זלמן יעקבזון
לידה |
30 ביוני 1880 זאגר, ליטא |
---|---|
פטירה |
4 ביולי 1962 (בגיל 82) תל אביב-יפו, ישראל |
מדינה | ישראל |
תאריך עלייה | 1891 |
זלמן יעקבזון (תר"מ, 30 ביוני 1880 - ב' בתמוז תשכ"ב, 4 ביולי 1962) היה עסקן ציבור, מראשי ענף הפרדסנות בארץ ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בזאגר (Żagory) שבליטא, למרדכי ולאסנת יעקבזון. אביו מרדכי[1] היה בנו של שרגא פייבל יעקבזון ומראשוני רחובות, ואמו אסנת הייתה בת למשפחת קצנלבוגן (בן אחותה הוא הרב אליעזר סילבר). בצעירותו למד לימודים תורניים אצל מורים פרטיים בבית אביו במוסקבה, כמו כן השתלם בעברית ובתולדות עם ישראל על ידי אברהם אידלסון, שהיה אז סטודנט ופעיל ציוני במוסקבה.
בשנת 1891 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוריו התיישבו ברחובות והיו מראשוני המיישבים במושבה. הוא ואחיו אליעזר התגוררו בבית סבם שרגא פייבל יעקבזון בירושלים ולמדו אצלו לימודים תורניים. כעבור שנתיים שב אחיו לרחובות, והוא נסע לפריז ללמוד ספרות בסורבון. בתקופת שהותו בפריז היה סופרו של עיתון "הצופה" מוורשה וכן של עיתונים רוסיים.
בתום לימודיו בפריז שב לרוסיה, שם נשא לאשה את רוזה (שושנה) ליבונטין, בת זלמן דוד ליבונטין. במשך תקופה עסק במסחר ברוסיה. בשנת 1912 עלה ארצה בשנית והתיישב בה בקביעות. הוא החל לעסוק בענף הפרדסנות והיה מראשוני הפרדסנים בארץ ישראל ומראשי הפעילים בענף. נטע פרדסים ברחובות והיה בעל משרד לייצוא פרי הדר ביפו. היה מהראשונים שעסקו בייצוא פרי הדר מארץ ישראל. בשנות ה-20 וה-30 היה מנהל "פרדסנים מאוחדים", "פרדס" ו"פרדס סינדיקט". היה חבר בוועדות הממשלתיות לפיקוח ולשיווק פרי הדר.
בשנים 1917–1918, כשרבים מתושבי תל אביב ויפו גורשו לצפון הארץ, ניהל את פעולות "ועד ההגירה" בטבריה.
סייע לחותנו זלמן דוד ליבונטין בבניין בית הכנסת הגדול בתל אביב, ובמשך תקופה היה חבר הוועד שלו. כמו כן פעל לבניית בית הספר התיכון החקלאי פרדס חנה, ובמשך כמה שנים היה יושב-ראש ההנהלה שלו.
נפטר בשנת 1962 בתל אביב.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו הלל ועמנואל יעקבזון וחתנו אדי צוקר, שנישא לביתו לאה יעקבזון, המשיכו לנהל את פרדסי המשפחה. הבן דניאל יעקבזון היה עורך דין. הלל יעקבזון נישא לדורה ונולדו להם שני ילדים - רפי יעקבזון ופרופ' תלמה ליבל, הנשואה לרופא העיניים ד"ר דוד ליבל. בנם הוא המוזיקאי דורי ליבל. עמנואל יעקבזון נישא לאוולין ונולדו להם שלושה ילדים, יעל, אילן, ושלי. לאה צוקר נישאה לאדולף (אדי) צוקר ב-1944 ונולדו להם שלשה ילדים - רוני, דוד, וגיל. אחיו הוא אליעזר יעקבזון, שהיה חותנו של אריה ליבונטין, בן דודה של אשתו שושנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זלמן יעקבזון, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- דוד תדהר (עורך), "זלמן יעקבזון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 945
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עליו ראו: דוד תדהר (עורך), "מרדכי יעקבזון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 835