ז'ורז' דומזיל

ז'ורז' דומזיל
Georges Dumézil

לידה	4 במרץ 1898 פריז, צרפת
פטירה	11 באוקטובר 1986 (בגיל 88) פריז, צרפת
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	צרפת
מקום קבורה	נואי-סן-ז'ורז'
מקום לימודים	תיכון לואי הגדול אקול נורמל סופרייר
מנחה לדוקטורט	אנטואן מייה
מוסדות	קולז' דה פראנס (1949–1968) אוניברסיטת ורשה אוניברסיטת אופסלה אקול פראטיק דה אוטז אטיד אוניברסיטת איסטנבול
פרסים והוקרה	קצין בלגיון הכבוד הפרס העולמי ע״ש סינו דל דוקה (1984) מפקד במסדר הדקל האקדמי צלב המלחמה 1914–1918
בן או בת זוג	Madeleine Legrand (25 באוגוסט 1925–?)
תרומות עיקריות
ניתוחי יחסי ריבונות וכוח בדת ובחברה ההודו-אירופית. אבי אחת השיטות הסטרוקטורליסטיות וההשוואתיות במדעי החברה, ואחד התורמים המרכזיים למיתוגרפיה.
חתימה

ז'ורז' דומזיל (בצרפתית: Georges Dumézil; ‏4 במרץ 1898, פריז – 11 באוקטובר 1986, פריז) היה פילולוג השוואתי צרפתי, המוכר בעיקר בזכות ניתוחי יחסי ריבונות וכוח בדת ובחברה ההודו-אירופית. נחשב לאבי אחת השיטות הסטרוקטורליסטיות וההשוואתיות במדעי החברה, ולאחד התורמים המרכזיים למיתוגרפיה.

על בסיס השיטה שפיתח, הגדיר דומזיל שלושה תפקודים חברתיים קבועים ב"ציוויליזציה" ההודו-אירופית: ריבונות, מלחמה וייצור.

ביוגרפיה

ז'ורז' דומזיל נולד בפריז כאחד משני ילדיהם של זאן-אנטול דומזיל (1857–1929), לימים גנרל, ושל מרגריט דוטייה (1860–1945). סבו מצד האב, בעל מלאכה יוצר חביות מהאזור ז'ירונד, הסכים בזמנו שבנו ימשיך בלימודי תיכון. ואכן הגנרל דומזיל למד בנעוריו שפות חיות ולטינית ואף נעשה חובב של שירת רומא העתיקה. הוא הוריש לבנו אהבה זו לשפות ולספרים. כילד ז'ורז' הצטיין בלימודי יוונית ולטינית וכבר בגיל 9 יודע לקרוא את ה-"אינאיס" של ורגיליוס. הוא למד בילדותו גם את השפה הגרמנית ובעידוד אביו קרא על המיתולוגיה היוונית.

בעת לימודיו בתיכון אחד מחבריו ללימודים הציג אותו בפני סבו, הבלשן ממוצא יהודי מישל בריאל, שהתרשם מאוד מכישוריו לשפות של דומזיל. דומזיל התעמק בדקדוק ההשוואתי של השפות ההודו - אירופיות של פרנץ בּופּ (Bopp) שבריאַּל תרגם לצרפתית. בריאל העניק לו במתנה עותק של מילון סנסקריט-צרפתי שחיבר, והמליץ לו לפנות לתלמידו ויורשו בתחום, אנטואן מייה (Meillet). עוד לפני כניסתו לאוניברסיטה למד דומזיל סנסקריט וערבית וקרא את כל כתביו של מייה.

דומזיל היה בוגר בית הספר הפריזאי היוקרתי אקול נורמל סופרייר, אליו התקבל בשנת 1916 כראשון בין המועמדים. מהלך לימודיו נקטע בזמן מלחמת העולם הראשונה, ולאחר שהצליח בבחינות הסיום בשנת 1919, הקדיש את זמנו למחקרים על המיתולוגיות. בשנת 1921 נשלח כמרצה לצרפתית לאוניברסיטת ורשה. הוא השלים את עבודת הדוקטורט שלו בשנת 1924, בנושא "משתה האלמותיות: מחקר השוואתי במיתולוגיה הודו-אירופאית". בין השנים 1925–1931, להזמנתו של נשיא טורקיה, אטאטורק, לימד דומזיל תולדות הדתות באוניברסיטת איסטנבול. מטורקיה עבר לשוודיה, לאוניברסיטת אופסלה, שם חקר את המיתולוגיה הנורדית.

דומזיל היה גם בלשן, ובמסעותיו הרבים למד שפות שונות, מעבר לשפת אמו, צרפתית: יוונית עתיקה, לטינית, ערבית, גרמנית, סנסקריט, פולנית, רוסית, טורקית, שוודית וקצ'ואה.

דומזיל התמנה לפרופסור באקול פראטיק דה אוטז אטיד (École Pratique des Hautes Études) בפריז בשנת 1933, ונבחר לכהן כראש הקתדרה לציוויליזציה הודו-אירופית בקולז' דה פראנס בשנת 1949, ממנו פרש לגמלאות בשנת 1968. בשנת 1978 נבחר לכהן באקדמיה הצרפתית.

בין תלמידיו בולט הפילוסוף מישל פוקו.

חייו האישיים

כפי שסיפר בריאיון לדידייה אריבו ב-1987, בעת שירותו בצבא בשנות המלחמה (1918-1917), ואחר כך בשנות העשרים והשלושים, ניהל דומזיל קשרים רומנטיים הומוסקסואליים פעילים. הוא המשיך בכך בדיסקרטיות גם אחרי נישואיו לאשתו שאותה העריך ואהב.

בדעותיו הפוליטיות היה דומזיל בזמנו אוהד של התנועה הימנית-לאומנית "אקסיון פראנסז".

ביקורת

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת

• לכט, ג'ון, 50 הוגים מרכזיים בני-זמננו: מסטרוקטורליזם עד פוסט-מודרניות, תל אביב-יפו: הוצאת רסלינג, 2003, עמ' 105–112
• "Ex Equo fev. 1997 Didier Eribon - Georges Dumezil

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ז'ורז' דומזיל בוויקישיתוף

• ז'ורז' דומזיל (בצרפתית)