חבטת הצלפה
חבטת הצלפה (באנגלית: Slapshot) היא חבטה חזקה בהוקי קרח. היתרון שלה הוא כחבטה במהירות גבוהה שניתן לחובטה ממרחק רב; החיסרון הוא הזמן הארוך שנדרש כדי להתכונן לחבוט אותה וכן הדיוק הנמוך של חבטה זו.
יש לחבטה זו ארבעה שלבים המבוצעים בתנועה זורמת אחת כדי להזניק את הדסקית לכיוון השער:
- השחקן מניף את מקל ההוקי שלו לגובה הכתף או יותר.
- השחקן "מצליף" באלימות את הקרח מעט מאחורי הדסקית ומשתמש במשקלו כדי לכופף את המקל, ובכך המקל צובר אנרגיה כמו קפיץ. הכיפוף למקל תורם למהירות של חבטת ההצלפה. בדיוק כמו חץ וקשת, הנטייה של המקל לחזור ישר לכיוון הדסקית, תורמת לדסקית למהירות הרבה יותר גבוהה מאשר רק לחבוט מיד.
- כאשר להב המקל חובט בדסקית, השחקן דוחף את מפרק ידו ומעביר את משקלו כך שהאנרגיה האצורה במקל משתחררת ישירות דרך הדסקית.
- לבסוף, השחקן ממשיך, כשהוא מסיים בכך שמקלו מצביעה לכיוון היעד המבוקש.
חבטת הצלפה היא חבטה קשה ומהירה, וקשה לדיוק. גם לוקח יותר זמן לבצעה; שחקן בדרך כלל אינו יכול לבצע חבטה כזו בזמן שהוא נתון ללחץ משמעותי כלשהו של שחקן יריב מכיוון שהיריב יכול להפריע בקלות במהלך השלב הראשון של החבטה. כאשר שחקני התקפה נזהרים משחקן הגנה שיתערב, הם עשויים לבחור לחבוט חבטה שמהירה יותר לביצוע, כגון חבטת מפרק יד. חבטת הצלפה משומשת לרוב על ידי מגן בנקודה, במיוחד במהלך משחק כוח, אם כי חלוץ לפעמים ימצא הזדמנות להשתמש בה. חבטות הצלפה הם אייקוניים לתדמית ההוקי בשל יכולתם להבקיע כנקודת מפנה מפתיעה, המקבילה הרופפת של הום ראן בבייסבול או Hail Mary בפוטבול.[1]
מקור, היסטוריה, ושימוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצאת חבטת ההצלפה מיוחסת לזכותו של ברנרד "בום בום" ז'פריון (כינוי הרומז לקול הרועם של חבטת ההצלפה שלו) ממונטריאול קנדיאנס.[2] אדי מרטין הקנדי השחור, מהליפקס יורקאס בליגת ההוקי הצבעונית, יוחס גם הוא בהמצאת חבטת ההצלפה בסוף המאה ה-19.[3] דיק ארווין, שהיה שחקן כוכב ב-WCHL וב-PCHA - ומי שלימים אימן את ז'פריון עם ההבס - היה ידוע גם בחבטת הצלפה קשה ומדויקת. בתור אחד שגדל בוויניפג בשנות ה-90 והעשור הראשון של המאה ה-20, הוא היה מתאמן בחבטות מול ידית דלת בעליית הגג שלו במהלך חודשי החורף לצורך דיוק. בקיץ, ארווין היה מצייר קווי מתאר של שער בגיר על מוסך המזחלות של משפחתו, ומתאמן על חבטות מידיות על פיסת לוח עץ שהוטבעה באדמה.[4]
החל מהעשור השני בימינו, השימוש בחבטת הצלפה ברמות הגבוהות ביותר של משחק מקצועי (כגון ה-NHL) ירד, למעט חבטה מידית. ירידה זו נובעת ממספר סיבות. מבחינה הגנתית, שחקנים הרבה יותר מהירים ומיומנים בחסימת מסלולי חבטות, ומענישים את זמן ההתקנה האיטי יחסית של חבטת ההצלפה. ציוד טוב יותר גרם לשחקנים פחות לחשוש לחסום חבטות מהירות ממש עם גופם. אף אם מגן לא עוצר את הדסקית בזמן, השוערים מוכנים טוב יותר ויודעים שחבטת הצלפה היא ככל הנראה חבטה ישירה כדי לפצות על בעיות דיוק, ויכולים להסתגל במהירות כדי לחסום חבטת הצלפה בגופם. מבחינה התקפית, מקלות הוקי קרח מרוכבים מודרניים קלים וגמישים יותר ממקלות עץ קלאסיים מהמאה ה-20, מה שאפשרו חבטות מפרק יד מדיוקות מרחוק יותר ממה שהיה אפשרי קודם לכן. לאחר שפגם הדיוק תוקן, שחקנים העדיפו את החבטה המהירה יותר לביצוע כגון חבטת מפרק יד כדי להפתיע יותר טוב את ההגנה. בנוסף, חבטות מפרק יד מאפשרות יותר תחבולה והונאה כדי לבלבל את השוער, כאשר שחקנים יכולים לכוון לזוויות מפתיעות עם האופן שבו הם מושכים את החבטה; חבטות הצלפה נוטות להיות ישירות יותר וצריכות להיכנס באמצעות כוח ומהירות טהורים, שמוכנים אליהם טוב יותר בהוקי המודרני. החבטה המיידית עדיין נמצאת בשימוש בכך שהיא נותנת לאדם שחובט אותה להכין את עצמו עוד לפני שבכלל הדסקית במקלו, ובכך הוא נמנע מזמן הסיום האיטי שנותן להגנה הזדמנות להגיב.[1][5]
שיאי מהירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]דסקית יכול להגיע למהירות של 100 מייל לשעה (160 קמ"ש) או יותר מהר, עם חבטת הצלפה שנחשבת לדרך המסורתית לחבוט חבטות מהירות ביותר.
שיא ה-KHL לחבטה המהירה ביותר מוחזקת על ידי אלכסנדר ריאזנצב, שצלף דסקית במשחק אול-סטאר ב-KHL בריגה, לטביה, במהירות של 114.127 מ"ל (183.67) ב-21 בינואר 2012.[6][7]
שיא ה-NHL לחבטת ההצלפה המהירה ביותר מוחזקת על ידי זדנו חארה, שחבטתו נמדדה במהירות של 108.8 מ"ל (175.5 קמ"ש) במהלך תחרות כישרונות במשחק אול-סטאר ב-NHL באוטווה, קנדה, ב-29 בינואר 2012.[8]
שיא ה-AHL לחבטת ההצלפה המהירה ביותר מוחזקת על ידי מרטין פרק, עם חבטה שנמדדה במהירות 109.2 מ"ל (175.7 קמ"ש) במהלך תחרות כישרונות במשחק אול-סטאר ב-AHL באונטריו, קליפורניה, ארצות הברית, ב-26 בינואר 2020.[9]
שיאי מהירות חבטת הצלפה ב-NHL/AHL ו-KHL אינם ניתנים להשוואה אחד כלפי השני, כשם שהתקנות הרשמיות בעניין חבטה חזקה שונות מאוד בין הליגות.[10]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Rush, Curtis (24 בנובמבר 2017). "The Death of the Slap Shot in the NHL". The Wall Street Journal. נבדק ב-21 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Bernie Geoffrion dead at 75". CBC News. 11 במרץ 2006.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Fosty, George; Fosty, Darril (2008). Black Ice: The Lost History of the Colored Hockey League of the Maritimes, 1895-1925. Nimbus Publishing. p. 114. ISBN 978-1-55109-695-7. נבדק ב-2017-03-21.
- ^ "Dick Irvin Was a Dedicated Player: Practiced Profusely, Loved Hockey". The Montreal Gazette. 17 במאי 1957.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Shinzawa, Fluto (17 בנובמבר 2022). "The death of NHL slap shots: Why players are abandoning hockey's signature offensive weapon". The Athletic. נבדק ב-21 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wyshynski, Greg (2012-01-21). "KHL's Alexander Ryazantsev sets new 'world record' for hardest shot at 114 mph". Yahoo. נבדק ב-2012-08-07.
- ^ KHL All-Stars Hardest Shot Competition
- ^ Chara's 108.8 mph shot - NHL All-Star Skills (באנגלית), נבדק ב-2023-01-21
- ^ "Ontario Reign's Martin Frk breaks Zdeno Chara's hardest shot record in AHL skills competition". Sportingnews.com. 2019-01-27. נבדק ב-2019-01-27.
- ^ Ducey, Cory. "NHL vs KHL's Hardest Slapshot: Who Has the Right to Say They Have It?". Bleacher Report (באנגלית). נבדק ב-2023-01-21.