זאכי הררי
 | ||||||||||||||
| לידה |
7 בפברואר 1926 קהיר, מצרים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 5 בנובמבר 1979 (בגיל 53) | |||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||
| 1947–1956 | מכבי קהיר | |||||||||||||
| ||||||||||||||
  | ||||||||||||||
זאכי הררי (כונה גם זוזי הררי או זאכי סאלים) (7 בפברואר 1926 - 5 בנובמבר 1979) היה כדורסלן יהודי-מצרי. זכה עם נבחרת מצרים בכדורסל במדליית ארד באליפות אירופה בכדורסל (פראג 1947) וייצג את מצרים באולימפיאדת הלסינקי (1952).
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]1947
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אירופה שנערכה בפראג, צ'כוסלובקיה בשנת 1947 זכה עם נבחרתו במדליית ארד (חולצה מספר 10), אחרי ברית המועצות וצ'כוסלובקיה המארחת. בשלב המוקדמות נבחרת מצרים ניצחה בשלושת משחקיה, נגד בלגיה (46–35), נגד איטליה (43–38) ונגד אלבניה (104–19). בשלב הבא היא ניצחה את פולין (52–28), הפסידה לברית המועצות (32–46) וניצחה את בולגריה (51–38). במשחק על מדליית הארד היא ניצחה את בלגיה (50–48).
1948
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקראת אולימפיאדת לונדון (1948) הוא הוזמן לשחק בנבחרת מצרים, שבה היו מספר שחקנים יהודים. "הגענו לנבחרת ועד מהרה השתלבנו", סיפר אליהו עמיאל, "בין השחקנים הערבים והיהודים בנבחרת שררו יחסים מצוינים. שבועיים לפני הנסיעה ללונדון הגיעה הוראה מהמלך פארוק להוציא את השחקנים היהודים מהנבחרת".
1949
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1949 נערכה אליפות אירופה בכדורסל בקהיר, ושוב הררי ועמיאל זומנו לנבחרת. על-פי מספר גרסאות, שעה לפני המשחק הפותח הודיע המלך פארוק, כי אם שני היהודים ירצו לשחק במדי הנבחרת עליהם להתאסלם.[1] לאחר מכן תבע הממשל המצרי כי השחקנים יחליפו את שמות משפחתם לשמות ערביים.[2] השניים דחו את ההצעה והנבחרת צעדה בטקס הפתיחה ללא עמיאל והררי. הכרוז הודיע לקהל ההמום כי השניים לא משחקים עקב מחלה.
1952
[עריכת קוד מקור | עריכה]באולימפיאדת הלסינקי (1952) סיים עם נבחרתו במקום התשיעי (חולצה מספר 8) לאחר ששיחק בכל ששת המשחקים וקלע 28 נקודות בסך הכל. במשחק הראשון שבו ניצחה נבחרתו את טורקיה 64–45 הוא קלע 4 נק'. במשחק השני שבו נבחרתו הפסידה לקנדה 57–63 הוא היה השחקן המצטיין בנבחרתו וקלע 8 נק'. במשחק השלישי שבו ניצחה נבחרתו את איטליה 66–62 הוא קלע 5 נק'. במשחק הרביעי שבו נבחרתו הפסידה לצרפת 64–92 הוא קלע 8 נק'. במשחק החמישי שבו נבחרתו הפסידה לצ'ילה 46–74 הוא קלע נקודה אחת ובמשחק השישי שבו נבחרתו ניצחה את קובה 66–55 הוא קלע 2 נק'.
1953
[עריכת קוד מקור | עריכה]באליפות אירופה שנערכה במוסקבה, ברית המועצות בשנת 1953 הוא סיים עם קבוצתו במקום השמיני (חולצה מספר 10). בשלב המוקדמות נבחרת מצרים ניצחה בשלושת משחקיה, נגד שוודיה (75–26), נגד צרפת (74–58) ונגד מערב גרמניה (74–41). במשחקי הדירוג 1–8, היא הפסידה לצ'כוסלובקיה (33–87), ניצחה את איטליה (60–51), הפסידה ליוגוסלביה (39–58), הפסידה באופן טכני לישראל (0–2) לאחר שלא הופיעה למשחק, הפסידה להונגריה (50–89), לברית המועצות (27–66) ולצרפת (62–73).
1958
[עריכת קוד מקור | עריכה]הררי[3] שיחק בשלב שמינית הגמר בגביע אירופה לאלופות (עונת 1958/1959) שנערך בנובמבר 1958. קבוצתו מועדון אל ג'זירה קהיר הפסידה לסימנטל מילאנו מאיטליה (72–47), מאחר שהקבוצה האיטלקית סרבה לשחק במגרש פתוח היא הפסידה לקבוצתו הפסד טכני. בשלב רבע הגמר קבוצתו הפסידה לקבוצת אקדמיק סופיה מבולגריה (65–71), מאחר שלא היה לה תקציב לנסיעה לבולגריה היא הפסידה הפסד טכני.
נפטר ב-5 בנובמבר 1979.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרופיל אולימפי, באתר olympedia.org
- פרופיל, באתר פיב"א
- באו שיחקו וניצחו (ביקורה השני של "מכבי" קהיר במולדת), המשקיף, 23 בספטמבר 1945
- אלנה, המשלחת האולימפית עניין ציבורי, מעריב, 18 במאי 1952
- מכבי קאהיר - המשתתפת בליגה הארצית במצרים, נוצחה 66–59, על המשמר, 27 באפריל 1956
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אור שקדי, יצירת מצרים, באתר וואלה, 9 באפריל 2009
- ^ פארוק נתן פקודה אישית, על המשמר, 25 בנובמבר 1958
- ^ כדורסלן יהודי באלופת מצרים, על המשמר, 13 בנובמבר 1958