זולצבורג
סמל זולצבורג | |
מראה העיירה | |
מדינה | גרמניה |
---|---|
מדינה | באדן-וירטמברג |
מחוז | ברייסגאו-הוכשוורצוולד |
שטח | 22.73 קמ"ר |
גובה | 337 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 2,769 (31 בדצמבר 2023) |
קואורדינטות | 47°50′25″N 7°42′33″E / 47.840277777778°N 7.7091666666667°E |
אזור זמן | UTC+1 |
https://www.sulzburg.de/ | |
זולצבורג (בגרמנית: Sulzburg) היא עיירה במחוז ברייסגאו-הוכשוורצוולד(אנ') במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה. מיקומה של העיירה בקצה הדרומי של היער השחור, כ-20 ק"מ דרומית לפרייבורג וכ-48 קילומטר צפונית לבזל, בסמוך למשולש הגבולות גרמניה-צרפת-שווייץ. את העיירה חוצה נחל הזולצבך (אנ'), אחד מיובלי הריין. בסמוך לעיירה עובר "שביל הקבצנים" (גר'), דרך נוף שאורכה כ-27 ק"מ.
העיר הוזכרה בפעם הראשונה בכתובים בשנת 821 בשם זולצבורגהיים (Sulzibergeheim) ברשומות של מנזר. החל מימי הביניים המאוחרים ועד המאה ה-19 השתייכה העיירה למחוז ההיסטורי מרקגרפלרלנד (אנ') של האימפריה הרומית הקדושה ונשלטה ברוב התקופה על ידי הדוכסים של באדן.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקהילה היהודית של זולצבורג שורשים עוד מימי הביניים. במאה ה-15 זכתה הקהילה היהודית לכתב הגנה קיסרי (גר') ובאותה תקופה נחנך בית העלמין של הקהילה בדרום-מזרח העיירה. במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו כשליש מתושבי העיר יהודים שעסקו ברובם במסחר. העיירה מוקפת מצפון ומדרום בכרמים שמענביהם הפיקו יין בו סחרו היהודים.
מבני הקהילה הידועים היה המזרחן גוסטב וייל (אנ').
בליל הבדולח נותץ בית הכנסת (שנבנה בשנים 1821–1822. להבדיל מעיירות סמוכות לא שרפו את בית הכנסת כי הוא עמד סמוך מידי לבניינים השכנים. ב-22 באוקטובר 1940 (שנפל על חג הסוכות) נלקחו היהודים שלא הצליחו או לא רצו לעזוב את זולצבורג למחנה המעצר גירס בצרפת, חלקם מתו במחנה והשאר הועברו משם למחנות ההשמדה בפולין.
בית הכנסת בסגנון הנאו-קלאסי של העיר הקטנטנה הזו - שנוצר על ידי אחד האדריכלים הגדולים של באדן, פרידריך וויינברנר - שוקם כמצבת זיכרון ותרבותית בשנת 1977.[1] כיום משמש כמוזיאון ואולם קונצרטים וניתן לבקר בו. בסמוך לעיירה נמצא בית העלמין של הקהילה היהודית שב-1970 הוקם בו ציון לקורבנות השואה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של זולצבורג
- יהדות זולצבורג (בגרמנית)
- זולצבורג (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית