חברויות באינטרנט
חברויות באינטרנט היא תופעה שהתפתחה כחלק מתרבות האינטרנט, ובה אנשים מכירים זה את זה באמצעות האינטרנט. לפעמים הקשר מגיע גם לכדי חברות בעולם האמיתי.
רקע טכנולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם התפתחותו של האינטרנט וריבוי המשתמשים בו החל האינטרנט לתפוס מקום מרכזי יותר ויותר ככלי תקשורת וכאמצעי תקשורת. מכיוון שהרבה מאוד אנשים יוצרים מגע זה עם זה באמצעות האינטרנט החלה להופיע תופעה של חברויות באינטרנט. לצורך השימוש באינטרנט ליצירת קשרים בין-אישיים יש צורך באוריינות דיגיטלית, הכוללת את המיומנויות המאפשרות להשתמש במחשב ובאינטרנט באופן יעיל ובטוח.
יצירת חברויות באינטרנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]אנשים רבים מוצאים קבוצות אנשים המתעניינים בנושא משותף, אנשים רבים פוגשים זה את זה באמצעות תוכנות מסרים מיידיים, ישנם אתרים לחיפוש בן/בת זוג וישנם אתרי חדשות בהם כל אחד יכול לרשום את תגובתו לכתבה מסוימת.
אנונימיות וזהות וירטואלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האינטרנט מאפשר שמירה על אנונימיות, כך שבמקרים רבים המשתמש אינו מחויב לחשוף את זהותו האמיתית.
מצב זה יכול להיות מנוצל לרעה. לדוגמה: בחברויות דרך האינטרנט קורה לעיתים קרובות שאנשים מספרים על עצמם דברים לא אמיתיים, במטרה למשוך אנשים להתחבר איתם על בסיס כוזב.
עם זאת, האנונימיות פותחת בפני המשתמשים גם הזדמנויות חיוביות כל עוד הם מקפידים לפעול במסגרת הנטיקה, שהיא אוסף כללי נימוס ונורמות התנהגותיות שהפכו חלק אינטגרלי מתרבות האינטרנט, ומשמשים לצורך תקשורת נכונה וחיובית באינטרנט.
זהות וירטואלית היא זהות חברתית דרכה משתמשי האינטרנט מגדירים עצמם בקהילות מקוונות ובאתרים. השימוש באווטאר הוא נוהל מוסכם בו המשתמש יכול להציג את עצמו באופן הרצוי לו ללא תלות במאפיינים האמיתיים בעולם האמיתי. משום ששימוש מוצהר וגלוי באווטר הוא חלק מהנורמה של תרבות האינטרנט, אין הוא נתפס בגדר רמייה.
סכנות ושמירה על בטיחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד האירועים הטרגיים שאירעו בגלל חברויות באינטרנט היה רציחתו של הנער אופיר רחום, תלמיד תיכון בן 16 מאשקלון, אשר פותה בראשית שנת 2001 על ידי פלסטינית להפגש עמה למטרות רומנטיות, לכאורה, אך משהגיע לפגישה והמשיך עימה במכוניתה, הסיעה את שניהם למפגש עם שאר חברי חוליית הטרור שרצחו אותו ביריות קלצ'ניקוב בעוד היא צופה מהצד. תיאור מעשה הפיתוי והרצח מפורט באתר האינטרנט "פרחים שבני חלוף" שהוקם להנצחת נפגעי טרור בישראל.[1]
גולשי אינטרנט סיגלו לעצמם מספר כללים על מנת להימנע מתקריות דומות:
- אין לתת כתובת או פרטים מזהים אחרים דרך האינטרנט, לרבות פרטי אמצעי תשלום.
- אין לקבוע פגישה אלא לאחר התכתבות ארוכה עם האדם, שיחות טלפוניות ובדיקות רלוונטיות אחרות לגבי זהותו וכוונותיו.
- לקבוע פגישות במקומות ציבוריים כגון בית קפה, על מנת שיהיו עוד אנשים בסביבה וכך אם לפוגש/ת יש כוונות רעות, תתעורר אצלו/ה רתיעה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהירות אינטרנט, באתר "סנונית"
- האינטרנט יוצר מעגלים חברתיים חדשים, באתר וואלה, 26 בינואר 2006
- אילן לוקאץ', הווידאופדיה: אופיר רחום, באתר מאקו, 20 בינואר 2009