טריסטרמית
 טריסטרמית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | ציפורי שיר |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | זרזיריים |
| סוג: | Onychognathus |
| מין: | טריסטרמית |
| שם מדעי | |
 Onychognathus tristramiiסקלטר, 1858 | |
| |
טְרִיסְטְרָמִית (שם מדעי: Onychognathus tristramii) היא מין ציפור ממשפחת הזרזיריים שבסדרת ציפורי השיר.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטריסטרמית, השייכת למשפחת הזרזירים, נקראה תחילה על ידי שמעון בודנהיימר "זרזיר ים המלח", בשל האזור שבו היא מצויה. בהמשך הוחלט לקרוא לה על שמו של הכומר האנגלי הנרי טריסטראם, שחקר את ארץ ישראל ולכד טריסטרמית בשנת 1864 ליד מנזר מר סבא בנחל קדרון. שמה באנגלית ובערבית דומה. קודם לכן קראו לה הנזירים "שחרור כתום-כנפיים".
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דומה בגדלה לשחרור: אורכה כ-25 ס"מ, משקלה 100–140 גרם ומוטת כנפיה 44–45 ס"מ. צבעו של הזכר שחור עם ברק כחול-סגול. אברות הכנף הפנימיות צבועות בחום-ערמוני ובולטות בזמן המעוף. המקור כפוף במקצת, הכנפיים קצרות והזנב ארוך. הנקבה דומה אך ראשה אפרפר. שירתן של הטריסטרמיות מסולסלת וערבה לאוזן.
הטריסטרמית היא ציפור חברתית החיה בקבוצות קטנות המורכבות מבני משפחה, רוב ימות השנה. בחורף היא חיה בלהקות המונות עד 300 פרטים. הן נוהגות ללון לינה מקובצת, במקום קבוע, במדרונות הקניונים. הלהקות מעופפות ומתמרנות באוויר בדומה לזרזיר המצוי. הן עשויות לעוף כ-10 ק"מ ויותר מאתרי האכילה שלהם אל אתרי הלינה. מחוץ לעונת הקינון משוטטים הפרטים למרחקים קצרים ממקום מושבם. בני הזוג שומרים על קשר כל השנה בתוך הקבוצה או הלהקה.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקשר בין בני הזוג נשמר כל השנה, גם בתוך הלהקה: בני הזוג אוכלים יחד, שותים יחד, ומסדרים נוצות זה לזה. עונת הקינון מתחילה במרס ונמשכת עד סוף יוני, במהלכה הם משלימים שני מחזורי דגירה באותו קן. הקן נבנה בנקיקי סלע, לרוב במערה. הקן בנוי מענפי אשל דקים ומרופד בעלים וחומרים רכים כמו נוצות, שערות ונייר. צורתו כצלחת עמוקה בקוטר של כ-30 ס"מ. בתטולה לרוב 3–4 ביצים כחלחלות. הדגירה נמשכת כ-16 ימים על ידי הנקבה. שני ההורים מטפלים בצאצאים במשך כ-28–30 יום בקן ועוד כ-10 ימים לאחר מכן.
תפוצה ואזורי מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטריסטרמית יציבה ונפוצה מהנגב עד צפון ים המלח. הקמת היישובים בערבה סייעה לה להרחיב את תחום תפוצתה ולהגדיל את אוכלוסייתה. בזמן השוטטות היא יכולה להתרחק מרחק רב, וידוע אף על תצפיות נדירות מהרי הכרמל, חניתה וחוף השרון.
מקום חיותה של הטריסטרמית בגאיות ומדרונות חשופים. לאחרונה גם ליד בתים ומגורי אדם. דוגרת בנקיקי הרים צחיחים במיוחד בתוך קניונים ובשנים האחרונות[דרושה הבהרה] בבניינים גבוהים בעיר ערד. מבחינה פיזיולוגית לטריסטרמית עמידות למשרעת טמפרטורות נרחבת – מותאמת הן לטמפרטורות נמוכות והן לגבוהות – ולכן נפוצה גם באזורים מדבריים בעלי טמפרטורות קיצוניות כמו אזור ים המלח ופסגות סיני. המטבוליזם של הטריסטרמית נמוך מהצפוי לפי גודל גופה, ולכן היא יכולה להתקיים עם מעט מים.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזונה העיקרי – פירות בר כמו הימלוח, רכפתן, ערף המדבר, סלוודורה פרסית, אזדרכת ופיקוס. לא בוחלת בענבים ותמרים וכך גורמת לנזקים לחקלאות. משלימה את מזונה בחרקים: זבובים, דבורניים ואף פולה קרציות מפרוות של חמורים, גמלים ויעלים. לא בוחלת ואף מתלהבת משאריות מזון של אדם, ואוהבת מהחטיפים בעיקר את הבמבה, כמעט ואינה חוששת מבני האדם ולעיתים אף מעזה לאכול מכפות ידם, מה שמושך את תשומת לבם של תיירים ומבקרים באזורי יהודה וים המלח.
הטריסטרמית והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטריסטרמית היא המין היחיד בסוגה שלא חי באפריקה והצפין עד ים המלח. היא מסתגלת לבני האדם. הנזירים במנזר מר סבא נהגו להאכיל אותן ואף חצבו עבורן חורי קינון. בשנות השלושים נספרו כעשרים זוגות בעין גדי; כיום יש מאות זוגות באזור והאוכלוסייה פשטה לכיוון ערד וממשיכה להתפשט מערבה. בשנות השישים הן גרמו לנזקים כבדים לכרמי עין גדי ולכן ניצודו. לאחר שהכרם בעין גדי חוסל, בגלל אי־כדאיות, הן החלו לגרום נזקים למטעי התמרים של עין גדי ולכרמי מצפה שלם. באזור מצדה יש עשרות זוגות, אשר התרגלו לבני האדם שמבקרים במקום.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דולב, ע. פרבלוצקי א. (עורכים) 2002, הספר האדום של החולייתנים בישראל, הוצאת רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע.
- היינצל ה. 1975, פיטר ריצ'רד, פרסלאו ג'ון, הציפורים, מגדיר שלם. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
- מויאל, ח.(2004) לקסיקון שמות החולייתנים בישראל. הוצאת טבע הדברים
- ענבר, ר. 1977מדריך לציפורי ארץ ישראל, הוצאת אחיאסף.
- פז ע. 1986, האנציקלופדיה החי והצומח של ארץ ישראל עופות - כרך 6, הוצאת משרד הביטחון.
- Hadoram, S. The Birds of Israel, 1996, Printed in Great Britain by Bath Press Colour Books, Bat
- J. G. Williams and N. Arlott, AField Guide to the BIRDS of East Africa, Collins, St James's Place, London, 1980
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טריסטרמית, באתר ITIS (באנגלית)
- טריסטרמית, באתר NCBI (באנגלית)
- טריסטרמית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- טריסטרמית, באתר GBIF (באנגלית)