חאסאן
 | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1959  |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב העירוני | 469 (2023) |
| קואורדינטות | 42°25′42″N 130°38′44″E / 42.428333333333°N 130.64555555556°E |
| אזור זמן | UTC+10 |
 | |
  | |
חאסאן (ברוסית: Хасан) הוא יישוב עירוני (רו') במחוז חאסאנסקי בפרימוריה, רוסיה הממוקם ליד משולש הגבולות על נהר טיומן, שם נפגשים גבולות רוסיה, סין וצפון קוריאה. אוכלוסייה: 742 (על פי מפקד 2010).
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חאסאן הוא היישוב הרוסי היחיד המאוכלס בגבול עם צפון קוריאה והוא שוכן ליד אגם חאסאן ונהר טיומן. הגבול בין רוסיה לצפון קוריאה נוצר על ידי הנהר, אך מסלולו משתנה לעיתים במהלך שיטפונות, ובכך למעשה מצמצם את שטחה של רוסיה ומאיים להציף את היישוב ותחנת הגבול פשצ'אנאיה.
מאז 2003 מתקיימות עבודות לחיזוק האזור בקרקע סלעית להגנה מפני סחף ליד הנהר. יש מאחז רוסי ליד הגבול עם מערך מכ"ם גדול. בצד הצפון קוריאני של הגבול שוכנת טומנגאנג. העיירה הסינית הקרובה ביותר היא פנגצ'ואן.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רכבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחאסאן תחנת רכבת בקו הרכבת בראנובסקי-חאסאן מולדיווסטוק לראסון שבצפון קוריאה. זהו הקישור בין רוסיה לצפון קוריאה, על ידי גשר רכבת מעל נהר טיומן הנקרא גשר הידידות קוריאה-רוסיה (קוריאנית: 조로 친 선교). התחנה הצפון קוריאנית במחוז הפועלים טומנגאנג, מחוז סונבונג, נמצאת ממש מעבר לנהר.
הבנייה החלה על קו הרכבת מתחנת הרכבת בראנובסקי עד הקילומטר ה-190 בכיוון ההפוך לקרסקינו והושלם בשנת 1941. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיך קו בראנובסקי-קרסקינו לגבול עם צפון קוריאה, והתוצאה הייתה אורך כולל של 238 קילומטרים. סוף הקו היה תחנת חאסאן שנמצאת בסמוך לאגם חאסאן. תחנת חאסאן נפתחה ב-28 בספטמבר 1951. זמן רב נותר כמבוי סתום: מעבר לנהר טיומן, המהווה את גבול המדינה, הוקם גשר עץ זמני שהוביל את הרכבת הראשונה לקוריאה בשנת 1952. החלפת סחורות בין ברית המועצות וצפון קוריאה ברכבת בתחנת חאסאן החלה בשנת 1954. 65 מכוניות או 1,300 טון מטען יוצאו לצפון קוריאה, עם יבוא של 153 מכוניות או 3,123 טונות. בשנת 1955 ייצאו לצפון קוריאה 530 מכוניות או 7,200 טונות, בעוד שיובאו 295 מכוניות או 4,800 טון מטען. שנתיים לאחר מכן, הייצוא בתחנת חאסאן גדל פי ארבעה עשר והייבוא פי שישה. גשר העץ הזמני לא הספיק לתנועה הגוברת, ולכן בשנת 1959 התקבלה החלטה משותפת לבנות גשר מתכת, המכונה "גשר הידידות". הוא הוזמן באוגוסט 1959.[1][2] יש פער מסילתי בין שתי הרכבות מאחר שמערכת הרכבות הרוסית היא 1,520 מילימטרים (60 אינץ') בעוד מערכת הרכבות הצפון קוריאנית היא 1,435 מילימטרים (56.5 אינץ').
קו זה נמצא כיום בשימוש מועט, כשרק 10,000 נוסעים הועברו בשנת 2005.[3] בשנת 1988 תעבורת המטען הדו-כיוונית עברה את היקף 5 מיליון טון בשנה, אך עד שנת 2001 נפח ההיקף הכולל ירד ל-144,000 טון בלבד. בשנת 1989 עברו 830,000 טון משא בגבול מרוסיה (חאסאן) לצפון קוריאה (טומנגאנג). עד 1998 מספר זה עמד על 150,000 טונות ובשנת 2001, רק 92,000 טון משא עברו את הגבול, על פי משרד המכס של המזרח הרחוק. החלק הקוריאני מטומנגאנג לנמל ראג'ין נהרס בשנת 1950.
לאורך שנות ה-90, מצב הרכבת הידרדר בחדות בשל המשבר הכלכלי ברוסיה. עד 1996, צפון קוריאה הייתה חייבת 20 מיליון דולר למפעילת הרכבות הרוסית, חברת הרכבות הרוסית. חוב זה הצטבר במהלך חמש השנים הקודמות כאשר צפון קוריאה השתמשה בקרונות רכבת רוסיים שהיו בצפון קוריאה. המצב הוביל לכך שמשרד הרכבות ברוסיה הוציא הנחיה האוסרת מעבר של רכבות מחאסאן לצפון קוריאה, ובכך למעשה בודד את צפון קוריאה מהשוק הרוסי. המשבר נפתר בספטמבר 1996, כאשר צפון קוריאה הסכימה לשלם 26 מיליון דולר.[4]
שיפוץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת המאה ה-21 המצב השתפר והושקע הון בשיפור ומודרניזציה של מערכת הרכבות באזור. תחנת הרכבת קיבלה גג חדש בשנת 2002 ומסילת הרכבת הוגבהה באמצעות אבנים מרוסקות בשנים 2002–2003.[5] בשנת 2001, חברת הרכבות הרוסית הניחה סיבים אופטיים לקישור אוסוריסק ים תחנת רכבת חאסאן, אשר אפשרו לחבר את חאסאן למערכת הנתונים המאוחדת של הרכבות במזרח הרחוק. [6]
באפריל 2008 חתמו רוסיה וצפון קוריאה על עסקה לבניית קו הרכבת לצפון קוריאה. במסגרת העסקה, שתי המדינות ישפצו את קו הרכבת מעיירת הגבול של רוסיה חאסאן לנמל ראג'ין הצפון קוריאני, שם ניתן יהיה לפרוק מטען ים לדרום קוריאה וממנה. כדי להוציא לפועל את הפרויקט הקימו בית המסחר של חברת הרכבות הרוסית ונמל רג'ין מיזם משותף שיבטיח השקעות בפרויקט וכן העסקת קבלנים לעבודות תכנון ובנייה. המיזם המשותף אמור להימשך 49 שנים, כאשר 70 אחוז מהמניות שייכות לרוסיה ו-30 אחוז לצפון קוריאה.[7] אנשי הרכבת הרוסים החלו בשיפוץ קטע הרכבת חאסאן-רג'ין באוקטובר 2008,[8] ורכבת הורצה על ציר רג'ין-חאסאן באוקטובר 2011. כבר בפברואר שלאחר מכן הוצב מד כפול חדש באורך של 32 ק"מ בקטע רג'ין-חאסאן. בוצע שיפוץ מלא של 20 ק"מ מהמסילה, הותקנו מסוטי רכבת ומסילה, שוחזרו מספר תחנות, העבודות במנהרות החלו, קווי תקשורת וקווי מטען חשמליים נמתחו ושוחזרו מבני ניקוז.[9] הובלת פחם מצפון קוריאה החלה בקיץ 2014.[10]
כבישים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כביש חאסאן-ראזדולנויה הוא הכביש המחבר את חאסאן, נמלי זארובינו ופוסייט, וכן הקישור עם היישוב ראדזולנויה, הושלם בנובמבר 2007.[11] באפריל 2015 חתמו סגני שרי התחבורה של רוסיה וצפון קוריאה, ניקולאי אסאול וקווק איל-ריונג, על הסכם לפיתוח כבישים בין רוסיה לצפון קוריאה.
בחאסאן יש אקלים יבשתי לח האופייני לפרימוריה. בשל מיקומה, הוא מכיל תנודות עונתיות פחותות מאשר באזורים יבשתיים בצפון הארץ. כמאפיין לאזור זה, המונסון המזרח אסייתי בקיץ והגובה הסיבירי בחורף הם המניעים העיקריים של האקלים המקומי, והתוצאה היא קיץ רטוב ולח וגם בקיץ חם מאוד. אחריו מגיעים חורפים קרים ויבשים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Communist Logistics in the Korean War, 1995
- ^ Железнодорожные переговоры
- ^ Blagov, Sergei (11 בספטמבר 2006). "Russia, China, Japan and South Korea to launch new sea route linking China and Japan". The Jamestown Foundation. נבדק ב-10 באפריל 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ James Moltz, The North Korean Nuclear Program: Security, Strategy and New Perspectives from Russia, 1999
- ^ Vladivostok News, Khasan station dreams of revival, October 25, 2002
- ^ Russian Telecom Newslatter, by Hui Pan, September 2001
- ^ Reuters, 24/04/2008
- ^ Itar Tass, october 4, 2008
- ^ "34 DPRK specialists to be trained in centres of Far East Railway", ITAR Tass, February 21, 2012.
- ^ Georgy Toloraya (6 בנובמבר 2014). "Russia-North Korea Economic Ties Gain Traction". 38 North. U.S.-Korea Institute, Johns Hopkins University School of Advanced International Studies. נבדק ב-8 בנובמבר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vladivostok Times- Primorye: Construction of the International Transport Corridor Continues