חגי מן
![]() | |
לידה |
1937 (בן 88 בערך) פתח תקווה, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מדינה |
ישראל ![]() |
השתייכות |
![]() |
תקופת הפעילות | 1955–1984 (כ־29 שנים) |
דרגה |
![]() |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
![]() ![]() |
חגי מן (נולד ב-1937) הוא אלוף-משנה בדימוס בצה"ל ששימש כקצין המודיעין של פיקוד הצפון לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים, ונזכר בוועדת אגרנט כמי שסייע בהעלאת הכוננות בגזרה הצפונית בשבועות ובימים שטרם המערכה. בין תפקידיו שימש כקמ"ן מפקדת קצח"ר בזמן מבצע אביב נעורים וברדס 54–55 ולאחר מלחמת יום הכיפורים כמפקד בה"ד 15 להכשרת מקצועות המודיעין.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן נולד גדל ולמד בפתח תקווה. התגייס לצה"ל באוגוסט 1955 ושירת כמש"ק מודיעין בפיקוד הצפון. הוא סיים קורס קצינים כחניך מצטיין באוגוסט 1957[1], ושירת כקצין מודיעין בפיקוד הדרום עד 1958 ולאחר מכן כקצין מודיעין בפיקוד המרכז עד 1962. שירת במשך כשנתיים כראש לשכת מפקד פיקוד המרכז וב-1964 מונה לקצין המודיעין של חטיבה 16. ב-1966 עבר להדריך בקורס קציני מודיעין ובמהלך מלחמת ששת הימים שירת במינוי חירום כקצין המודיעין של חטיבה 10. לאחר מכן שירת כעוזר קצין המודיעין של פיקוד המרכז עד 1969. יצא ללימודים בפו"ם וב-1971 מונה למפקד קורס קציני מודיעין וקצין מודיעין של מפקדת קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי, מילא תפקיד זה במהלך התכנון וההוצאה לפועל של מבצע ברדס 54–55 ומבצע אביב נעורים.
בתחילת שנות ה-80 היה נספח צה"ל בדרום מזרח אסיה. בשנת 1984 פרש מצה"ל ומונה למנהל חברת אמגו, חברת בת של קבוצת עיט שעסקה בייצוא של ציוד ביטחוני[2].
פועלו טרם מלחמת יום הכיפורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן נכנס לתפקידו ב-15 באוגוסט 1973[3], מספר חודשים לפני תחילת מלחמת יום הכיפורים, ועמד מקרוב על התעצמות הצבא הסורי בגזרת רמת הגולן. אף שמודר מחומרים מודיעיניים רבים, הצליח מן כקצין המודיעין של הפיקוד להסב את הערנות לאתגר המתפתח[4]. על פעילותו להעלאת הכוננות בפיקוד ננזף על ידי ראש חטיבת המחקר תא"ל אריה שלו מאחר שלא תאמה את הערכת אמ"ן[5]. יחד עם מאמצי אלוף הפיקוד, האלוף יצחק חופי, הצליחו התרעותיו להביא להעלאת כוחות חטיבה 7 למרחב רמת הגולן ולאחר מכן להעלאת כוננות באחת מחטיבות הגיוס המהיר של השריון, החלטות שהשפיעו באופן מהותי על מהלך הלחימה בגזרה הצפונית. לטענת מן, לאור פעילות זו לא ניתן לדבר על הפתעה בגזרה הצפונית במלחמת יום כיפור[6]. ועדת אגרנט נדרשה למערכת היחסים שבין אמ"ן למודיעין השדה, בין השאר על רקע המתחים שבין חגי מן ובכירי חטיבת המחקר. ביחס למן, כתבה הוועדה כי:
קמ"ן פיקוד הצפון, סא"ל חגי מן, היה יותר עצמאי בהערכותיו, הוא דן עם אלוף הפיקוד שלו במידע המדאיג שהמריץ את האלוף לדרוש את תיגבור המערך ברמת הגולן... וכן חלק על הערכת אמ"ן מחקר בעניין תפיסתה של רצועת ההגנה השנייה ע"י השריון בחזית הסורית
— דו"ח ועדת אגרנט, דין וחשבון חלקי נוסף, כרך א', ירושלים 1974, עמ' 161
בין השאר על רקע המקרה של מודיעין פיקוד צפון, דרשה הוועדה לשנות את מערכת היחסים בין אמ"ן ומחלקות המודיעין בפיקודים, ואכן לאחר המלחמה מחלקות אלו התחזקו הן בכוח אדם, הן בחשיפה לחומרים מסווגים והן בהשפעתן במערכת.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבירם ברקאי, על בלימה: סיפורה של חטיבה 188 במלחמת יום הכיפורים, ספריית מעריב, 2009, עמ' 42–99.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עדות סא"ל חגי מן - קצין מודיעין פיקודי - פיקוד צפון, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- עדות נוספת של סא"ל חגי מן - קצין מודיעין פיקודי - פיקוד צפון, בפני אוספי החומר של ועדת אגרנט באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
- חגי מן, באתר "50 שנה למלחמת יום הכיפורים" של ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
- אביגדור קהלני, אני נשבע לך: שיחות אישיות עם לוחמים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת משרד הביטחון, 2004, עמ' 227.
- אמיר בוחבוט, אז והיום: הכשל המודיעיני יכול לחזור על עצמו?, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2013
מיכאל טוכפלד, קצין המודיעין שהתריע: "מלחמת יום כיפור לא הייתה הפתעה", בעיתון מקור ראשון, 29 בספטמבר 2022
- חגי מן, מודיעין פיקוד הצפון בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, אתר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מחזור קצינים חדש לצה"ל, הצופה, 13 באוגוסט 1957
- ^ מינויים, מעריב, 10 בינואר 1984
- ^ עדות חגי מן בוועדת אגרנט
- ^ דו"ח ועדת אגרנט, דין וחשבון חלקי נוסף, כרך א', ירושלים 1974, עמ' 156
- ^ אורי דרומי, גרסת משרד הביטחון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2008
- ^ אמיר בוחבוט, אז והיום: הכשל המודיעיני יכול לחזור על עצמו?, באתר וואלה, 13 בספטמבר 2013