חאן (תואר)

חאן (נכתב גם ח'אן, במונגולית: ᠬᠠᠨ) משמעותו "שליט" במונגולית ובטורקית (השפות האלטאיות). החאן שולט בחאנוּת (נכתב גם ח'אנות, בלועזית Khanate). התואר מתורגם בדרך כלל כ"מלך". למעשה, נהגו העמים האלטאיים להבדיל בין חאן לבין חאג'אן: זה האחרון בדרגה גבוהה יותר, ומהווה מעין "חאן החאנים" או קיסר, ומסמל יומרה לשלטון אוניברסלי בכל ערבות אסיה התיכונה.

תחילה השתמשו בתואר "חאג'אן" רק באימפריית ח'אגאנות רוראן, אך במהלך השנים ובעקבות שימוש נרחב בתואר בידי שליטים שונים, בעיקר המונגולים (שבלשונם התרכך ההיגוי לח'ען), היטשטש ההבדל בין התארים.

עם החאנים המונגולים המפורסמים נמנים ג'ינגיס חאן מייסד האימפריה, ונכדו קובלאי חאן, מייסד שושלת יואן בסין. שליטי האימפריה המונגולית נקראו חאגאנים, מה שסימן, במקרה של המונגולים, את עליונותם על הח'אנים הרגילים ששלטו אז על עמים שונים באסיה כגון אויגורים, טורקים ומנצ'ורים.

גם מנהיגי שבטי הבולגרים עד להתנצרות, נשאו את התואר "חאן" או "קאן". כמה מהם, בהם בוריס הראשון, נשאו את התואר "קאנאסוביגי", כלומר "הקאן הגדול".

מלבד המונגולים, התהדרו בתואר גם סולטאנים באימפריה העות'מאנית ומנהיגי הטטרים - שליטים באורדת הזהב, מאוחר יותר החאנות של קרים, של קאזאן וכו'. בממלכות הסלג'וקים יועד התואר לשולט על מספר שבטים, אך לא היה התואר הגבוה ביותר. התואר היה נפוץ גם בקרב המנצ'ורים והג'ורצ'נים בסין, והיה ידוע שם בשם המקומי "האן".

אישה המשמשת כחאן, נקראת חאט'ון.

אשתו של החאן נקראת חאנום.

התואר "חאן סאהיב" הוענק למוסלמים נותני שירות ציבורי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

חאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

האימפריה המונגולית
מונחים
תארים	כגן • חאן • חאטון • חאנום • ג'ינונג • נויאן • טארקאן
צבא	יארליק • יאם • אורדה • פקס מונגוליקה • יאסה • קורילטאי • פאיזה • מאנגוד • טומן • קשיג
פוליטיקה • ארגון • חיים
נושאים	Tug Banner • פלישות וכיבושים מונגוליים • החותם הקיסרי • המבנה הארגוני-טקטי של הצבא המונגולי • דת באימפריה המונגולית • המבנה החברתי-כלכלי של האימפריה-המונגולית
ח'אנויות	שושלת יואן שושלת יואן (1271–1368) • אורדת הזהב אורדת הזהב (1242–1502) • השושלת האילח'אנית השושלת האילח'אנית (1256–1335) • צ'אגאטאי (חאנות) צ'אגאטאי (1260–1687)
ערים מרכזיות	אלמליק • אוורגה • אזוב • בוכרה • בולגר • חרחורין • חאנבאליק • מג'אר • מראגה • קרשי • סראי-ג'וק • סראי • סמרקנד • שאנגדו • סולטאניה • תבריז • אובק • חאג'יטרחאן
פלישות • כיבושים • קרבות
מרכז אסיה	סיביר (1207) • קארה חיטאי (1216–18) • ח'ווארזם (1218–1221)
מזרח אסיה	מערב שיה (1205 / 1207 / 1209–10 / 1225–27) • צפון סין ומנצ'וריה (1211–34) • דרום סין (1235–79) • ממלכת דאלי (1253–56) • טיבט (1236 / 1240 / 1252) • קוריאה (1231–60) • יפן (1274 / 1281) • סחלין (1264–1308)
דרום-מזרח אסיה	בורמה (1277 / 1283 / 1287) • ג'אווה (1293) • וייטנאם (1257 / 1284–88) • בורמה (1300–02)
דרום אסיה	הודו (1221–1327)
אירופה	גאורגיה (1220–22 / 1226–31 / 1237–64) • צ'צ'ניה (1237–1300s) • בולגריה של הוולגה (1229–36) • רוס (1223 / 1236–40) • פולין ובוהמיה (1240–41) • הונגריה (1241-42) • בולגריה (1242) • ליטא (1258-59) • פולין (1259–60) • תראקיה (1264-65) • הונגריה (1285–86) • פולין (1287–88)
המזרח התיכון	אנטוליה (1241–43) • עיראק (1258) • הלבנט (1260-1323) • ארץ ישראל (1260 / 1300)
מלחמות אזרחים	חלוקת האימפריה-המונגולית • מלחמת האזרחים הטולויית (1260–64) • מלחמת ברקה-הולאגו (1262) • מלחמת קאידו-קובלאי (1268–1301) • מלחמת אסן בוקה-איורברוואדה (1314–1318)
אישים מרכזיים
חאנים גדולים	ג'ינגיס חאן • טולוי (עוצר) • אוגדיי חאן • טורגנה חאטון (עוצרת) • גויוק חאן • אוגול גאימיש (עוצרת) • מונגקה חאן • קובלאי חאן
חאנים	צ'יוצ'י • בורטה • באטו חאן • סרטק חאן • אורדה חאן • ברקה • טוקטה • עוז בג חאן • צ'אגאטאי חאן • דווה • קבק • הולאגו • אבקה • ארגון
אנשי צבא	סובוטאי • דז'ב • מוקאלי • נגודר • בואורצ'ו • גואו קאן • בוקולה • ג'למה • צ'ילוון • אג'ו • באיין מבאירין • קדן • בורולדאי • נוגאי חאן