חדושים ובאורים
"חידושים וביאורים" במהדורתו הראשונה. בני ברק תשי"ב | |
מידע כללי | |
---|---|
מאת | חיים שאול גריינימן |
שפת המקור | עברית |
סוגה | פרשנות התלמוד הבבלי; הלכה |
הוצאה | |
תאריך הוצאה | 1952 - ה'תשי"ב |
קישורים חיצוניים | |
הספרייה הלאומית | 990023900100205171 |
חדושים ובאורים הוא שמה של סדרת הספרים של הרב חיים גריינימן. כרכי הסדרה מכילים דיונים הלכתיים במגוון נושאים ובד בבד מהווים פירוש על עיקרי הספרות ההלכתית: על התלמוד הבבלי והירושלמי, על משנה תורה לרמב"ם, ועל השולחן ערוך.
סגנון הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסדרה כתובה בדמיון מובהק לשיטת הלימוד והכתיבה של סדרת ספרי "חזון איש", ומובאות בה הנהגות ושמועות רבות מתורתו והנהגותיו של ה"חזון איש", רבו המובהק של המחבר. הסדרה בולטת בהיקפה, היא מסודרת על כל מסכתות התלמוד והמשניות (בשונה מהחזון איש שלא פרסם ספרים על כל המסכתות, ובשונה משאר כל פרשני הש"ס שאף אחד מהם, למעט הרש"ש, לא פרסם על כל המסכתות). זו היצירה הפרשנית מהגדולות ביותר שפורסמו אי פעם (למעלה מ-32 מיליון תווים[דרוש מקור]). ספרי הסדרה הם אבן יסוד בלימוד הישיבתי של הישיבות הלומדות בדרך החזון איש, כמו ישיבת זיכרון מיכאל בזכרון יעקב וסניפיה וישיבת סלבודקה, ובפסיקת הלכה בקרב חלק מחוג חזון איש.
בשם הספר לא נרמז שם המחבר, שלא כמקובל בספרים רבים ואף בספרו של החזון איש. על פי דברי בנו הרב אברהם ישעיהו בהספדו נקבע השם על ידי החזון איש בעצמו מתוך עניין לבטא צניעות.
מהדורות הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המהדורה הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר במהדורתו הראשונה, נדפס לפי סדר שיטתי שבו כל ספר עוסק במסכת אחת. הכרך הראשון על מסכת נדה יצא לאור בהוראת החזון איש (מילי דהספידא חלק ב עמ פח), אשר גם שלח מכתב ארוך בנדון הלכתי אודות עניין בספר, וזה מופיע בראש הספר. בכרך השלישי הוסיף המחבר גם מדור הערות על הלכות אבלות לזכר אביו הרב שמואל גריינימן שנפטר באותה השנה. בשנים האחרונות עסקו בסידור הספרים ומיפתוחם חלק מבניו ונכדיו.
הרב גריינימן הרבה להזכיר הערות בשם בניו בספריו, ואף מכמה מנכדיו, וכן מכמה תלמידי חכמים ממקורביו ובהם הרב דוב לנדו, הרב חיים קניבסקי, הרב יחזקאל ברטלר הרב יצחק מאיר רוטנברג והרב יהודה בויאר.
בסדרה זו, יצא בחיי החזון איש רק כרך בודד:
- חדושים וביאורים - במסכת נדה. בני ברק: תשי"ב (1952)[1]
המהדורה הנוכחית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בערוב ימיו, סודרו הספרים מחדש כשעל כל מסכת ישנם שני מדורים, אחד לפי סדר דפי המסכת והשני לפי סדר הסוגיות בהם למד המחבר את הנושאים. בסדרה זו מופיעים הספרים בשבעה עשר כרכים עבים. בדומה לספרי החזון איש, גם בסדרה זו מופיעים מכתבים מהמחבר בסמוך לקטעים עליהם נסוב המכתב, או לפי סדר המסכת.
מכתבי התעוררות
[עריכת קוד מקור | עריכה]למרות שמכתבים רבים העוסקים בעניינים תורניים מופיעים בתוך הסדרה "חדושים וביאורים", היות שישנם מכתבים רבים שכתב שאינם עוסקים בעניינים תורניים, הוציאו בני המחבר לאחר פטירתו, כהשלמה לסדרת הספרים הזו, שני כרכים בשם מכתבי התעוררות ובהם לקט ממכתביו המרכזים את יסודות הגותו של הרב גריינימן בתחומי מחשבת ישראל. בניגוד לקובץ אגרות חזון איש המכתבים אינם מופיעים בהם במלואם, אלא נלקטו קטעים קטעים מתוך המכתבים לפי נושאים, על מנת להציג את הדברים באופן שיטתי, כך שהספר מהווה תיעוד רחב להשקפת עולמו של המחבר בקשת רחבה של נושאים. החלקים שנדפסו עוסקים בעיקר בנושאי: אמונה, עמל התורה, מוסר והלכה, חינוך, עידוד לצעירים, מידות ולשון הרע. כרכי מכתבים אלו נדפסו בכמה מהדורות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מילי דהספידא: הספדים שנאמרו על הרב חיים שאול גריינימן, מהדורה חדשה, בני ברק: אי"ש טויב, תשע"ו 2016, הספדו של הרב יוסף חיים בן דוב עמ' צ–צד, והספדו של הרב אליהו בן שלמה עמ' קנט–קסא.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהושע ענבל, לדמותו של חדושים וביאורים, חצי גיבורים, עמ' תקפה, כרך ט תשע"ו, באתר היברובוקס