זכריאס פאפאנדוניו
זכריאס פאפאנדוניו (ביוונית: Ζαχαριάς Παπαντωνίου, פברואר 1877 קרפניסי באבריטניה - 1 בפברואר 1940 אתונה) היה סופר, משורר, עיתונאי ומבקר אמנות יווני. במחלוקת השפה ביוון צידד בשפת העם - דימוטיקי. הוא ידוע ביוון במיוחד בגלל סיפורו לתלמידים "ההרים הגבוהים" (1917) ושירו הכתוב "בפרוזה" "מקצבי פרוזה" (1923) שזיכה אותו בכינוי "נסיך הסגנון".[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פאפאנדוניו נולד בשנת 1877 בקרפניסה ביחידה האזורית אבריטניה של ימינו, כאחד מארבעת הילדים של למברוס פאפאנדוניו, מורה במקצועו, ושל אלאני לבית איליוקפטו. את שנות ילדותו בילה בגרניצה, בה עבד אביו כמורה. בהתחלה נכנע ללחצי הוריו ללמוד רפואה ונרשם לפקולטה לרפואה באתונה. בסופו של דבר עזב לטובת לימודי ציור, כתיבה עיתונאית פורייה וספרות. הוא כתב מאמרים בעיתונים "אקרופוליס", "אפימריס טון סיזיטיסאון" ("עיתון הדיונים"), "או כרונוס" (הזמן) ו"סקריפ" (באחרון כעורך ראשי[1]). ב-1898 פרסם את קובץ השירים הראשון שלו - "שירי מלחמה". בימי לימודיו כסטודנט פרסם פאפאנדוניו שירים סאטיריים בכתב העת הסאטירי "א מיכאנוראפיה" ("תחבולות") לצידם של ניקולאוס קונדוריוטיס ויואניס דליקטריניס.
המשך פעילותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1908–1910 התגורר בפריז ככתב של העיתון "אמברוס" ("קדימה") של אריסטידיס קיריאקוס. "מכתביו מפריז" עשו במולדת רושם רב. בשובו ליוון המשיך לעבוד בעיתון "אמברוס" כעורך ואחר כך עורך ראשי למשך שלוש שנים, ופרסם מאמרים, ספורים קצרים, שירים, רשמי מסע, לא רק בעיתונים אלא גם במגזינים כמו "פאנאתיניאה", או "נומאס", "קאליטכניס" ("האמן"), "נאה אסטיה" (הבית החדש). ב-1911 הציג רישומים בתערוכת זאפיון לאמנות[1]. בשנים 1916-1912 כיהן כפרפקט של האי זקינתוס, של האיים הקיקלאדיים, של מסניה (בקלמטה) ובלקוניה.
בשנת 1918, אחרי שובו של וניזלוס לאתונה וכששפת העם "דמוטיקי" הוכרזה כשפה רשמית על ידי הממשלה המהפכנית בסלוניקי, הטיל משרד החינוך של יוון על פאפאנדוניו לכתוב את המקראה הראשונה בשפת הדמוטיקי לבית הספר היסודי. אז נוצר סיפורו הידוע "פסילה וונה" - "ההרים הגבוהים".
בשנת 1918 התמנה למנהל הפינאקוטק הלאומי (הגלריה הלאומית) של אתונה ובהמשך כיהן עדיום מותו כיושב ראש המועצה האמנותית הקבועה של מוזיאון זה. בתוקף תפקיד זה תרם להעשרת האוסף שלה ביצירות של ציירים וחרטים יוונים כמו ניקולאוס גיסיס, קונסטנדינוס מאליאס, פרתניס, ליטראס ואל גרקו. פאפאנדוניו כיהן למשך שנים רבות כמורה לאמנות קישוטית במכון "אמליה" ליתומים וכפרופסור לאסתטיקה בבית הספר הגבוה לאמנות באתונה ועד יום מותו כתב מדור קבוע כמבקר האמנות של העיתון "אלפתרו וימה".
בשנת 1938 נבחר פאפאנדוניו לחבר באקדמיה של אתונה, במחלקה לאמנויות וספרות. בנוסף למאבקו למען בחירת ספרת הדימוטיקי כשפה ספרותית (""Προς το ελληνικό Έθνος" "אל הלאום היווני"), עשה פאפאנדוניו מאמצים למען שמירת הנוף העתיק של יוון. פאפאנדוניו הלך לעולמו באופן פתאומי בחורף השנה 1940 עקב התקף לב בעת שנסע בחשמלית לישיבה של האקדמיה של אתונה.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1923 - הפרס הלאומי לספרות ולאמנות של יוון[1]
- 1938 - חבר באקדמיה הלאומית של אתונה
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1898 - Πολεμικά τραγούδια פולמיקה טרגודיה (שירי מלחמה) - בהשראת המלחמה היוונית-עות'מאנית (1897)
- 1920 - Χελιδόνια - חלידוניה (סנוניות) - שירים לילדים
- 1923 - Πεζοί ρυθμοί פזי ריתמי (מקצבי פרוזה) - שירים בפרוזה
- 1933 - Θεία Δώρα תיה דורה (מתנות אלוהיות)
פרוזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1910-1908 - Παρισινά Γράμματα" פריסינה גראמטה (מכתבים מפריז) עבור העיתון "אמברוס"
- 1918 - Τα ψηλά βουνά טא פסילא וונא (ההרים הגבוהים) - סיפור שנועד לבית הספר יסודי
- 1927 - Διηγήματα דיאיגימטה (סיפורים קצרים)
- 1931 - Νεοελληνικά Αναγνώσματα - נאו-אלניקא אנאגנוזמטה - מקראה יוונית חדשה -בשבית כיתה א של הגימנסיה
- 1936 - Βυζαντινός όρθρος (ויזנטינוס אורתרוס) שחרית ביזנטית
- 1937 - Η Θυσία אי תיסיה (הקורבן)
- 1947 - Σχεδιάσματα סכדיאזמטה (רישומים) - עיונים אסתטיים, מאמרי בוקרת קצרים, וינייטות (פורסם אחרי מות המחבר)
- 1946 - Ταξίδια - ταξιδιωτικές εντυπώσεις από την Ισπανία - טקסידיה - טקסיודיקס אנדיפוסיס אפו טין איספניה (מסעות - רשמי מסע מספרד) (פורסם אחרי מות המחבר)
- 1966 - Κριτικά מבחר בקורת אמנות וספרות
- 1933 - Όθων και η ρωμαντική δυναστεία אותון קה אי רומנטיקי דינסטיה (אותון והשושלת הרומנטית)
- 1934 - Άγιον Όρος אגיון אורוס (ההר הקדוש)
- 1945 - Παρισινά διηγήματα סיפורים קצרים מפריז - מהדורה אחרי המוות
מחזות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1929 Ο Όρκος του πεθαμένου או אורקוס טו פתאמנו (שבועת המת) - בחרוזים
פאפאנדוניו במדיה אומנותית אחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיריו "הסנונית" הולחנו על ידי המלחין ממוצא שווייצרי גאורגיוס לאבלט (1945-1875)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- . ,Bruce Merry Encyclopedia of Modern Greek Literature Greenwood Press, Westport, Connecticut, London 2004, ISBN 0-313-30813-6, ע' 317
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה באתר ביבליונט
- במיזם גוטנברג Πεζοί Ρυθμοί מקצבי פרוזה
- שירים מאת פאפאנדוניו- ביוונית
- כתבי זכריאס פאפאנדוניו בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
