ח'אן אל-אחמר
 | |
| "בית ספר הצמיגים" שהוקם במקום על ידי ארגון איטלקי | |
| מדינה / טריטוריה | שטח C |
|---|---|
| נפה | אל-קודס |
| שטח | 16.38 קמ"ר |
| גובה | 225 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במתחם | 350 (2016) |
| קואורדינטות | 31°48′45″N 35°20′16″E / 31.8125°N 35.33777778°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
ח'אן אל-אחמר (בערבית: الخان الأحمر; תעתיק מדויק: אלח'אן אלאחמר) הוא מתחם ביהודה ושומרון, על אדמות מדינה בשטח C, כעשרה ק"מ ממזרח לירושלים, בין כפר אדומים למישור אדומים, סמוך לכביש 1. במקום מתגוררים כ-180 בדואים בני שבט הג'האלין[1].
בית המשפט העליון קבע כי המבנים במקום אינם חוקיים, ואישר מספר פעמים צו הריסה נגדם. באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר, אך צו ההריסה לא מומש, בין השאר מחמת לחץ בין-לאומי.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתחם קרוי על שם האתר ההיסטורי ח'אן אל-אחמר המצוי כשני קילומטר מהמתחם, כיום בשטח אזור התעשייה מישור אדומים הסמוך. הח'אן הוקם על חורבות מנזר אותימיוס, ונקרא על שמם של הסלעים המותמרים האדמדמים של תצורת חתרורים הנחשפים באזור – "אחמר", שמשמעותו "אדום" בערבית – "הח'אן האדום". הח'אן שימש כפונדק לעולי הרגל המוסלמים לנבי מוסא. מבנה הח'אן נהרס במאה ה-19 בידי צבאו של אבראהים פאשא[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לטענת תושבי המקום הם נודדים באזור כבר משנות החמישים לאחר שגורשו מאזור תל ערד. בעקבות הפיכת אזורים במדבר יהודה לשטחי אש ולשמורות טבע, הופסקה בשנות ה-70 הנדידה והבדואים עברו למגורי קבע בצד הכביש[3]. אולם לטענת משרד הביטחון הם יושבים במקום רק משנת 1988. לפי ארגון בצלם אין מדובר במחלוקת עובדתית אלא בהגדרות, והתושבים הבדואים נדדו באזור משנות החמישים[4]. "מחנה ישי" של חטיבה 401 יושב על אדמות מרעה ששימשו את תושבי המקום בעבר. בשנת 1975 הוקם אזור התעשייה מישור אדומים באזור מנזר אותימיוס, ובשנת 1979 ההתנחלות כפר אדומים[5].ב-1992 נבנתה ההתנחלות נופי פרת כ-500 מטר מצפון למתחם וב-2001 הוקם מאחז גבעה 468 והמכינה הקדם-צבאית "עין פרת", שצמצמו לטענת ארגון "במקום" את שטחי המרעה באזור הח'אן[6]. האזור מוקף במחנה ישי במערב, מישור אדומים מדרום, כפר אדומים מצפון, ושטחי אש ששימשו לאימוני שריון מדרום מזרח.
תוכניות ישראליות לפינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות ה-90 של המאה ה-20 החליט המנהל האזרחי לרכז את הבדואים באזור ביישוב ערב אל-ג'האלין. בשנת 1999 הוחל בהכשרת המקום, כחצי קילומטר ממערב למעלה אדומים, עם מגרשים לבנייה עבור בני השבט[7]. בג"ץ, שדן בלמעלה מ-10 עתירות של השבט, הורה להפסיק את העבודות ולפתוח במשא ומתן עם בני השבט[8]. בשנת 2006, אושרה במועצת התכנון העליונה של המנהל האזרחי תוכנית הרחבה של יישוב הקבע[7]. בעשור השני של המאה ה-21, החל המנהל האזרחי לקדם תוכנית להעתקת הבדואים משבט הג'האלין שנותרו לגור בצריפונים ואוהלים באזור, כ-2,400 נפש, למקום זה[9], ושוב החל מאבק משפטי נגד הפינוי[10]. לרוב תושבי ח'אן אל-אחמר תעודות פליטים של אונר"א[11]. הכפר אינו מחובר למערכת החשמל ואין בו תשתיות מים. אספקת המים מתבצעת באמצעות מכליות.
בשנת 1991 הגישו תושבי המתחם בקשה לבנות בית ספר, אך המנהל האזרחי דחה את הבקשה. פעילים של עמותת שומרי משפט - רבנים למען זכויות האדם[12] וכן עמותת "Vento de Terra" האיטלקית, המתמחה במבנים אקולוגיים, סייעו בבניית בית ספר מצמיגים, בוץ וחימר. אותו חימר אדמדם על שמו נקרא היישוב. עם השלמת הבנייה בשנת 2009 הוציא המנהל האזרחי צו הריסה למבני בית הספר. תושבי ח'אן אל-אחמר עתרו לבג"ץ נגד הריסת המבנים. במקביל, תושבי ההתנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת הסמוכים, יחד עם עמותת רגבים, עתרו לבג"ץ בדרישה שהמדינה תממש את צווי ההריסה[13]. בשנת 2010 בית המשפט דחה את העתירות, וקבע שאין עילה להפסיק את ההליכים נגד המבנים הבלתי חוקיים, אולם גם אין עילה להתערבות בשיקול דעתם של גורמי האכיפה.[13]
חלק ממבני בית הספר נבנו על שטח של תוכנית מאושרת להרחבת כביש 1. מבנים אלו נהרסו בהסכמה עוד לפני מתן פסק דין בעתירה, והרחבת הכביש בוצעה. מבנים חליפיים למבנים שנהרסו נבנו מחדש, ללא אישור הרשויות, כשלושים מטר מהכביש.
הן תושבי ח'אן אל-אחמר והן כפר אדומים עתרו פעמים נוספות במהלך השנים[14]. קבוצה מאנשי כפר אדומים, הגישו בקשה לבג"ץ לצרפם בתור צד לעתירה – אך כתומכים בבדואים. בראש הקבוצה עומד פרופסור דן טרנר[15].
באפריל 2015 החרים המנהל האזרחי פאנלים סולאריים של היישוב[16]. בפברואר 2017 חילק המנהל כ-40 צווי הריסה לכל המבנים בח'אן אל־אחמר[17]. במאי 2018 פסק בג"ץ שאין עילה להתערב בהחלטת שר הביטחון לממש את צווי ההריסה האמורים[14]. ב-5 בספטמבר 2018 דחה בג"ץ עתירה נוספת של תושבי המתחם לעיכוב ביצוע של צווי ההריסה, עד למתן החלטה בבקשות היתרי בנייה שהגישו[18][19].
באוקטובר 2018 הודיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי המתחם יפונה תוך זמן קצר. ב-21 באוקטובר 2018 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני לדחות את פינוי המתחם בכמה שבועות, כדי למצות את אפשרות פינויו בהסכמה. חלק מהשרים התנגדו להחלטה ומתחו עליה ביקורת[20]. מאז נדחה פינוי המקום כמה פעמים. ביוני 2019 ביקש נתניהו, בתגובה לעתירת רגבים לבג"ץ, ארכה של שישה חודשים לפינוי, עד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה[21]. בספטמבר 2021 אישר בג"ץ דחייה נוספת של חצי שנה בפינוי המתחם עד למרץ 2022[22]. במרץ 2022 הוציא בג"ץ צו על תנאי בדרישה שהמדינה תסביר מדוע אינה מפנה את ח'אן אל-אחמר, וקצבה 120 יום לתשובה, תוך שנכתב שזו הדחייה האחרונה[23]. בפברואר 2023 פנתה המדינה לבג"ץ בבקשה לדחייה נוספת של ארבעה חודשים בפינוי החאן.[24] ב-1 במאי ביקשה הממשלה מבג"ץ להפסיק לקצוב זמנים לפינוי חאן אל אחמר והתחייבה לעשות את הדבר כאשר תמצא לנכון, וזאת לאור שיקולים הקשורים ליחסי החוץ של המדינה אותם נמנעה מלפרט.[25] בג"ץ קיבל את עמדת המדינה, והחליט להפסיק לעקוב אחר יישום ההחלטה על הפינוי.[26]
מעורבות בין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 2008, סמוך להגשת העתירה הראשונה לפינוי, החלה ממשלת איטליה[דרושה הבהרה] לסייע לביסוס האחיזה הפלסטינית במקום. הרשות הפלסטינית הובילה גם היא תמיכה בקיבוע האחיזה במקום ובדחיית כל החלופות שניתנו לתושבים להעתיק את מגוריהם למקום חוקי שיינתן להם[27].
על הפינוי המיועד נמתחה ביקורת מצד מדינות באירופה[28] ומצד מחוקקים בארצות הברית[29]. ב-12 בספטמבר 2018 קיבל הפרלמנט האירופי החלטה שלפיה פינוי המתחם ייחשב הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית[30].
ניקולאי מלאדנוב, שליח האו"ם למזרח התיכון, טען כי מדובר בעבירה בין-לאומית ופגיעה בסיכויים להגיע לפתרון שתי המדינות. במקומו של המתחם מתוכננת לקום שכונה חדשה של כפר אדומים – "נופי בראשית" – ובה 322 יחידות דיור[31].
בספטמבר 2018 פנה הוועד הפועל של הארגון לשחרור פלסטין לבית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג נגד ישראל, בטענה שהריסת ח'אן אל-אחמר היא פשע מלחמה[32]. פאטו בנסודה, התובעת הראשית בהאג, אמרה שייתכן שהריסת הרכוש במקום תוגדר כפשע מלחמה[1].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בג"צ 3287/16 כפר אדומים ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־24 במאי 2018
- אורלי נוי, ח'אן אל אחמר, המקום בו נגמרה החמלה, אתר שיחה מקומית, 4 באוקטובר 2017.
- בסאם טוויל, מכון גייטסטון, "כסף, שקרים ואינטרסים: הסיפור האמיתי של ח'אן אל-אחמר" מידה 4 ביוני 2018.
- יגאל מוסקו, "הם לא האויב, למה להרוס להם את הכפר ובית הספר?", באתר מאקו, 3 בפברואר 2018
- תנועת רגבים, הסיפור מאחורי ח'אן אל אחמר, יוטיוב, 12.07.2018.
- אבישי גרינצייג, הצעת הפשרה החריגה: מדוע לא פונה חאן אל אחמר? | בלעדי, באתר גלובס, 17 במרץ 2021
הודיה כריש חזוני, כך הפך חאן אל-אחמר לשם נרדף להבטחת שווא, בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אלישע בן קימון ואיתמר אייכנר, נתניהו דוחה את פינוי הכפר ח'אן אל-אחמר, ליברמן מתנגד, באתר ynet, 21 באוקטובר 2018
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ישראל: משרד החינוך, 2010
- ^ תמורות בחיי הבדווים בצפון מדבר יהודה מאז 1970, המקרה של שבט ג'האלין / מאת ירון עובדיה | עבודת מחקר NNL_ALEPH003782500 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ במורד הסיפוח: הפרת זכויות אדם כתוצאה מהקמת התנחלות מעלה אדומים והרחבתה, ארגון בצלם, פרק רביעי
- ^ דני רובינשטיין, דונם שם ודונם שם, דבר, 24 באפריל 1981
- ^ חוות דעת תכנונית מקצועית, שבט הג'אהלין בח'אן אל אחמר, באתר "במקום", פברואר 2010
- ^ 1 2 עמירה הס, הבדואים בשטחים נאבקים בתוכנית ליישובם במזבלה, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2011
- ^ על פי פסק דין בג"ץ 2966/95, ניתן לקרוא את ההקדמה לפסק הדין כאן
- ^ עמירה הס, ישראל מאיצה פינוי בכפייה של אלפי בדואים בגדה, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
- ^ עמירה הס, הפחונים נהרסו בסופה, הבדואים עברו לקרוואן וקיבלו צוי הריסה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2014
- ^ כתבה באתר אונר"א
- ^ באתר העמותה
- ^ 1 2 בג"ץ 6288/09 סלימאן עראערה ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־2 במרץ 2010
- ^ 1 2 בג"צ 3287/16 כפר אדומים ואחרים נ' שר הביטחון ואחרים, ניתן ב־24 במאי 2018
- ^ יותם ברגר, מתנחלים מכפר אדומים מתייצבים לצד הכפר הבדואי הסמוך, נגד עתירת ההתנחלות, באתר הארץ, 24 במאי 2018; רויטל עמירן, המתנחלים שמתנגדים לגירוש הפלסטינים, אתר המקום הכי חם בגיהנום, 22 באפריל 2018
- ^ פאנלים סולריים של ח'אן אל אחמר הוחרמו, 11 באפריל 2015, אתר הטלוויזיה החברתית באינטרנט
- ^ יותם ברגר, באופן חריג, המדינה חילקה צווי הריסה לכפר בדואי שלם בשטח C, באתר הארץ, 19 בפברואר 2017
- ^ אביעד גליקמן, בג"ץ דחה את עתירת תושבי ח'אן אל-אחמר - ואפשר למדינה את הריסתו, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
- ^ בג"ץ 5920/18 ועד תושבי הכפר אלח'אן אלאחמר ואחרים נ' פקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואחרים, ניתן ב־5 בספטמבר 2018
- ^ איתמר אייכנר, הקבינט אישר: נדחה פינוי ח'אן אל אחמר, באתר ynet, 16 בנובמבר 2018
- ^ נטעאל בנדל, בפעם השישית: נתניהו מבקש לדחות את פינוי ח'אן אל אחמר בחצי שנה נוספת, בעיתון מקור ראשון, 17 ביוני 2019
- ^ יעל פרידסון ויקי אדמקר, בג"ץ אישר את בקשת המדינה לדחייה של חצי שנה בפינוי חאן אל-אחמר, באתר וואלה, 29 בספטמבר 2021
- ^ בג"ץ 2387/19 רגבים נ' ראש ממשלת ישראל, ניתן ב־13 במרץ 2022
- ^ ביני אשכנזי, בפעם התשיעית: המדינה מבקשת מבג"ץ דחייה נוספת בפינוי חאן אל-אחמר, באתר וואלה, 1 בפברואר 2023.
- ^ לירן תמרי, גלעד מורג, בג"ץ דן בדחיית פינוי חאן אל-אחמר: "אין תאריך, זה יכול להימשך עד אין קץ", באתר ynet, 1 במאי 2023
- ^ גלעד מורג, בג"ץ: אפשר להמתין עם פינוי חאן אל אחמר לאור סיבות ביטחוניות ומדיניות, באתר ynet, 7 במאי 2023
- ^ יעקב אלירז, "לשמור על האינטרס הישראלי", השילוח, גיליון 15, יוני 2019
- ^ ברק רביד וחזי סימנטוב, ברקע הביקורת: בג"ץ הוציא צו עיכוב להריסת הכפר ח'אן אל-אחמר, באתר ערוץ עשר, 5 ביולי 2018
- ^ רן דגוני, 76 מחוקקים דמוקרטים לנתניהו: עצור הרס בתי פלסטינים בגדה, באתר גלובס, 24 במאי 2018
- ^ נעה לנדאו, הפרלמנט האירופי: פינוי חאן אל-אחמר ייחשב פשע מלחמה, יש לדרוש פיצוי מישראל, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2018
- ^ טל לב רם, צה"ל לתושבי ח'אן אל אחמר: התפנו מהכפר עד ה-1 באוקטובר, באתר מעריב אונליין, 23 בספטמבר 2018
- ^ אליאור לוי וסוכנויות הידיעות, הפלסטינים פנו להאג נגד ישראל לקראת פינוי יישוב בדואי, באתר ynet, 11 בספטמבר 2018
 | ||
|---|---|---|
| ערים | מזרח ירושלים (שנוי במחלוקת) | 
|
| מועצות מקומיות | אבו דיס • אלעיזריה • א-ראם | |
| כפרים | אל-קובייבה • בידו • בית ענאן • ביר נבאלא • ח'אן אל-אחמר • חיזמא • כפר עקב (שנוי במחלוקת) • קטנה • קלנדיה • ענאתא • ערב אל-ג'האלין • בית דוקו • בית חנינא • בית סוריכ • בית איג'זא • בית איכסא • ג'בע • אל-ג'ודיירה • אל-ג'יב • מוח'מאס • ראפאת • א-סוואחרה א-שרקייה • קלנדיה • א-זעיים • שייח' סעד | |
| מחנות פליטים | מחנה הפליטים שועפאט (שנוי במחלוקת) | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
