זיינב בנת אל-חארית'
זיינב בנת אל-חארית' (בערבית: زينب بنت الحارث; נרצחה ב-629) הייתה אישה יהודיה שלפי האסלאם ניסתה להתנקש במוחמד, על ידי הרעלה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קהילת יהודי ח'ייבר הייתה קהילה יהודית מפותחת. זיינב בנת אל-חארית הגיעה ממשפחה של משוררים-לוחמים יהודים תימנים, אשר חיה מספר דורות בח'ייבר (כיום ערב הסעודית). נראה כי זיינב הייתה הילדה הבכורה, שכן אביה נשא את הכוניה "אבו זיינב", למרות שהיה לה אח בשם אל-חארית' אבן אל-חארית'.
בקיץ 625 הגיעו לח'ייבר שבט בני נדיר, שגורשו מאל-מדינה על ידי מוחמד. ביניהם היה סלאם אבן משכּם אל-נדירי, שזיינב נישאה לו.
קרב ח'ייבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרב ח'ייבר
כוחותיו של מוחמד הטילו מצור על ח'ייבר ביוני 628. זיינב יחד עם נשים אחרות של העיר וילדיהם התבצרו במבצר אל-כתיבה, בזמן שבעלה פיקד על כוחות צבאים באזור נאטט. הוא נפל בקרב ואחיה תפס את הפיקוד. תשעה ימים לאחר מכן חייליו של עלי בן אבי טאלב פרצו אל המבצר, ובמהלך הקבות נהרגו אביה, אחיה ודודה של זיינב. ח'ייבר יחד עם כל אזור אל-מדינה נכבשה ונבזזה על ידי צבאו של מוחמד.
הרעלתו של מוחמד
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אבן אסחאק, כאשר מנהיגי ח'ייבר הגיעו למוחמד לדיון בתנאי הכניעה, חייליו בזזו את המבצרים הכבושים לצורך לאסוף נשק, אוצרות ושבויים. זיינב שאלה את החיילים מהו האוכל האהוב על מוחמד. כשנאמר לה שזו כתף כבש (לפי גרסה אחת עז), היא שחטה כבש מהעדר שלה וצלתה אותה עם רעל. בסיום דיון בתנאי הכניעה זיינב הגישה למוחמד את הבשר המורעל.
מוחמד ואחד בקציניו בשם בשאר אל בארה אכלו מן הבשר המורעל. מוחמד ירק את הבשר בזמן שבאשר בלע אותו. מוחמד טען כי חש שאת הרעל "העצם הזו אומרת לי שהיא מורעלת". באשר הורעל וקיבל שיתוק. הבשר המורעל נזרק לכלב שאכל אותו ומת במקום.
זיינב בנת אל-חארית' נקראה מול מוחמד, שהאשים אותה בניסיון להרעילו. היא שאלה מי גילה לו והוא ענה כי הכתף עצמה גילתה. מוחמד שאל את זיינב מדוע ניסתה להורגו, והיא ענתה "הרגת את אבי, דודי ובעלי. לקחת מהעם שלי את מה שלקחת. אמרתי לעצמי: אם הוא נביא, הוא ידע. הכבש יידע אותו מה שעשיתי. אם הוא מלך, ניפטר ממנו". לטענת מוחמד, אללה לא היה מאפשר לניסיון ההתנקשות להצליח.
מותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מוחמד לא הוציא את זנייב להורג, אלא שלח אותה בחזרה לביתה. בשאר אל בארה נשאר משותק למשך שנה, עד למותו. לאחר מותו, משפחתו רצחה את זיינב בנת אל-חארית' כנקמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זיינב בינת אל-חארית', אתר אלילונה