זילנדיה

זילנדיה היא יבשת ש-94% משטחה נמצאים מתחת למי האוקיינוס השקט, גאולוגים אמריקנים משערים שזו היבשת השמינית במספר בכדור הארץ. עם זאת לא קיים גוף מדעי רשמי המכיר ביבשת זו.

מדובר ביבשת שקועה כמעט לחלוטין של קרום יבשתי. משוער שהיא שקעה לאחר התנתקות מגונדוונה לפני 83–79 מיליון שנים. השם והמושג של זילנדיה הוצעו לראשונה על ידי ברוס לויידיק בשנת 1995, ותמונות לוויין מראות שהיא כמעט בגודלה של אוסטרליה. רוב הקרקע (94%) נותרה שקועה מתחת לאוקיינוס השקט. ניו זילנד היא החלק הגדול ביותר של זילנדיה שנמצא מעל פני הים, ואחריה קלדוניה החדשה.

גאוגרפיה

זילנדיה מורכבת ברובה משני רכסים כמעט מקבילים, מופרדים על ידי בקע כושל, שבו התפרקות הבקע של היבשת נעצרת והופכת לגראבן מלא. הרכסים מתנשאים מעל קרקעית הים לגבהים של כ-1500 מטרים, עם כמה איים סלעיים המתנשאים מעל גובה פני הים. הנקודה הגבוהה ביותר בה היא כנראה הר קוק. הרכסים הם סלע יבשתי, אך גובהם נמוך יותר מיבשות רגילות. בעוד שעומק האוקיינוס השקט הוא בין ארבע לחמישה קילומטרים, ממוקמת זינלנדיה בעומק של כאלף מטר בלבד. עם זאת, עד לפיתוח יכולת טכנולוגית לצילום כולל של שטח כה גדול, לא ניתן היה להבחין בה כמאסה אחת. לפי מדענים באיגוד הגאולוגים האמריקני, גודלה של זילנדיה חמישה מיליון קילומטרים רבועים, כמעט כגודלה של יבשת אוסטרליה.

הטענה לכך שזילנדיה היא יבשת בפני עצמה, נטענה על ידי ניק מורטימר והאמיש קמפבל בספרם משנת 2014, שכותרתו Zealandia: Our continent revealed תוך ציטוט של ראיות גאולוגיות ואקולוגיות התומכות בהצעה.^[1]^[2]

הבחנה אטימולוגית בין יבשת ליבשה

למרות הקרבה המילולית בין המילים "יבשה" ו"יבשת", בגאולוגיה ניתן להגדיר "יבשת" גם אם היא איננה יבשה וחלקה העיקרי מכוסה במים. יחידה גאולוגית תוגדר כיבשת אם היא עונה על ההגדרות הבאות:

גובהה הממוצע עולה על עומק האוקיינוס שסביבה. במקרה של זילנדיה, גובהה הממוצע הוא בעומק של כ-1,000 מטרים מתחת לפני הים, אך האוקיינוס בממוצע הוא בעומק של לפחות 4,000 מטרים.
היבשת עשויה מסלעים השונים מהאוקיינוס הסובב אותה. בעוד שהאוקיינוסים מתאפיינים בקרקעית בזלתית, היבשות עשויות מסלעים אחרים כגון גרניט, ומצויים בה גם סלעים סדימנטריים (משקע) כמו גיר.
קרום כדור הארץ המצוי באוקיינוסים הוא דק יחסית ועוביו כ-8 קילומטרים. ביבשות הקרום עבה יותר ומשתנה בהתאם לרכסי ההרים או תצורות חוף, לרוב מעל 10 קילומטרים בעוביו.