חבורת כורכר

חבורת כורכר בנויה מכורכר, חולות, חלוקים וקונגלומרטים, טיטים, טיטים חוליים, אלוביום חומר סחף וחרסיות. החבורה משתרעת מתחת לשפלת יהודה. חשיבותה הכלכלית היא במי התהום המצויים בה.

החבורה הורבדה בתקופת פליסטוקן בתור הרביעון אשר בעידן הקנוזואיקון. משך תקופתה: 1.74 מיליוני שנים, מלפני 1.75 מיליוני שנים ועד לפני 10,000 שנה.

תכונות החבורה

החבורה מישורית ונוטה מערבה. למעשה היא ממשיכה לשקוע גם כיום בקצה המערבי של מדף היבשת, החל מכ-10 ק"מ ממערב לקו החוף. מזרחה - עובי החבורה משתנה בהתאם לריחוקה מקו-חוף הים התיכון. בקרבת החוף עומקה הוא 180 מטר עד 200 מטר, ובמזרחה - עומקה הולך ופוחת עד להיעלמותה: בשפלת יהודה - 20 ק"מ מהחוף ובאזור גבעת אולגה - 15 ק"מ מהחוף.

אקוויפר באזור השפלה והחוף של ישראל. נוצר מעל החרסיות המצויות בחלקה העליון של חבורת כורכר הבא ברציפות אחרי חבורת סקיה המכילה בחלקה העליון חרסיות. חלק מהמים הם מלוחים ברמות שונות - לעיתים פחות ממי הים - תלוי במידת החדירה של מי הים לאקוויפר מתחת לשפלת החוף. הפוטנציאל שלהם בתור מים להתפלה הוא בכך כי במרחקים משתנים מקו-החוף המליחות יורדת. גם קיים חשש שהמים זוהמו בשל חדירת פסולת מוצקה אליהם.

סביבת היווצרות

סביבת ההיווצרות של החבורה קשורה קשר הדוק עם סביבת ההיווצרות של אבן הכורכר. בהגדרתו, כורכר הוא אבן חול גירית - כלומר גרגרי חול האחוזים יחד על ידי חומר מלכד גירי. הגדרה זו מתאימה בעיקר לכורכרים של מרכז ישראל ודרומה. ככל שמצפינים לאורך החוף, יותר ויותר מהחומר המלוכד הוא ממקור של שברי צדפים ופחות גרגרי חול קוורציים. הכורכר עשוי להיות סלעי או פריך בהתאם לחוזק ההתלכדות.

ההשפעה על המבנים

עוביה של החבורה בקרבת החוף מהווה שיקול בתכנות מבנים על בשפלת יהודה. ככל שהמיקום הוא קרוב לקו החוף המבנים גוברת הסכנה לקריסת מצוקי הכורכר בשל האירוזיה הנגרמת על ידי גלי הים. אפילו באזור בנימינה - גבעת עדה, גיבשו המלצה לאשר, במקומות הנמוכים, מבנים רק בני 2–4 קומות.

התצורות

החבורה מורכבת מיחידות המסלע הבאות: כורכר – היא אבן חול קרבונאטית ("כורכר"), חמרה - היא הקרקע האדומה, אלוביום חומר סחף הנסחף על ידי המים מורכב מחול חלוקים וחרסית והחרסיות.

התצורות העיקריות של החבורה הם:

• תצורת כורדאני - כורכר בצפון ישראל.
• תצורת חפר - כורכר וחמרה - הם ממוצא יבשתי - רב הכורכרים החשופים בשרון, וכנראה גם במערב פלשת.
• תצורת רחובות - שכבות חמרה וחרסית כהה - ממוצא יבשתי.
• תצורת אחוזם - קונגלומרט עבה הנפוץ במזרח שפלת יהודה.

קישורים חיצוניים

• גרייצר, י., פעילות קדיחת קידוחי ניטור וקידוחי הפקה, בחוף ראשון לציון (הקישור אינו פעיל), אי"ל - האגודה הישראלית למשאבי מים
• דב לויטה ויוסף יחיאלי, התפשטות וגורל מזהמים במי תהום מאתר סילוק פסובת מוצקה בחדרה המכון הגאולוגי לישראל
• תוכנית אב ומתאר למועצה מקומית בנימינה - גבעת עדה
• איתן רומם ואורי רמון,הכורכרים הדרומיים (הקישור אינו פעיל)