדי היחידה
כיום היחידה יושבת בשני מחנות, כאשר מרבית סדר הכוחות מרוכז במתקן המגן שבמחנה ענתות (הלוגיסטיקה, השלישות, הטנ"א והביצורים), ואילו לשכת מפקד היחידה ואגף המבצעים נמצאים בפיקוד המרכז. בין היתר, באגף המבצעים של היחידה פועלים בנושאי מודיעין, מיקוש ומטענים.
-
מתקן מגן במחנה ענתות
-
גן המהנ"פים שבמתקן מגן
-
גן המהנ"פים שבמתקן מגן
מבצעים ומלחמות ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במלחמת ששת הימים מפקדת ההנדסה הפיקודית הקצתה כוחות ואמצעי הנדסה לכוחות הלוחמים בכל הגזרות. הפעילות בעיר ירושלים כללה סיוע הנדסי קרוב לכוחות, הפעלת אמצעים מיוחדים ופינוי נפלים ותחמושת מסוכנת. בפרוזדור ירושלים - פריצת שדות מוקשים וסיוע בפריצת קו המוצבים הירדני. בגזרת ג'נין - סיוע לכוחות הפורצים וחילוץ כוחות שנתקעו במרחב קבטיה. בשטח בקעת הירדן - פיצוץ גשרי הירדן למניעה של תנועת כוחות מערבה. בתום הקרבות עסקו הפלסים בהרמת שדות מוקשים ובסיוע בהיערכות הכוחות בגבולות החדשים.
מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
משימות פיקוד המרכז במלחמת יום הכיפורים היו הגנתיות בעיקרן. הכוחות שנותרו בפיקוד נערכו להגנה בפתחי הצירים העולים מירדן. ההיערכות ההגנתית כללה הקמת ביצורים, מכשולים ועמדות לטנקים. את מרבית שדות המוקשים הניחו הפלסים בשנים שלאחר המלחמה.
מבצע "חומת מגן"[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבצע "חומת מגן" החל במרץ 2002 ונחשב לשיאה של הלחימה בטרור הפלסטיני ביהודה ושומרון. במבצע היו מעורבים שלושת גדודי ההנדסה הסדירים: גדוד 601, גדוד 603, גדוד 605, יחידת יהל"ם וגדוד ההנדסה 710 - הכפוף לחטיבה 130. המשימות ההנדסיות העיקריות כללו: פריצה ופתיחה של צירים למחנות הפליטים, התגברות על זירות מטענים, חשיפה והשמדה של מעבדות חבלה, פגיעה בתשתיות, חבלה במפקדות ובמתקני אויב, מיגון כוחות וסיוע בחילוץ נפגעים. בקרב במחנה הפליטים ג'נין הצטיינה פלוגת הצמ"ה של אוגדה 340, שהכריעה את הקרב באמצעות דחפורי D9 משוריינים.
מאז המבצע, שבו צה"ל מיגר משמעותית את הטרור בשטחי יהודה ושומרון, ישנה באזור שליטה ישראלית של צה"ל. מערך ההנדסה בפיקוד המרכז לוקח חלק ביציבות הביטחונית בשטח זה. האיומים הביטחוניים בשטח מציבים אתגר הנדסי הולך ומתפתח, המחייב מענה יעיל ורלוונטי.
הלחימה בטרור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסוף שנות ה-80 הפך נושא המאבק בטרור הפלסטיני לאתגר המרכזי של פיקוד המרכז ושל מפקדת ההנדסה הפיקודית.
בנובמבר 2022 הוענק ליחידה אות הערכה מבצעי מטעם הרמטכ"ל על פועלה במבצע שובר גלים ובעיקר על הובלת "מבצע לוט" לבניית מכשול קו התפר למניעת הסתננות וחדירת מחבלים.[1]
ב-3 ביולי 2023 הובילו כוחות ההנדסה הקרבית תחת פיקוד י"פ חה"ן 802 את הכניסה הקרקעית לג'נין ומחנה הפליטים ג'נין במבצע בית וגן שערכו צה"ל והשב"כ נגד הטרור הפלסטיני. דחפורי D9 משוריינים ושופלים מדגם לביא"ה נעו לפני הכוחות וחרשו את הכבישים על מנת לנטרל מטעני חבלה ומטעני גחון שהטמינו המחבלים. במקביל לוחמי יהל"ם ניטרלו מטעני חבלה תחת אש.[2]
מפקד הנדסה פיקודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחידות ההנדסה המרחביות של גזרת פיקוד המרכז (רובן במרחב הבקעה, העמקים ואיו"ש), כפופות למהנ"פ (מפקד הנדסה פיקודי), הכפוף מקצועית לקהנ"ר (קצין הנדסה ראשי).
מפקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהנ"פים | |||||
שם מלא | תמונה | שנות כהונה | דרגה בתפקיד מהנ"פ | הערות | |
---|---|---|---|---|---|
ישראל לוי | 1949-1948 | ![]() ![]() |
|||
ציון קנטורובסקי | 1950-1949 | ![]() |
|||
הלל אל דאג | ![]() |
1950 | ![]() |
לימים קצין הנדסה ראשי | |
אלחנן קליין | ![]() |
1952-1950 | ![]() ![]() |
לימים קצין הנדסה ראשי | |
יוסף אבן | ![]() |
1954-1952 | ![]() |
||
נתנאל חיטרון | ![]() |
1956-1954 | ![]() |
||
משה צרי | 1959-1956 | ![]() |
|||
עמנואל טינטר | ![]() |
1961-1959 | ![]() |
||
ראובן קולנשר | ![]() |
1964-1961 | ![]() |
||
ירחמיאל דורי | ![]() |
1967-1964 | ![]() |
לימים קצין הנדסה ראשי | |
בנימין אונגר | ![]() |
1971-1967 | ![]() |
||
אפרים זיו | ![]() |
1974-1971 | ![]() |
||
זאב יצחקי | ![]() |
1977-1974 | ![]() ![]() |
||
אפרים זיו | ![]() |
1979-1977 | ![]() |
||
ארנון גולן | ![]() |
1979 | ![]() |
||
יהודה כהן | ![]() |
1982-1979 | ![]() |
לימים קצין הנדסה ראשי | |
משה לשם | ![]() |
1984-1982 | ![]() |
||
יצחק ענבר | ![]() |
1986-1984 | ![]() |
||
יגאל בן יהודה | ![]() |
1988-1986 | ![]() |
||
אברהם בכר | ![]() |
1990-1988 | ![]() |
לימים ![]() | |
דניאל בר און | ![]() |
1992-1990 | ![]() |
||
דוד עמר | ![]() |
1995-1992 | ![]() |
||
ציון שטרית | ![]() |
1995 | ![]() |
||
חיים אלמליח | ![]() |
1999-1995 | ![]() |
||
אליעזר ביטנסקי | ![]() |
2002-1999 | ![]() |
||
יהודה קטורזה | ![]() |
2004-2002 | ![]() |
לימים ![]() | |
יובל מור | ![]() |
2006-2004 | ![]() |
||
בנימין שיק | ![]() |
2009-2006 | ![]() |
||
ירון בית-און | ![]() |
2012-2009 | ![]() |
||
ערן קריסי | ![]() |
2015-2012 | ![]() |
||
עידו מזרחי | ![]() |
2017-2015 | ![]() |
לימים קצין הנדסה ראשי | |
מקס נודלמן | ![]() |
2020-2017 | ![]() |
||
עידו ז'ורנו | ![]() |
2022-2020 | ![]() |
||
אדיר ריינס | ![]() |
2022-מכהן | ![]() |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- באתר עמותת חיל ההנדסה הקרבית: חה"ן 802 – מפקדת הנדסה פיקוד המרכז.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אלו היחידות שיקבלו את אות ההערכה המבצעי - האם שלכם ברשימה?, באתר צה"ל, 11 בנובמבר 2022.
- ^
טל מרציאנו, מחשש למטענים: דחפורים של צה"ל חורשים את ג'נין | צפו, באתר "סרוגים", 3 ביולי 2023,
שי לוי, "הנטרול נעשה תחת אש ובסיכון גבוה": תפקיד כלי ולוחמי ההנדסה בג'נין, באתר מאקו, 3 ביולי 2023.