פארק אריאל שרון

פארק אריאל שרון

הגינה המרכזית בפארק שרון במרומי תל הפסולת ובליבה אגם אקולוגי
מידע כללי
על שם	אריאל שרון
תאריך הקמה	2007
נתונים ומידות
שטח	8.5 קמ"ר
מיקום
מדינה
מיקום	בקעת אונו
קואורדינטות	32°01′37″N 34°49′27″E
אתרים בפארק	תל בני ברק, חוות שלם
www.parksharon.co.il
מפת מיקום מפה דינמית (למפת גוש דן מוגדלת)   פארק אריאל שרון (למפת גוש דן רגילה)   פארק אריאל שרון (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק אריאל שרון (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום פארק אריאל שרון tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

דגם ההר המשוקם לפי תכנון האדריכל פטר לאץ

פארק אריאל שרון מהאוויר

פארק אריאל שרון הוא שטח גלילי פתוח לאורך נחל איילון בקטע שבין נמל התעופה בן-גוריון לנתיבי איילון. השטח תחום ממערב ומצפון על ידי רמת גן ותל אביב-יפו, ממזרח על ידי אור יהודה ומדרום על ידי כביש 1, אזור וחולון. גודלו של השטח כולל השטח הפתוח של מקוה ישראל 8,500 דונם (8.5 קמ"ר: בערך פי שניים וחצי מגודלו של פארק הירקון) ונועד לשמש כריאה הירוקה של דרום מטרופולין גוש דן המצוי בשטחה הגאוגרפי של גוש דן. בתוכנית-האב שלו, הפארק כולל את תל הפסולת המשוקם חירייה, מתחם חוות שלם, שטחי מקוה ישראל ופארק מנחם בגין. בפארק זורמים נחל איילון ושלושה מיובליו.

ההחלטה על הקמת פארק מטרופוליני ובצידו אזור המוקדש למיחזור התקבלה בשנת 2005 על ידי ממשלת ישראל והוא נחנך ב-27 באוקטובר 2007. הנקודה הנישאת בשטח הפארק היא "מתחם ההר" (לשעבר תל הזבל) וגובהה כ-60 מטרים מפני הקרקע. בכניסה הראשית לפארק ניצבים בתיה המשוחזרים של חוות שלם הכוללים בין השאר את מרכז המבקרים. יש בשטח שבילים המאפשרים טיולים רגליים ובאמצעות אופניים. פארק אריאל שרון מנוהל על ידי חברת פארק אריאל שרון, חברה ממשלתית לתועלת הציבור (חל"צ), הפועלת תחת המשרד להגנת הסביבה. משרדי הפארק נמצאים בחוות שלם ברחוב דרך בר-לב 298 בתל אביב.

בשנת 2007 החליטה ועדת השמות הממשלתית לקרוא לפארק בשם "פארק אריאל שרון", כהוקרה על תרומתו של ראש הממשלה להקמת המקום. לשם הקמת הפארק הוקמה חברה ממשלתית בשם "החברה הממשלתית פארק אריאל שרון (איילון) בע"מ".

עד להקמת הפארק נקרא האזור חירייה, על שם הכפר הערבי אל-ח'ירייה, ששכן על חורבותיה של בני ברק הקדומה (שהייתה ממוקמת בחלקו הדרום-מערבי של מחלף מסובים ובשטחים הסובבים אותו) עד למלחמת העצמאות.

הפארק כולל שטחי טבע, נוף, ארכאולוגיה ואף שטחים חקלאיים ובו מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים, וכן מתחמים לשהייה בחיק הטבע. בפארק מגוון ביולוגי עשיר, הכולל בין השאר מיני זוחלים, יונקים, דו-חיים וציפורים שעבורן שטחי הפארק משמשים תחנת עצירה על ציר הנדידה. שטחי הפארק יוצרים מסדרון אקולוגי לתנועה ולמעבר של בעלי-חיים, ובפארק מתקיימים בתי גידול רבים לחי ולצומח.

הפארק זכה בפרס העיצוב הירוק בקטגוריית אדריכלות נוף של המרכז האירופי לאדריכלות לשנת 2010.

היסטוריה

בין השנים 1952 ל-1998 רשויות מקומיות בגוש דן פינו את הפסולת שלהן לשטח שנמצא בין נחל איילון לנחל שפירים סמוך לכביש 4 (גהה). המקום שימש כאס"פ - אתר סילוק פסולת. הוא השתרע על שטח של כ-450 דונם. האתר שירת שלוש עשרה ערים ורשויות מקומיות וכן בתי חולים ומחנות צבא סמוכים.

לאורך השנים, גבהה ערמת האשפה לגובה 60 מטרים, לרוחב ממזרח למערב של 544 מטרים, ולאורך מצפון לדרום של כ-964 מטרים. בשלב זה, הוחלט למתן ולווסת את כמויות האשפה עד שהוחלט על הפסקת פעילות המטמנה באוגוסט 1998. ההר יצר מפגעים סביבתיים חמורים. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 התפשטו שרפות רבות בהר כתוצאה מתסיסת הזבל ופליטת גז מתאן. בשנת 1976 הוחל בכיסוי האשפה בכמויות גדולות של אדמה ופיזור מנטרלי ריחות. אולם, גם אדמה זו לא מנעה את פליטת הריחות הרעים שהיו מפגע משמעותי, במיוחד ביישובי האזור.

מפגעים נוספים שיצר התל היו זליגת תשטיפים, נוזלים שנוצרו מפירוק הפסולת בעקבות ירידת גשמים וחלחלו לנחל איילון הסמוך. כמו כן, היו תופעות של גלישת ערימות פסולת מהמדרונות והייתה סכנת התמוטטות.

אולם, המפגע שקידם יותר מכל את סגירת האתר היה דווקא התמקדות להקות ציפורים בפסולת האורגנית על התל. הציפורים שסבבו בגובה רב הפריעו לנתיב ההמראה והנחיתה של המטוסים בנמל התעופה בן-גוריון. הסכנה שציפור תחדור למנוע של מטוס נוחת הייתה סכנה ממשית ואף קרו מספר אירועים כאלו שהסתיימו ללא נפגעים, בהם תאונה בה חדרה ציפור למנועי מטוס שהמריא וגרמה להשבתת המנוע. הטייס נאלץ לרוקן את מכלי הדלק מעל הים כדי לנחות נחיתת חרום בנמל התעופה בן-גוריון. אף על פי שהוחלט על סגירת המקום כבר בשנת 1993, הטמנת הפסולת המשיכה עד אוגוסט 1998. ביום הסגירה היה גובהו של ההר 60 מטרים מהקרקעית. מעריכים כי לאורך השנים נקברו בו כ-16 מיליון קוב של פסולת. בין המטמנות שיועדו להחליפו – אתר דודאים ואתר אפעה במישור רותם.

ההר המשיך להזיק לסביבה. הנוזלים שנוצרו מהזבל בעקבות ירידת גשמים המשיכו לחלחל לנחל איילון הסמוך. על אף שלא תוכנן מראש, הסתבר כי האתר נבנה על קרקע חרסיתית ואטומה למים. מסיבה זו משערים כי הוא אינו אחראי לזיהום מי תהום מתחתיו. מאידך, ערימות פסולת גדולות, שגלשו מההר אל הנחלים סביבו גרמו לזיהום תוואי האיילון. כמו כן, ממשיך ההר לפלוט גז מתאן ומעריכים שהפליטה תימשך לפחות עד 2030. על ההר הוקמו מערכות לאיסוף הגז והוא משמש להפקת חשמל.

האתר גרם לנזקי ריח קשים בכל ערב לתושבי האזור, נזקים שנמשכו שנים וזכו להתעלמות על אף הפצרות התושבים.

תוכנית פארק איילון

האגם האקולוגי במתחם הפארק

בשנת 1999 הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות תערוכה בשם "חירייה במוזיאון": הצעות אמנים ואדריכלים לשיקום האתר.

בשנת 2004 התקיימה תחרות בינלאומית אנונימית בין אדריכלי נוף על הצעה לשיקום האתר. בתחרות זכה אדריכל הנוף פרופ' פטר לאץ.

ביוני 2002, לאחר שנתיים של דיונים הופקדה תוכנית מתאר מחוזית 3/5 איילון עבור הפארק, ושנתיים אחר כך, בנובמבר 2004 היא אושרה. התוכנית חלה על שטח של כ-8,500 דונם הכוללים את שטחי פארק מנחם בגין, אדמות חקלאיות השייכות לבית הספר החקלאי מקוה ישראל, מזבלת חירייה ושטחים חקלאיים שונים. באישור התוכנית הוחלט שלא להקצות שטחים ממנה לבנייה למגורים, אף על פי שהיו גורמים כמו משרד האוצר ומינהל מקרקעי ישראל, אשר גרסו שזאת הדרך הטובה ביותר לגייס מימון להקמת הפארק.

באפריל 2005 החליטה ממשלת ישראל, בהחלטה 3562, על השתתפות תקציב המדינה בפיתוח הפארק למשך חמש השנים ביחס של שקל תקציב מול שקל תרומה, עד לתקרה של עשרה מיליון ש"ח בשנה, ובנובמבר 2005 החליטה על הקמת חברה ממשלתית מנהלת לפארק איילון, אשר תפקידה לתכנן, לפתח, לנהל, לתאם ולתחזק את פארק איילון. הוחלט שתקציב הפארק יתנהל כמשק כספי סגור שיתבסס על תרומות, עיזבונות, מתנות, מענקים, הקצבות מתקציב המדינה, מרשויות מקומיות ומאיגוד ערים דן לתברואה, וכן מהכנסות ממיזמים ההולמים את אופי הפארק, בהתאם לתוכניות החלות על שטח הפארק.

בשנת 2007 נחנך הפארק בטקס ממלכתי שנערך על תל האשפה ונקרא על שם ראש הממשלה אריאל שרון.

מתחמים בפארק אריאל שרון

פארק אריאל שרון נמצא בשלבי פיתוח. לרשות הציבור הרחב פתוח מתחם ההר (תל הפסולת המשוקם) לתצפית וסיורים, מתחם "אואזיס" – ובו מסעדה ואגם מלאכותי, מתחם "קו רקיע". חלק נוסף של הפארק, מתחם הכניסה הצפוני מכביש 461, הוא שער הכניסה לאזורי הבילוי של הפארק וביניהם: מרכזי מבקרים במבני חוות שלם, גני משחקים, שדרת ירידים ומופעים, טיילת ומתחם בילוי על שפת האגם ועוד. בנוסף, בפארק מרכז צפרות ומגוון ביולוגי. בתכנון אזורי הסעדה, מתחם קמפינג ופארק אתגרי.

למרגלותיו של מתחם ההר, נמצא פארק המחזור חיריה, השייך לאיגוד ערים דן לתברואה, ואינו חלק מפארק אריאל שרון. בפארק המחזור גם מרכז מבקרים כחלק מהמתחם לחינוך סביבתי, המוליך סיורים גם למפעל ה-RDF. בפארק המיחזור קיים משטח איסוף האשפה, אליו שופכות מאות משאיות כ-3,000 טון ליום של אשפת גוש דן. חצי (1,500 טון ליום) מכמות האשפה מועמסת ממשטח האיסוף לעשרות משאיות הענק המוליכות אותה להטמנה בנגב.

מתחם הר הפסולת המשוקם

מאז קום המדינה (ובאופן רשמי יותר מאז 1952) עד אוגוסט 1998, שימש מתחם חירייה, אתר קליטת הפסולת הראשי של גוש דן ואחסנתה. ההר נבנה לאורך השנים כעוגת שכבות משכבות פסולת ושכבות עפר. במשך שנים ארוכות היה "הר הפסולת של המדינה" סמל למפגע סביבתי, תברואתי ובטיחותי, עד לראשית תהליך שיקומו במהלך שנות ה-2000. שטחו של ההר כ-450 דונם, גובהו כ-60 מטרים מעל פני הקרקע והוא מכיל כ-16 מיליון קוב פסולת. בשנים 1998–2017 הייתה כל הפסולת מועמסת על משאיות ומועברת למתקני הטמנה בנגב. היקף הפסולת המועבר להטמנה קטן בחצי משהחל לפעול מפעל ה-RDF להשבת אנרגיה מפסולת.

פרויקט השיקום כלל בנייה של קיר שיגומים וסוללה היקפית לתמיכת ההר ויציבותו, הטמנת מערכת איסוף גז, הצבת מערכת איסוף וטיפול בתשטיפים למניעת זיהום נחלים, איטום מתחמים הפתוחים לקהל על ראש ההר ושיקומם הנופי, והסטת תוואי הנחלים איילון ושפירים - גם לצורך תמיכה במדרונות ההר, וגם על מנת ליצור אגן ניקוז שיסייע במניעת הצפות בנתיבי איילון, כביש מספר 4, השכונות הדרום מזרחיות של תל אביב וחלקה הצפון מזרחי של חולון.

עם הקמתה של חברת פארק אריאל שרון בע"מ (חל"צ) עברו הבעלות והאחריות על מתחם ההר אליה. מתחם ההר נפתח לציבור יום אחרי טקס החניכה, ב-28 באוקטובר 2007. המתחם, פרי תכנונו של אדריכל פרופ' פטר לאץ, בנוי על עקרונות הקיימות ופיתוח בר קיימא המשתמש בחומרים מושבים וממוחזרים. פרויקט פיתוח מתחם ההר כלל בנייה של מרפסת תצפית מטרופולינית הצופה לעבר גוש דן, מרכז מבקרים, הקמת מערכות תשתית ראשיות, יצירת אגם אקולוגי, שבילי הליכה, שתילת צמחייה, הצבת מערכות שילוט מידע והכוונה.

תהליך שיקום ההר נחשב לפרויקט הנדסי ואדריכלי מורכב ואלה המרכזיים שבהם:

• שאיבת גז המתאן הנוצר בבטן ההר בשל התפרקות הפסולת האורגנית הטמונה בו. הגז שנאסף מספק את האנרגיה לתפעולו של מפעל 'אופיס טקסטיל' באזור, ובכך מסייע להפחתת פלֵיטה של גזי החממה לאטמוספירה.
• שימוש חוזר בפסולת בניין בתהליך שיקום ההר.
• בניית בריכות אגירה תת-קרקעיות בהר, המשמשות לאיגום מי גשמים בחודשי החורף, לטובת השקיית הצמחייה בקיץ.
• פיתוח תכסית ירוקה ופיתוח שבילי סיור ונקודות תצפית.

נקודות עניין על ההר

מתחם ההר מציע מגוון נקודות עניין לפעילות פנאי ונופש: מרפסת תצפית מטרופולינית הצופה על גוש דן, נקודות תצפית היקפיות, מרכז מבקרים חווייתי עם מיצג מולטימדיה המספר את סיפור ההר, אגם אקולוגי, המקבל את מימיו מבריכות האגירה התת-קרקעיות הנמצאות ברום ההר, מסלול הליכה משולט ובו נקודות ידע ועניין, מדשאות ואזורים מוצלים לפעילות פנאי ונופש, שדרת "מייסדי הפארק" ושדרת עצים אשר נטעה על ידי האישים והגופים אשר היו חלק מחזון והקמת פארק אריאל שרון.

על ההר, לאורך המסלול, מפוזרים עשרות צמחיי תבלין ארץ ישראליים ועשרות זני שיחי תבלין ועצי ארץ ישראל.

בשנת 2021 נפתח קו רקיע - מתחם הופעות בפסגת ההר, עם תצפית גובה על גוש דן. במקום כ-1,400 מקומות ישיבה.

בחודש אוקטובר בשנת 2023, בימים הראשונים למתקפת הפתע על ישראל, פגעה בפארק רקטה ששיגר חמאס מעזה. הרקטה פגעה בסמוך למבנה המשרדים וגרמה לו הרס רב. בחג ט"ו בשבט 2024, ניטע במקום הפגיעה עץ אלון, שהוגדר כסמל לצמיחה, להמשכיות ולתיקון .

החל משנת 2024, פועלת הנהלת הפארק להקמת מתחם הופעות ענק שיכלול עד כ-35 אלף מקומות ויהיה שני בהיקפו רק לפארק הירקון.

מתחם כניסה צפונית

מרפסת התצפית על הר הפסולת בפארק אריאל שרון

פחי מיחזור במתחם לב ההר

הכניסה הראשית אל הפארק מתוכננת להתבצע מדרך לוד, כביש 461, וזאת בהתאם לתוכנית המתאר שאושרה על ידי הוועדה המחוזית. במתחם זה יתקיימו פעילויות מסחר ובילוי, פעילויות העשרה ולמידה.

חוות שלם

ערך מורחב – חוות שלם

אחד השטחים הנכללים בתוכנית הפארק נקרא חוות שלם, לעיתים חוות הזרע, שטח של חווה חקלאית בדרום תל אביב בקרבת שכונת כפר שלם.

החווה הוקמה בשנת 1953 על ידי האגודה החקלאית השיתופית "הזרע". האגודה עסקה בגידול, פיתוח והפקת זרעים לחקלאות בארץ ישראל. הרקע להקמת החווה היה החרם הכלכלי על המשק היהודי בארץ ישראל באותם ימים אל מול הצורך ההולך וגובר בתוצרת לאוכלוסייה הגדלה של היישוב.

לימים, ניתן לומר, שפעילות האגודה ועובדיה בתחום המחקר והפיתוח החקלאי היוותה אבן דרך והפכה את מדינת ישראל למובילה ופורצת דרך בעולם בכל הקשור לחקלאות מודרנית וטיפוח זנים מיוחדים^{[דרוש מקור]}.

מיקום החווה בשטחים הפתוחים הסובבים את נחל איילון העניקו למקום את אופיו הייחודי. מבחינה פיזית החווה חולקה לשני מתחמים עיקריים - המתחם המשקי בו התקיימה הפעילות החקלאית ומתחם המגורים שכלל חמישה מבני מגורים דו משפחתיים, בהם התגוררו עובדי החווה ומשפחותיהם. המבנה הארגוני של החווה כלל עבודה חקלאית משותפת בסמיכות לחיי המשפחה ועל כן היו חיי היומיום של משפחות העובדים שלובות בעבודות ובהווי החווה.

כיום, לאחר תהליך שימור ושיחזור, מתחם חוות שלם נמצא בשלבים סופיים של פיתוח.

מרכז צפרות ומגוון ביולוגי

ברֵיכה אקולוגית מוקפת עצים וצמחייה ארץ ישראלית מגוונת, המהווה מוקד משיכה לכ-200 מיני ציפורים ובעלי חיים, החולפים או החיים בשטחי הפארק. הציפורים הנודדות מערבות רוסיה וצפון איטליה, שינו את מסלול נדידתן כך שיוכלו להנות משהייה בפארק במסתור הבריכה כמה ימים טרם המעבר לכיוון מדבריות אפריקה.

סביב הבריכה: שבילי הליכה, תחנות תצפית על ציפורים. בטרסות המקיפות את הבריכה, צמחייה ארץ ישראלית מגוונת הכוללת עצי פרי וצמחי תבלין.

בריכת החורף

בריכת החורף הוקמה בפארק, כחלק משיחזור בתי גידול בסכנת הכחדה. בבריכת החורף התפתחו בעלי חיים ייחודיים כסרטנים ירודים, רכיכות ועוד, המהווים נקודת עניין וחקר למבקרים ולקבוצות.

השדירה המרכזית (פרגולה)

הפרגולה

אורכה של שדרת הכניסה 250 מטר וגובהה 11 מטר, כשעל עמודיה מטפס צמח הוויסטריה. היא מהווה מקום מפגש לקיום מיזמים תרבותיים, אמנותיים וקהילתיים כגון ירידים, מופעים ועוד. עוצבה על ידי האדריכל פטר לאץ.

גן משחקים

גן משחקים הכולל בתוכו גן נגיש. הגן המשתרע על שטח של שלשה דונמים וכולל מתקנים אתגריים יוצאי דופן, בעיצובם ובאופן בו הם מפעילים את הדמיון. עשרות המתקנים הבנויים מעץ רוביניא הוקמו מחומרים אקולוגיים ידידותיים לסביבה, ובנויים על טופוגרפיה ייחודית.

נחל כופר

נחל כופר הוא נחל אכזב המהווה את אחד היובלים הצפוניים של האיילון. ראשיתו של הנחל באזור תל השומר והמועצה האזורית אפעל, שם הוא עובר לאורך מספר ק"מ עד לשפך החיבור לנחל איילון. בחלקו העליון עובר הנחל באזורים עירוניים בנויים של רמת גן, גבעתיים וגבעת שמואל ומנקז את מי הגשמים שלהם. הנחל נשפך ממערכת הניקוז לתוך האגם שבפארק הלאומי ברמת גן וממנו זורמים המים דרך אזור הספארי לתוך שטחי פארק אריאל שרון, שם חוזר הנחל לזרום בערוץ טבעי.

במסגרת פרויקט שיקום נחל כופר הוסט הנחל אל מחוץ לשכונת ידידיה למניעת הצפות בשכונה, נעשה שיקום נופי לאורך תוואי הנחל, הוקמו מתחמים מוצלים לפיקניקים, נבנה גשר מעל נחל כופר שמחבר בין שטחי הפארק לתל אביב וניטעו אלפי עצים.

בני ברק הקדומה

ערך מורחב – תל בני ברק

בני ברק הקדומה הייתה ישוב פלשתי בתקופת הברזל, ימי בית ראשון, ויישוב יהודי בשלהי תקופת בית שני. יש המזהים את מיקומה בתל שנמצא בפינה הדרום מערבית של מחלף מסובים, דרומית לרמת גן בשטחו של פארק איילון.

גודל האתר כ-25 דונם, אף שאין להוציא מכלל אפשרות שהיו תקופות בהן הוא השתרע על שטח גדול יותר. בחפירות שנעשו לסירוגין באזור משנת 1967, התגלו שרידי מבנים, בורות מים וקרמיקה מתקופות שונות: ההלניסטית, הרומית (תקופת רבי עקיבא), הביזנטית, הערבית הקדומה והערבית המאוחרת.

הקמת אתר בני ברק המקראית

הקמת "בני ברק המקראית" מתוכננת כחלק מפרויקט הפיכת פארק אריאל שרון לפארק המשלב מורשת ותרבות. האתר יכלול אפשרות ביקור באזור חפירות פעיל, בשיתוף עם רשות העתיקות, מיצג "שולחן ליל הסדר" שישחזר את ליל הסדר המוזכר בהגה של פסח:

מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהושֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבִּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפון שֶׁהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אותו הַלַּיְלָה, עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם רַבּותֵינוּ הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.

משחקים אינטראקטיביים, שחזור של כפר מתקופת המשנה והתלמוד ו"גינת צמחי המשנה והתלמוד".

תל כופר

אתר ארכאולוגי שעדיין לא נחקר והנמצא במרכז הפארק העתידי במפגש הנחלים של "נחל איילון" עם "נחל כופר".

חוות שורגי

חוה חקלאית הנמצאת בשטח הפארק בסמוך אל כביש מספר 1 ואל אזור.

שטחי מקוה ישראל

שטחי בית הספר החקלאי מקווה ישראל מהווים גם הם חלק מתוכנית הפארק המטרופוליני. בשל מעמדם הייחודי וסייגי חוק בית הספר החקלאי מקוה ישראל עם זאת במסגרת המיזם נקבע לגביהם שתתקיים גישה מחלקי הפארק לשטחים החקלאיים. בנוסף, האדמות החקלאיות מהוות חלק מפשט ההצפה במסגרת פתרון הניקוז האזורי הקיים בפארק. התוכניות המלאות של השימור והשימוש הציבורי בשטחים אלו עודם בתהליכים.

נחלים בפארק

במרכז הפארק עובר נחל איילון שראשיתו בהרי יהודה. אל נחל איילון מתנקזים שלושה יובלים - נחל שפירים, הנחשב לאחד מיובליו הגדולים, וכן הנחלים כופר ואזור. בשל זרימת המים הרבּה בנחלים בחודשי החורף, נגרמות מדי שנה בשנה הצפות בשכונות המגורים הסובבות את הפארק וכן מוצפים צירי תחבורה מרכזיים בתל אביב.

בפארק אריאל שרון מיושמת תוכנית ייחודית המשלבת בין פתרון ניקוז אקו-הידרולוגי ובין לצד פיתוח נופי של פארק מטרופוליני. שטח הנחלים בפארק יורחב ויועמק, כך שבעת אירועי גשם קיצוניים יושהו מי הגשם בשטחי הפארק וימנעו את ההצפות.

בשטחי הנחלים עצמם יבוצע שחזור אקולוגי של בתי גידול לבעלי חיים, ותישתל צמחייה ארץ ישראלית מגוונת אשר תספק אזורים מוצלים לאורך מסלולי טיול.

נחל איילון

ערך מורחב – נחל איילון

נחל איילון הוא הגדול מבין יובלי הירקון ואחד הגדולים שבנחלי ישראל. נחל איילון מתחיל את זרימתו ליד רמאללה וזורם לאורך 50 קילומטר עד שהוא פוגש בנחל הירקון ליד פארק הירקון (בין מחלף ההלכה למחלף רוקח בנתיבי איילון). לנחל אגן ניקוז של 815 קילומטרים רבועים. אל הנחל מתנקזים נחלים גדולים אחרים כמו נחל גזר, בית עריף, נחל נטוף ונחל שפירים (שמתמזג לתוך נחל איילון בשטח הפארק, אחרי הר הזבל). הנחל הוא בעיקרו נחל אכזב ורוב הזרימה בו היא ניקוז של מי שיטפונות. בשל שטח הניקוז העצום שלו הוא זורם בעוצמה רבה בעת אירועי גשם חזקים בחודשי החורף.

לאורך עשרות שנים מאז ימי קום המדינה סבל הנחל מזיהומים מתמשכים והסדרות ניקוז, אשר פגעו קשות במערכת האקולוגית ובבתי הגידול הטבעיים.

בשנים האחרונות מקודם תהליך שיקום ופיתוח נופי אקולוגי של הנחל, מבוצעות פעולות רבות לעצירת הזיהומי כתוצאה ממים מזוהמים שזרמו מהר הזבל וכן מהתמוטטות של חלק מההר לתוך הנחל, דבר שגרם להטיית ערוץ הנחל. במקביל, כבר כעת מהווה הנחל בית גידול לעשרות מיני בע"ח בראשם בעלי הכנף. הנחל ושטחי הפארק הסובבים אותו, הנמצאים על ציר נדידת הציפורים הבינלאומי, מהווים עבור הציפורים הנודדות אי ירוק בלב המטרופולין העירוני הצפוף המשמש למנוחה, שיחור מזון ולחלקם אף לקינון.

אגם ההצפה של נחל איילון

מכיוון שנחל איילון מנקז מי שיטפונות הוא מתמודד עם אירועים שבהם זורמת כמות מאוד גדולה של מים במורד הנחל. כאשר הנחל לא מצליח לנקז את כל המים, עקב עבודות פיתוח או בגלל שיטפון גדול במיוחד, מתרחשות הצפות ששוטפות את נתיבי איילון ומסכנות אף את נמל התעופה בן-גוריון.

כדי לפתור בעיה זו מוצע להקים בקצה המערבי של הפארק אזור הצפה שיקלוט את מי השיטפונות העודפים באירוע חריג. משרדי הממשלה מנסים להיערך לאירוע הצפה חמור שאמור לקרות כל 50 עד 100 שנה ואמור להזרים 550 קוב לשנייה. לשם השוואה, באירועים חריגים הקורים בממוצע אחת ל-10 שנים זורמים בנחל כ-250 קוב לשנייה. אירועים כאלו התרחשו בחורף 1991/1992, 2000/2001 ובחורף 2012/2013 וגרמו להצפת נתיבי איילון ולשיבושים בתנועות המכוניות והרכבות, ולהצפת השכונות הדרומיות של תל אביב.

נוף ממתחם ההר לכיוון גוש דן

פסל סביבתי העשוי משאריות אשפה בחוות שלם

הקמת אגם הניקוז תאפשר אף להקטין את תעלת האיילון ולאפשר הוספת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון. הקמת מסילת הרכבת הרביעית תעבור בפארק, במקביל לכביש מס 1, תוך הסטתו צפונה לתחום הפארק והקמת תחנת רכבת בין אזור למקווה ישראל.

בשטחו של הפארק מתנקזים אל נחל איילון כמה נחלים ביניהם: נחל אזור, נחל כופר, ונחל שפירים העובר מצידו השני של ההר.

דרום-מערב פארק איילון ונחל איילון

פרויקט פשט ההצפה מתוכנן ליצירת אזור אגירת שיטפונות, בגודל של כ-1,500 דונם, עם יכולת אגירה של כשישה מיליון קוב מי שיטפונות, תוך הקמת סכר דינאמי באורך של כ-100 מטרים ובגובה של כעשרה מטרים.

בהתאם לתוכנית האב של הפארק, סביב אגן פשט ההצפה (על גבי עודפי העפר), יוקם פארק בשטח של כ-4,000 דונם. הפארק יהווה פנינה ירוקה ואקולוגית ויכלול איים מלאכותיים, שבילי אופניים, שביל להולכי רגל ועוד.

נחל שפירים

תצפית ממתחם ההר: נחל שפירים משמאל, מתחבר עם נחל איילון מימין

ערך מורחב – נחל שפירים

נחל שפירים הוא נחל אכזב שמקורו באזור צריפין. הנחל חוצה את כביש 4 ונכנס לתחום פארק אריאל שרון. אפיק הנחל עוקף את הר הפסולת המשוקם חירייה מצד דרום וזורם לאורך קטע של כ-2 ק"מ עד להתחברותו לנחל איילון (השפירים הוא אחד מיובליו הגדולים של נחל איילון). מפגש הנחלים איילון-שפירים נמצא למרגלות מרפסת התצפית המטרופוליטנית שעל ההר המשוקם. לאורך עשרות שנים סבל נחל שפירים מאירועים חוזרים ונשנים של זיהום, הזרמות שפכים וכן זליגות של מי תשטיפים מזוהמים מהר הפסולת. בשנת 2012 הוסט נחל שפירים מההר למרחק של כ־100 מטר על מנת לנטרל את השפעות התשטיפים שזלגו ממנו, מה שאפשר בניית טרסה לתמיכה במדרונות ההר ומערכת היקפית תת-קרקעית לקליטת התשטיפים.

כיום בחלקים העליונים של אפיק הנחל נחפרו בריכות חורף המתמלאות באירועי ההצפה של הנחל ונשארות מלאות במים עד לחודשי האביב. בבריכות אלו מתקיימת מערכת אקולוגית עשירה של חסרי חוליות, דו-חיים וציפורים.

נחל כופר

ערך מורחב – נחל כופר

הנחל בשטחי פארק אריאל שרון מהווה פינת חמד של טבע, במרכז הארץ. סביב הנחל צמחייה מגוונת המאפיינת אזורי גדות נחל, פרחי בר ועצי אקליפטוס וותיקים ששומרו.

נחל כופר הוא נחל אכזב המהווה את אחד היובלים הצפוניים של האיילון. ראשיתו של הנחל באזור תל השומר והמועצה האזורית אפעל, שם הוא עבר לאורך מספר ק"מ עד לשפך החיבור לנחל איילון. בחלקו העליון עובר הנחל באזורים עירוניים בנויים של רמת גן, גבעתיים וגבעת שמואל ומנקז את מי הגשמים שלה שלהם. הנחל נשפך ממערכת הניקוז לתוך האגם שבפארק הלאומי ברמת גן וממנו זורמים המים דרך אזור הספארי לתוך שטחי בפארק אריאל שרון, שם חוזר הנחל לזרום בערוץ טבעי.

לאורך השנים סבל הנחל מפגיעה קשה באקולוגיה שהתקיימה בו ובסביבתו, מזיהומים מזדמנים מכוון הספארי ברמת גן וזרמי שפכים משכונת ידידיה שבתחום ת"א.

במסגרת העבודות לשיקום הנחל בתחום פארק אריאל שרון, הוסט הנחל מתוך תחום שכונת ידידיה בת"א ובכך פחת משמעותית סיכוי להצפות השכונה בעתיד באזור זה.

מעל נחל כופר הוקם גשר למעבר הולכי רגל ורוכבי אופניים (אחד מתוך חמישה גשרים מתוכננים). הגשר מחבר את באי הפארק מכוון ת"א למערכת השבילים של הפארק.

בעלי החיים בפארק

מלבד ההיבט המקצועי, פארק אריאל שרון מהווה הזדמנות לצפרים חובבים ולכלל הציבור הרחב ליהנות מטבע קרוב לבית. הפארק משמש כמרכז אקולוגיה וצפרות בו מתקיימים לאורך כל השנה מגוון פעילויות לקהל הרחב ולקבוצות הכוללות סיורי טיבוע ציפורים, סיורי טבע ונחלים, הדרכות מקצועיות לצפר החובב ועוד.

העופות בפארק

החשיבות של שטחי פארק אריאל שרון מבחינה אקולוגית היא היותו בית גידול עשיר ומגוון לציפורים, שחלקן אף נמצאות בסכנת הכחדה. שטחי פארק אריאל שרון משמשים עבור הציפורים הנודדות "תחנת תדלוק" למזון ומנוחה במסען הארוך, רגע לפני חציית המדבר הגדול מישראל לכוון אפריקה. בסקרי צפרות המתקיימים בשטחי פארק אריאל שרון מדי שנה מאז שנת 2009, על-ידי צפרי החברה להגנת הטבע תועדו עד כה כ־200 מינים.

כמות הציפורים הגדולה ביותר עוברת בשטחי הפארק בחודשי הסתיו. בתקופה זו העופות הנודדים המגיעים מכיוון אירופה עוברים מעל מישור החוף, ובכללו שטחי הפארק, מונים עד עשרות אלפי ציפורים מדי יום. הרכב המינים הדומיננטיים בפארק בתקופה זו כולל בעיקר את העלווית האפורה, הקנית הקטנה, חרגולן זמירי, פפיוני עצים ואדומי-גרון, נחליאלי לבן ונחליאלי צהוב וזרעיות השדה.

העופות הדורסים מוגדרים מבחינה אקולוגית כמיני מטרייה. מינים אלו בעלי נוכחות מרשימה, עומדים בראש שרשרת המזון ועצם נוכחותם משקף תמונת מצב אקולוגית למתרחש בפארק. הדורס הנפוץ ביותר בפארק הוא הבז המצוי שאף מקנן בו דרך קבע. אליו מצטרפים מדי חורף, לחיפוש אחר מזון, הדורסים הגדולים, בהם עקבי חורף, עיט שמש, עיט ניצי ועיט צפרדעים, מין נמצא בסכנת הכחדה עולמית.

רשימת הדורסים שנצפית מדי שנה בפארק ומוצאת בו את מזונה ארוכה, וכוללת מינים שונים של זרון (זרון סוף, זרון תכול, זרון שדות, זרון פס) בזים נודדים, דיות שחורות, ניצים קצרי-אצבעות, איות צרעים, עקבים מזרחיים, עיטים גמדיים, עיטי חורש ועוד. בחודשי הקיץ מצטרפים גם בזי הערב הנדירים ובזי עצים ותנשמות שאף מקננים בשטח הפארק.

חיות בר

בנוסף, נצפו לאורך השנים משפחות של תנים ושועלים שעוברות וחוזרות בין ההר והסוללות ובין האזורים הפתוחים ולאורך הנחלים. להקות של חוגלות, והרבה נברנים, לטאות ונחשים, פרפרים, דבורים ומיני חרקים רבים אחרים, שמוצאים מסתור באזורים שונים בהר ובשוליו, וכן בשטחי הבור סביב. בתקופת הקיץ הפארק מציע סיורי לילה עם עששיות כדי לחוות את השקיעות ואת חיי הלילה של החי בפארק.

צמחייה בפארק

^{[דרוש מקור: לכל הפרק]}

אופי הצמחייה בפארק משתנה ממתחם למתחם, ומאפשר חוויה שונה למבקר.

מתחם אואזיס

דק אואזיס במתחם ההר

נמצא בלב ההר, במתחם מורכב מאגם מלאכותי המשלב שבילי הליכה, ונקודות תצפית.

השקיה: האגם תוכנן בנקודה יחסית נמוכה ביחס להר, וזאת כדי לאפשר למי ההשקיה והגשמים להתנקז לאזור האגם ובכך גם לתרום למילוי האגם.

אופי הצמחייה: טרופי, צבעי פריחה ססגוניים, צמחי תרבות רב שנתיים. בין הצמחים המובילים במתחם:

• אלמוגן רחב עלים
• אנטרולוביום עגול פרי
• בוהיניה לבידה
• בולוסנתוס נאה
• בומבק צייבה
• ברכיכיטון הסלעים
• ברסאיה (שפלרה) מקרינה
• דקל ביסמרקיה אצילה
• דקל הוויאה פורסטריאנה - קנטיה
• דקל וודיטיה ביפורקטה - זנב השועל
• דקל וודיאטיה דו-קרנית
• דקל וושינגטוניה חוטית
• דקל כמרופס נמוך
• דקל סבל פלמטו
• דקל קריוטה מיטיס - דקל זנב הדג - קריוטה נאה
• לגרסטרמיה דינמיט
• יצהרון
• אגפנטוס אפריקני כחול
• חבלבל השיח
• סביון מלבין

מתחם ההר העליון

אופי הצמחייה: ארץ ישראלי מדברי. את הדרך לנקודת התצפית שמקיפה על כל גוש דן מלווה שדרה של צמחי תבלין וריח, כגון: רוזמרין בלו לגון, הדס קטן עלים, גפן איזבלה, אזוביון כנרי, אזוב מצוי ועצי ארץ ישראל כגון: אלון התבור ואלון השהם.

מתחם החווה

אגם המגוון הביולוגי

מתחם החווה מחולק לתתי מתחמים

• גבעות קנופי
• בתים לשימור
• בריכת חורף
• מגוון ביולוגי
• שדרת אלונים

לכל מתחם אופי משלו. לדוגמה בתת-מתחם בתים לשימור שוחזרו ונשמרו מיני צמחים שהיו קיימים בשטח כגון עצי הדר מסוג אשכולית, לימון וזית. עצי מכנף נאה הענקיים נשמרו והשתלבו בתכנון הגן. עצי הקלסטימון נשמרו בלב הגן.

בתת-מתחם מגון הביולוגי נשתלו על גבעות השטח עצי פרי מסוגים שונים: תות, תאנה, זית, שקד ועוד. בלב הגן עומד אגם מלאכותי מחרסית מהודקת, שבו נשתלו כ-28,000 פלגים של צמחי בר. בהם:

• ליפיה זוחלת
• ארכובית צמירה
• נרקיס מצוי
• תלתן הביצות
• שנית מתפתלת
• נענע משובלת
• כריך מחולק
• מליסה רפואית
• גומא שופע
• גומא צפוף

הצמחייה שנבחרה ברובה מושכת פרפרים. ההחלטה על אופי הצמחייה נעשתה בשיתוף של צוות הפארק, אדריכלי נוף וצפרים במטרה לאפשר לשלב בין העולמות.

סוגיות משפטיות

סירוב חברת "הזרע" לפנות את חוות שלם

במשך עשרות שנים חכרה חברת "הזרע" ממינהל מקרקעי ישראל שטח של כ-1,000 דונם לצרכים חקלאיים. בשטח פעלה בעבר חווה חקלאית, היא חוות שלם. חברת "הזרע" ביקשה לקדם תוכניות נדל"ן שונות להקמת שכונת מגורים בשטח החקלאי שהוחכר לה. תקופת החכירה הסתיימה בשנות ה-80, אולם המינהל לא פעל לסילוק החברה מהשטח, ובמקום זאת האריך רטרואקטיבית את חוזי החכירה של חברת הזרע, חתם עמה על הסכם הרשאה לתכנון וקידם שינוי ייעוד של הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה.

עם התקדמות התוכניות להקמת פארק איילון, טענה חברת הזרע כי הדרך היחידה לממן את הקמת הפארק היא באמצעות נדל"ן – הקמת שכונה של 10,000 דירות בשטח החווה. תוכניותיה קודמו על ידי שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט, אך נתקלו בהתנגדות חריפה של הארגונים הירוקים ושל חבר-הכנסת עמרי שרון. בנובמבר 2004, לאחר התערבות ראש הממשלה דאז אריאל שרון, אושרה תוכנית להקמת פארק איילון ללא שטחי נדל"ן. תוכנית זאת אושרה בממשלה באפריל 2005, והמינהל הבטיח להפוך את מדיניותו הקודמת. לכן בשנת 2006 דרש כבר מחברת הזרע לפנות את השטח, אך זאת סירבה לכך. תחת זאת, פנתה לבית המשפט בדרישה למנוע את פינויה מהשטח, והמינהל הגיש כנגדה תביעה לסילוק יד.

חשדות לפלילים

בעקבות פרשת הולילנד, עלו חשדות כי בכירים בחברת הנדל"ן פולאר השקעות, בעלת השליטה בחברת הזרע, קידמו את ענייניה באמצעות מתן שוחד כדי לקדם את יוזמתם להקמת שכונה בשטח החקלאי. חשדות אלו הבשילו להכנת כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה.

בהתאם לחשדות, נתנו אביגדור קלנר, יו"ר פולאר השקעות דאז, ארנון ברודנר, מנכ"ל פולאר נדל"ן דאז, ואמנון ספרן, הממונה על אגף התקציבים באוצר לשעבר ומנכ"ל חברות הנדל"ן מקבוצת פולאר, שוחד ליעקב אפרתי, מנהל מינהל מקרקעי ישראל דאז, ולאהוד אולמרט, שר התמ"ת דאז. על פי החשד, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה.

בסופו של דבר, חתמה המדינה בשנת 2012 על הסכם עם חברת "הזרע", לפיו המתחם יפונה תמורת 19.8 מיליון ש"ח. שטח החווה עתיד להיות חלק מפארק אריאל שרון. בתי המגורים ישופצו, ויהיו חלק ממרכז המבקרים של הפארק.

במרץ 2014 הרשיע בית המשפט המחוזי את אולמרט בפרשה זו (ובפרשת הולילנד) בקבלת שוחד, ובגין שתי הפרשות נגזרו עליו 6 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי וקנס בסך מיליון ש"ח. ב-29 בדצמבר 2015 אישר בית המשפט העליון את הרשעתו בקבלת שוחד ב"פרשת הזרע" (וזיכה אותו מפרשת הולילנד), וגזר עליו עונש מאסר בפועל של שנה וחצי, שאותו החל לרצות ב-15 בפברואר 2016.

חקירת שחיתות בפארק שרון

בפברואר 2018 הודיעה המשטרה על קיום תשתית ראייתית ובפברואר 2020 נמסרו מטעם פרקליטות מחוז תל אביב כתבי החשדות כנגד מנכ"לית הפארק, מנהלת השיווק ושני ספקים.^{[דרושה הבהרה]}

מפת הפארק

מפת הפארק

לקריאה נוספת

• מרטין וייל, חירייה: על צחנה ויופי, יומן אישי, הוצאת עם עובד, 2010
• ירון בלסלב, עיר עברית עם אשפה עברית: הטיפול בפסולת של תל אביב בתקופת המנדט, באתר אוניברסיטת תל אביב, 2016
• גליה לימור-שגיב, קריסתו של נוף: חירייה בעשור הראשון למדינה, קתדרה, גיליון 182, תשרי תשפ"ג
• תמר אלאור, 'מתחת לפני השטח, המזבלה של תל אביב המנדטורית במקווה ישראל, רסלינג, 2024

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פארק אריאל שרון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פארק אריאל שרון
• מפת השבילים הקיימים בפארק איילון, באתר המשרד להגנת הסביבה
• פארק אריאל שרון (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
• טיול בפארק אריאל שרון, באתר "טבע ונופים בישראל"
• דורית ארי, סמירה קרייזלר, לאה זוסמן, "מזבלת חיריה - האיום האמיתי", 1998
• יובל קרני, ניחוח של הצלחה, באתר ynet, 7 בספטמבר 2005
• תמונות עדכניות וסקירה מרחבית באתר "רשימות", אוקטובר 2009
• מיכל מרגלית, ‏הפארק על הר הזבל: פרויקט שיקום חירייה קיבל היתר בנייה, באתר גלובס, 12 במאי 2010
• ליאת לב‏, פח אשפה שהפך לשמורת טבע, באתר וואלה, 13 ביולי 2011
• נתיב נחמני, אוסקר לאשפה: ריח הניצחון של חירייה, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2011
• דחפורי קטרפילר די-9 עובדים באתר האשפה בחיריה, באתר יוטיוב, 19 באפריל 2012
• נטע אחיטוב: סנטרל פארק חיריה: הר הזבל הפך לריאה הירוקה של גוש דן, 11 ביוני 2012, באתר Xnet
• קשת רוזנבלום, הר חירייה - יש חיים בזבל, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
• הילה שמר, הקץ לזבל: מפעל חדשני בחיריה הופך את הפסולת שלנו לדלק, באתר Xnet‏, 26 במרץ 2017
• פארק חירייה: למי קראת זבל?, באתר ynet, 3 באפריל 2016
• משה גלעד, לפארק אריאל שרון יש בשורות משמחות יותר ופחות, באתר הארץ, 17 במאי 2022
• צפריר רינת, 25 שנה לרגע שבו נפסקה צמיחתו של ההר, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2023