זאב כרמי
 | |
| זאב כרמי בשנות ה-40 בישראל | |
| לידה |
12 באפריל 1884 חוּדיאקי (Худяки) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה) |
|---|---|
| פטירה |
13 ביוני 1964 (בגיל 80) חיפה, ישראל  |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי חוף הכרמל |
  | |
זאב כרמי (12 באפריל 1884 – 13 ביוני 1964) היה מחנך, מייסד בית הספר "עממי אי" בחיפה, מנהלה הראשון של מחלקת החינוך בחיפה, חבר אספת הנבחרים ואזרח כבוד של חיפה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כרמי נולד בעיירה חוּדיאקי (Худяки) שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (אוקראינה), יישוב קטן בפרוור מרוחק מהעיר צ'רקאסי שבפלך קייב, במשפחה חסידית, בנו של הרב ר' זלמן, רב העיירה. להוריו נולדו עשרה ילדים, מהם נותרו שבעה בחיים. מגיל ארבע למד בכמה "חדרים", ולאחר שסבל מעונשי המלמד ואביו, למד אצל אמו, שלימדה אותו את ידיעת העברית.
בגיל 13 עזב את בית הוריו, למד בעצמו ועבר את הבחינות האקסטרניות. כשהיה בן 19 החל ללמוד בבית הספר להוראה כדי לקבל פטור מגיוס לצבא לקראת מלחמת רוסיה–יפן. בתקופת המלחמה עזב לאנגליה והתגורר בלונדון, שם עבד במספר עבודות, בהן כשוליה של חייט, סבּל, שוליה של ספר ורוכל תפוזים, אך עבודותיו נסתיימו בכישלון, והוא שב לגליציה והגיע אל העיר לבוב, שם נעצר עם הגיעו יחד עם חבריו והושם בבית‑סוהר לעצירים העומדים לפני חקירה בשם "מאטקה בוסקה" ('אם ישו'), אולם בהעמדה לדין מול "הקומיסר" אשה מבוגרת סייעה לו ולחבריו בדבריה ואף רכשה עבורם כרטיסים לרכבת לטרנופול. בטרנופול החל בעבודת ההוראה, נתן שעורים לסטודנטים בבית אגודת בר‑כוכבא ושיעורים פרטיים לתלמידי בתי‑הספר. לאחר זמן מה עבד כמנהל שני בבית-הספר העברי ברוהאטין.
כרמי נבחר לחבר ומזכיר בוועדה המכינה את יסוד ההסתדרות בגליציה ובאסיפת היסוד של אגודת המורים בסטאניסלאבוב, ונשלח לבוריסלאב מטעם אגודת המורים לייסד בית ספר עברי ולהפעילו במשך מספר חודשים. שם לימד עברית את בלומה פּוֹמֶרַאנץ (לימים: פרחה כרמית), אשתו לעתיד, ובסיום לימודיה ביקש שתסייע לו בהוראה לכיתות הנמוכות.
בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1908 עלה לארץ ישראל במסע שהחל בווינה ונמשך באונייה שעברה מטריאסט דרך אלכסנדריה ופורט סעיד שבמצרים ומשם ליפו בישראל.
לאחר עלייתו נשלח תחילה ללמד בבית הספר "אליאנס" בביירות שבלבנון, ולאחר מכן השתלם בראש פינה וניסה ליישם את שיטת החינוך הגלילית בחינוך עירוני. הוא המשיך ללמד ביבנאל ולאחר מכן במנחמיה (אז מלחמיה) והתגורר בזכרון יעקב, בה פעל עד לסוף מלחמת העולם הראשונה. משם המשיך להוראה בת שנה במושבה ראשון לציון, בה הקים חבורת מורים שהגתה את הרעיון של "דגניה פדגוגית",[1] ולאחריה הגיע לחיפה.
בשנת 1920 ייסד בחיפה את בית הספר "עממי א", שאותו ניהל במשך 27 שנים, והפעיל פנימייה עבור הילדים. בית הספר הוקם כעצמאי ולא כמכינה לבית הספר הריאלי, והוא הצטיין בחדשנות פדגוגית. ללימודים נוספה עבודה פיזית והונהגו בו שלוש שיטות לסיכום והערכה של התלמידים וחומר הלימוד. בסיומו של יום הלימודים נעשתה שיחה כוללת בין המורים לתלמידים, שעודדה את החקר ההשכלה הכללית ואת תרבות השיח אצל התלמידים.
בשנת 1922 נבחר לוועד העיר חיפה מרשימת מועצת פועלי חיפה.[2] כרמי התבלט בשיטת חינוך חדשנית והיה מנהלה הראשון של מחלקת החינוך בעיריית חיפה עד לפרישתו בשנת 1956. שימש כמזכיר המכון לחקר סוציאלי של ההסתדרות הכללית.
בשנת 1935 שימש ציר לקונגרס הציוני בלוצרן שבשווייץ,[3] ונבחר לאספת הנבחרים הראשונה.
בשנת תשכ"ג היה בין מקבלי תעודת כבוד מיוחדת שהוענקה על ידי נשיא המדינה ל"קבוצת ראשונים".
בשנת 1959 העניקה לו מועצת העיר חיפה תואר "אזרח כבוד".
ב-20 במאי 1951 נפטרה אשתו פרחה. נקבר בבית העלמין בחיפה. הותיר אחריו ארבע בנות: ציונה, גאולה, דרורה ותמר.
לאחר מותו התפרסם ספר זכרונותיו "מחנך ודרכו".
עיריית חיפה קראה על שמו את רחוב כרמי (זאב) בשכונת רוממה בחיפה.
זיכרונותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחנך ודרכו: זכרונות, חיפה: המחלקה לחינוך ולתרבות של עיריית חיפה, תשכ"ה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי זאב כרמי בפרויקט בן-יהודה
- אמציה פלד, רחוב כרמי (זאב), בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה
- בית ספר עממי, באתר נוסטלגיה אונליין
- יובל דרור, חלוצי והראה(הקישור אינו פעיל), הד החינוך (דצמבר 2008), באתר הסתדרות המורים
- נחנכה חוה חקלאית לתלמידי בתי-הספר העממיים בחיפה, דבר, 16 ביוני 1954
- זאב כרמי, דבר, 14 ביוני 1964 (נקרולוג)
- הודעה על פטירתו של כרמי, דבר, 14 ביוני 1964
- יונה יגול, לדמותו של זאב כרמי ז"ל, דבר, 1 באפריל 1965
- מודעה ליום הולדתו השישים של כרמי, דבר, 21 באפריל 1944
- מודעה ליום הולדתו השבעים של כרמי, דבר, 20 באפריל 1954
- זאב כרמי, מחנך ודרכו – זכרונות, חיפה, התשכ"ה, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קבוצה שיתופית של מורים שיקיימו בית ספר מודרני בשילוב עם פעילות פיזית בדומה לקולקטיביות הקיבוצית שהחלה בדגניה בשנת 1910; ראו יובל דרור, חלוצי והראה, הד החינוך (דצמבר 2008), באתר הסתדרות המורים.
- ^ הבחירות לועד העיר בחיפה, דואר היום, 17 בספטמבר 1922.
- ^ רשימת פועלי ארץ ישראל לקונגרס הציוני הי"ט, דבר, 19 ביולי 1935.
| בקרת זהויות |
|
|---|