ח'אלד ח'ליפה

ח'אלד ח'ליפה
خالد خليفة
	אין תמונה חופשית
לידה	1964; אורום אל-סוגרה, סוריה
פטירה	2023 (בגיל 59 בערך); דמשק, סוריה
מדינה	סוריה
תקופת הפעילות	1993–2023 (כ־30 שנה)
מקצוע	סופר, משורר ומסאי
פרסים והוקרה	מדליית נגיב מחפוז לספרות (2013); הפרס הבינלאומי לסיפורת ערבית (2008) ;

ח'אלד ח'ליפה (בערבית: خالد خليفة; 1964 – 2023) היה סופר, משורר, תסריטאי ומסאי ספרותי סורי. ח'ליפה כתב יצירות במגוון רחב של ז'אנרים ויצירותיו הספרותיות תורגמו לשפות רבות: צרפתית, איטלקית, גרמנית, נורווגית, אנגלית וספרדית. הרומן שלו "בשבח השנאה", משך את תשומת הלב של התקשורת הערבית והבינלאומית, והגיע לרשימה הקצרה לפרס הבוקר הערבי (IPAF) במושב הראשון של הפרס בשנת 2008.^[1]

ביוגרפיה

ח'אלד ח'ליפה נולד באורום אל-סוגרה שבאזור אטריב ממערב חלב. הוא למד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חלב, ממנה קיבל תואר ראשון במשפטים ב-1988. ח'ליפה כתב שירה, דרמות טלוויזיה, סרטים תיעודיים, סרטים קצרים וסרטים עלילתיים כמו "באב אל-מקאם" (باب المقام). חאלד היה חבר בפורום הספרותי באוניברסיטה יחד עם סופרים סוריים מרכזיים, כגון נהאד סיריס ופיצל ח'רתש, והוא היה שותף לייסוד המגזין "אלף" באוניברסיטת חלב. ח'ליפה נפטר בדמשק ב-30 בספטמבר 2023 בעקבות התקף לב.^[2]

יצירתו הספרותית

הרומן הראשון שלו, שומר ההונאה, 1993 (حارس الخديعة חארס אל-ח'דיעה) נכתב כניסיון בריאליזם מאגי עם רמזים סימבוליים עבים למציאות הפוליטית בסוריה.^[3]

הרומן השני שלו מחברות הצוענים, 2000, (دفاتر القرباط דפאתר אל-קרבאט) מתרחש בכפר מבודד בנפת חלב וכולל תיאורים גרפיים של אהבה גופנית עם אישה צוענייה. פרסומו גרר את הקפאת חברותו של ח'ליפה באיגוד הסופרים הערבי ל-4 שנים. ח'ליפה היה ידוע בעמדותיו התומכות במהפכה הסורית מרגע תחילתה; הוא הותקף על ידי שירותי הביטחון הסוריים והוכה עד שידו נשברה, בעת שהשתתף בהלווייתו של המוזיקאי הסורי רביע גאזי ב-26 במאי 2012.^[4]

"מוות זו עבודה קשה"

בראיון שלו על הרומן "מוות הוא עבודה קשה" ב-Bibliotopia 2023, מסביר ח'ליפה כי הרומן עוסק בסיפורם של שלושה אחים המבקשים להעביר את גופת אביהם ברחבי סוריה שסועת המלחמה. ח'ליפה מסביר כיצד הרומן בוחן נושאים של מוות, בדידות והתפוררות חברתית בסוריה. הוא גם מתמקד במורכבות של מערכות יחסים משפחתיות בנסיבות קשות. דרך הסיפור הזה משקף ח'ליפה את האתגרים איתם מתמודדים הסורים מדי יום, כמו הפחד ממוות ותחושת חוסר האונים שנגרמה בעקבות המהפכה ומלחמת האזרחים. הרומן שואב השראה מניסיונו האישי ומניסיון הכאב והסבל היומיומי שלו בארצו, שבה המלחמה גורמת אפילו למשימות הפשוטות ביותר, כמו קבורת בני משפחה, להיות עבודה קשה.^[5]

ביחס לדמותו של בולבול, גיבור הרומן, ח'ליפה מתאר אותו כדמות מרכזית המגלמת את האתגרים והקונפליקטים הפנימיים העומדים בפני הסורים. בולבול הוא הבן שאחראי על הובלת גופת אביו יחד עם אחיו, והוא סובל מהלחצים הפסיכולוגיים והחברתיים המוטלים עליו בנסיבות הקשות. בולבול מייצג את הדור שחי תחת משקל המלחמה, המנסה לשמר את מה שנותר מהאנושות שלהם בעיצומו של כאוס. ח'ליפה מדגיש באמצעות דמות זו את הקונפליקט בין חובת המשפחה לבין הייאוש שנוצר על ידי מציאות המלחמה. בנוסף דן ח'ליפה בחוויה שלו כסופר סורי ובאתגרים העומדים בפניו בהבעת רעיונותיו תחת המשטר הסורי הדכאני. הוא מהרהר כיצד כתיבתו עוצבה על ידי אי-השקט הפוליטי והחברתי בסוריה, תוך שימת דגש על חשיבות הספרות בשימור הזיכרון הקולקטיבי. ח'ליפה נוגע גם בנושאים כמו גלות, זהות ותפקיד הסופר בעתות משבר.^[5]

"בשבח השנאה"

ח'ליפה בילה שלוש עשרה שנים בכתיבת הרומן שלו, "בשבח השנאה", שעוסק במאבק של הממשלה נגד חמושים איסלאמיסטים בשנות ה-80. הרומן פורסם בדמשק אך הוא נאסר רשמית בסוריה, ולאחר מכן הוא פורסם מחדש בביירות. לרומן יש סגנון נרטיבי ייחודי, עם מעברים חדים ומהירים בזמן ובמרחב, עם טון מורבידי שהוא במידה רבה מחווה לסופר שח'ליפה מציין כמקור השראה עבורו – וויליאם פוקנר. הקרב בין האחים המוסלמים הסורים לממשלה הגיע לשיא ב-1982, כאשר האסלאמיסטים המוסלמים הסונים פתחו במרד בעיר חמה. הצבא הפציץ את העיר ואלפים נהרגו. הרומן בוחן את הסכסוך מנקודת המבט של אישה מוסלמית ומשפחתה, ולדבריו של ח'ליפה הוא מתאר בפירוט את צמיחתה של תרבות השנאה שעליה מבוססות כל התנועות הפונדמנטליסטיות שאנו רואים היום. יש ברומן ביקורת חריפה וישירה על העדתיות המייצרת את תרבות השנאה לראייתו.^[6]

ח'ליפה התייחס לאיסור של הרומן בסוריה ואמר שסוג זה של איסור על רומנים מגיע כתוצאה מבירוקרטיה שאינה מייצגת רמות ממשל גבוהות. בנוסף, הוא קרא לנהל משא ומתן בין אמנים לשלטונות הסורים על מנת להבטיח את חופש הביטוי, והצהיר שאין בכוונתו ברומן "שבח השנאה" לתמוך בשום מחשבה פוליטית. לדבריו: "מעל לכל, כתבתי את הרומן הזה כדי להגן על העם הסורי, ובמאמץ למחות על הסבל שהם סבלו כתוצאה מתורות דתיות ופוליטיות שניסו להתכחש לציוויליזציה בת 10,000 השנים שלהם."^[7]^[8]^[9]

רומנים

"שומר ההונאה/הרמאות" (حارس الخديعة חארס אל-ח'דיעה), 1993
"מחברות הצוענים" (دفاتر القرباط דפאתר אל-קרבאט), 2000
"בשבח השנאה" (مديح الكراهية מדיח אל-כראהיה), 2006
"אין סכינים במטבחי העיר הזאת" (لا سكاكين في مطابخ هذه المدينة לא סכאכין פי מטאבח'האד'יה אל-מדינה), 2013
"למות זו עבודה קשה" (الموت عمل شاق אל-מות עמל שאק), 2016
"אף אחד לא התפלל עבורם/אף אחד לא אמר עליהם "קדיש"" (لم يُصل عليهم أحد לם יצלי עליהם אחד), 2023
"נשר על השולחן ליד" (نسر على الطاولة المجاورة נסר עלא אל-טאולה אל-מג'אורה), 2022

עיבודים טלוויזיוניים

ביוגרפיה של אל ג'לאלי ( سيرة آل الجلالي סירת אל אל-ג'לאלין), 2000.
קשת בענן (قوس قزح קוס קוזח), 2001.
מכתבים/ אותיות נכתב על ידי גשם (حروف يكتبها المطر חרוף יכתבהא אל-מטר), 2003.
אנשי העיר (أهل المدينة אהל אל-מדינה), 2004.
הוורד האחרון (الوردة الأخيرة אל-ורדה אל-אח'ירה), 2006.
צל של אישה ( ظل امرأة ט'ל אמראה),2007.
זמן של פחד (زمن الخوف זמן אל-ח'וף),2007.
רגועה יחסית (هدوء نسبي הדוא נסבי), 2009.
המפתח (المفتاح אל-מפתאח), 2012.
אל-עראב/ הסנדק – מועדון אל שרק, עונה 2, ( العراب - نادي الشرق الموسم الثاني אל-עראב נאדי אל-שרך אל-מוסם אל-ת'אני), 2016.

פרסים

"שבח השנאה" היה מועמד לפרס העצמאות הבינלאומי ולפרס הרומן הערבי ב-2008.
"אין סכינים במטבחי העיר הזאת" זכה בפרס נגיב מחפוז לספרות בשנת 2013, ונמנה עם הפרס הבינלאומי לספרות ערבית.
"אף אחד לא התפלל עבורם" ב-2023. יצא לאור על ידי Hachette Antoine-Nouvel, הוא היה ברשימה הארוכה של הפרס הבינלאומי לספרות ערבית בשנת 2020.
"למות זו עבודה קשה" בתרגומה לאנגלית של לרי פרייס (Leri Price) היה מועמד ל-National Book Award ב-2019.^[4]

הערות שוליים

^ خالد خليفة - ﺗﺄﻟﻴﻒ فيلموجرافيا، صور، فيديو, elCinema.com (בערבית)
^ رحيل الروائي السوري خالد خليفة عن 59 عامًا مؤلف "الموت عمل شاق" و"مديح الكراهية", الجزيرة نت (בערבית)
^ التحرير Z.Alsalmi, عن النص الروائي الأقل شهرة لخالد خليفة.. حارس الخديعة | سوزان المحمود, منصة قنّاص الثقافية, ‏2024-06-19 (בערבית)
^ ¹ ² خالد خليفة: الكاتب السوري الراحل الذي كان "أكبر من الحياة", BBC News عربي, ‏2023-10-04 (בערבית)
^ ¹ ² Fondation Jan Michalski (2023-05-17), Bibliotopia 2023 | Entretien avec Khaled Khalifa (en arabe), נבדק ב-2024-08-21
^ Tom Perry, Syrian author clashes with censors, urges liberty, Reuters, ‏August 10, 2007
^ Anne-Marie Mcmanus, The Contemporary Syrian Novel in Translation, The Arab Studies Journal Vol. 22, no. 1, 2014, עמ' 322-333
^ Mona Katoub, الحضور النسائي في رواية “مديح الكراهية” للراحل خالد خليفة بين الحياة والسجن, الحركة السياسية النسوية السورية, ‏2023-11-10 (בערבית)
^ خالد حماد, الروائي خالد خليفة: لا تستطيع رواية واحدة أن تكتب تاريخ الكراهية, العرب, ‏الاثنين 2014/01/20

קישורים חיצוניים

ח'אלד ח'ליפה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ח'אלד ח'ליפה, ברשת החברתית Goodreads

[1] خالد خليفة - ﺗﺄﻟﻴﻒ فيلموجرافيا، صور، فيديو, elCinema.com (בערבית)

[2] رحيل الروائي السوري خالد خليفة عن 59 عامًا مؤلف "الموت عمل شاق" و"مديح الكراهية", الجزيرة نت (בערבית)

[3] التحرير Z.Alsalmi, عن النص الروائي الأقل شهرة لخالد خليفة.. حارس الخديعة | سوزان المحمود, منصة قنّاص الثقافية, ‏2024-06-19 (בערבית)

[:2-4] ¹ ² خالد خليفة: الكاتب السوري الراحل الذي كان "أكبر من الحياة", BBC News عربي, ‏2023-10-04 (בערבית)

[:0-5] ¹ ² Fondation Jan Michalski (2023-05-17), Bibliotopia 2023 | Entretien avec Khaled Khalifa (en arabe), נבדק ב-2024-08-21

[6] Tom Perry, Syrian author clashes with censors, urges liberty, Reuters, ‏August 10, 2007

[7] Anne-Marie Mcmanus, The Contemporary Syrian Novel in Translation, The Arab Studies Journal Vol. 22, no. 1, 2014, עמ' 322-333

[8] Mona Katoub, الحضور النسائي في رواية “مديح الكراهية” للراحل خالد خليفة بين الحياة والسجن, الحركة السياسية النسوية السورية, ‏2023-11-10 (בערבית)

[9] خالد حماد, الروائي خالد خليفة: لا تستطيع رواية واحدة أن تكتب تاريخ الكراهية, العرب, ‏الاثنين 2014/01/20

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]