ז'ורז' בולנז'ה (כנר)
 | |
| לידה |
18 באפריל 1893 טולצ'ה, רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
3 ביוני 1958 (בגיל 65) אוליבוס, בואנוס איירס, ארגנטינה |
| שם לידה | גאורגה פנטאזי |
| מוקד פעילות |
רומניה |
| תקופת הפעילות |
מ-1910 |
| שפה מועדפת |
רומנית |
| כלי נגינה |
כינור |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ז'ורז' בולנז'ה, (בצרפתית: George Boulanger או Georges Boulanger, בשמו בלידה גאורגה פנטאזי, ברומנית: Gheorghe Pantazi[1], 15 באפריל 1893[2] טולצ'ה - 3 ביוני 1958 אוליבוס, ארגנטינה) היה כנר, מנצח ומלחין צועני-רומני שפעל בעיקר ברוסיה של טרום-המהפכה ובגרמניה ואחר כך בערוב ימיו בברזיל וארגנטינה. בן למשפחת לאוטארים, הפך לאחד היוצרים והמבצעים המפורסמים של מוזיקת הסלונים "קפה שאנטאן" או "קפה-קונצרט". מפורסמת מאוד הייתה מנגינתו Avant de mourir "לפני מותי") או בגרסה אנגלית My prayer (תפילתי). עורר הערצת רבים על ידי סגנון נגינתו "החם, הכן ומגוון בצבעים" (כדברי הכנר מרק דסטריבה)[3]
ילדותו וצעירותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גאורגה או ג'ורג'ה "בולנז'ה" פנטאזי נולד בעיר טולצ'ה בשנת 1893 במשפחה בעלת מסורת של לאוטארים צוענים. אביו, וסילה פנטאזי, שטען בפני בניו כי הוא "יווני", היה יליד קלראש, יאלומיצה, שהגיע לטולצ'ה לפני מלחמת העולם הראשונה. אמו נקראה סטנקה לבית צ'ובאנו. רבים מבני המשפחה היו כנרים, נגני קונטרבס וגיטרה. ג'ורג'ה נהג מילדותו לנגן עם אביו בכל הכלים הנ"ל, בעוד שאחיו טראיאן התמחה בניגנת פסנתר. שני האחים למדו אצל מורים למוזיקה ממוצא אוסטרי, האחים פורחאזקה, בטול'צה. ג'רוג'ה היה תלמידו של פריץ פרוחאזקה, שלימד נגינת כינור בבית הספר "נורמל" בעיר וניצח על תזמורת בית הספר התיכון.
בגיל 12 נרשם בעזרת מלגה באקדמיה למוזיקה בבוקרשט. כעבור 3 שנים הובא בפני הכנר והמורה המפורסם לאופולד אאואר שהתרשם מכישוריו והסכים ללמד אותו בדרזדן[4] בין השנים 1908–1910. בפרידתם ב-1910 העניק לו אאואר כינור כמתנה. הכינוי "בולנז'ה" דבק באב, וסילה פנטאזי, בגלל דמיון פיזי מסוים (בעיקר הזקנקן) לגנרל והפוליטיקאי הצרפתי המנוח ז'ורז' בולנז'ה. ג'ורג'ה פנטאזי הצעיר ירש כינוי זה מאביו והתפרסם בו בכל העולם.
פעילותו ברוסיה וברומניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייתכן כי באמצעות קשריו של אאואר שחי ופעל תקופה ארוכה בסנט פטרסבורג פיתח בולנז'ה קריירה מוזיקלית דווקא ברוסיה השכנה. הוא התקבל ככנר ראשי בתזמורת ה"קפה שאנטאן" של סנט פטרסבורג, והיה לחביבה של האריסטוקרטיה הרוסית. ברוסיה הצטיין ברפרטואר שלו המורכב מקטעי מוזיקה קלה, לרבות מוזיקת לאוטארים, עיבודים מן הפולקלור רומני וואלסים וינאים. שם הכיר את אשתו לעתיד, אלאונור פאולסון, משכילה מאסטוניה.
האירועים המהפכניים בשנת 1917 ברוסיה אילצו אותו לשוב לרומניה, בה, ככל הנראה, שירת במסגרת הצבא למשך שנתיים.[5]. בשנים שלאחר המלחמה הירבה בולנז'ה לנגן בשטחים שאוחדו עם רומניה בבסרביה (בקישינב, בלצי), בוקובינה (צ'רנוביץ) ודרום דוברוג'ה (בזרג'יק, בשמו הבולגרי דובריץ'), וכן בבראילה[6]. בו זמנית לימד שיעורי נגינה והלחנה. חברתו אליונור נשארה זמנית אצל הוריה באסטוניה עד ששניהם התאחדו בברלין בשנת 1923.
חייו ופעילותו בגרמניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בולנז'ה התיישב ב-1923 בברלין, שמאות בתי הקפה, המסעדות, מועדוני המיוזיק הול והקברטים ובתי המלון שבה, יצרו ביקוש גדול למוזיקה קלה בידורית (Unterhaltungsmusik). שמו הלך לפניו במיוחד בקרב האריסטוקרטים הרוסים שגלו לשם אחרי מהפכת אוקטובר ופקדו את מסעדת "פסטר" („Föster”). בשנת 1926 בולנז'ה ניגן לראשונה בתחנת רדיו גרמנית ובהמשך הוחתם על חוזה עם ההוצאה לאור בוטה אונד בק שפרסמה שבעה מקטעי המוזיקה שהלחין, ביניהם "Avant de mourir” (הידוע גם כ"תפילה"). בשנת 1928 ניגן באנגליה. ב-1931 עם תזמורתו שכללה 11 נגנים, ערך סיור הופעות בערים החשובות של אירופה. הקליט תקליטים במספר בתי הוצאה לאור והגיע לפסגת תהילתו בשנים 1935–1936. בימי המשטר הנאצי ומלחמת העולם השנייה נשאר בגרמניה. בגלל שמועות על "יהדותו", (שכנראה נפוצו על ידי יריבים שקינאו בו על החוזה שחתם עם חברת "טלפונקן") נאלץ להשיג תעודות מקוריות מעיריית טולצ'ה, עיר הולדתו, לגבי מוצאו ה"ארי" "הנוצרי-אורתודוקסי" של משפחתו. סייעו לו בכך ראש העיר טולצ'ה והשגרירות הרומנית בברלין[7] וכך, למרות שורשיו הצועניים וצבע עורו השחום, התאפשר לו לחיות, ליצור לנגן חופשי, אף הופיע עם תזמורתו בכמה סרטים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, אחד מהם "Der Ewige Klange" שיצא למסכים בשנת 1943[8].ב-1945 התגורר בולנז'ה במקלנבורג, באזור הכיבוש הסובייטי. העדיף להימלט לאזור שבשליטת ארצות הברית ומשם להגר בשנת 1948 לדרום אמריקה.
שנותיו בדרום אמריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חי מספר שנים בברזיל וניגן תקופה במלון "קופקבנה פאלאס" בריו דה ז'ניירו. בעת שהותו בברזיל נהיה ידוע וערך סיורי הופעות ברחבי המדינה. אחר כך השיג חוזה עם תחנת הרדיו לגרנו בארגנטינה והשתקע בארץ זו. חי בארגנטינה עד יום מותו, בשנת 1958, בעיר אוליבוס, במחוז בואנוס איירס. השאיר שתי בנות, נורה, שהייתה גם כן מוזיקאית, וז'ורז'ט.
יצירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ז'ורז' בולנז'ה הלחין מעל 250 קטעי מוזיקה לכינור, רובן באורך 5–6 דקות, המפורסמים בהם ,Avant de mourir Afrika, Americanische Vision, Valse pizzicatto, Budapest Party, Sérénade tzigane, Da Capo, Légende roumaine etc. רבות ממנגינותיו נועדות לריקוד - בקצב ואלס, טנגו, פוקסטרוט, אואן סטפ, שירי לכת, ריקודים רומנים והונגריים וכו'.
- Afrika
- Amerikanische Vision
- An eine schone Frau לכינור ופסנתר
- Auf der Hochzeitreise
- Auf leisen Sohlen
- Autumn Moods
- Avant de mourir, נודע מאוחר יותר בגרסה My Prayer למילים של ג'ימי קנדי
- Beside the Lake
- Budapest Party
- Buntes Allerlei לכינור ופסנתר
- Bunte Perlen קטעים לכינור פסנתר
- Comme ci, comme ça
- Da Capo
- Danse Hongroise
- Der Dudelsackpfeifer לכינור ופסנתר
- Der Lustige Schotte
- Die Glasharfe
- Die lustige Puppe (The Happy Doll)
- Die Zigeunerin
- Einsam steh ich unterm Sternenzelt
- Familien-Polka
- Flageolett Walzer No. 1 in G major לכינור ופסנתר
- Flageolett Walzer No. 2 in G major
- Für Dich
- Gemüse! Gemüse! Gemüse! (מילים:לוטאר ויכמן)
- Georgette
- Zigeunerständchen (Gypsy serenade)
- Gruss an Franz Liszt לתזמורת
- Hallo! Budapest לכינור ופסנתר
- Heimweh (Homesickness)
- Herbstgedanken
- Hora – Rumänischer Tanz in A major לכינור ופסנתר
- Immer Jung
- Juanita
- Kinderparade
- Krach-Csárdás לכינור ופסנתר
- Laß mich allein
- La Trioletta
- Liebling der Frauen – Walz
- Mandschuria לכינור ופסנתר
- Max und Moritz
- Mein Herz
- Norinka – Serenade
- Orientalische Nacht לכינור ופסנתרלכינור ופסנתר
- The Piper
- Pizzicato-Waltz in E major לכינור ופסנתר
- Puszta-Märchen
- Quand je suis content
- Ratata-Bum (מילים:לוטאר ויכמן)
- Schlaf Georgette
- Schmetterlingsspiel
- Serenade in E minor
- Tango Nora
- Tango Torero
- Teddy-Bear (מילים:לוטאר ויכמן)
- Tokay
- Vitamin-Polka
- Winke, winke (מילים:לוטאר ויכמן)
- Zufriedenheit (Träumerischer Walzer לכינור ופסנתרלכינור ופסנתר
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Viorel Cosma Lăutari de ieri şi de azi ,ediţia a II-a Editura Du Style, Bucureşti 1996
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ורז' בולנז'ה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'ורז' בולנז'ה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ז'ורז' בולנז'ה, באתר ספוטיפיי
ז'ורז' בולנז'ה, באתר AllMusic (באנגלית)
ז'ורז' בולנז'ה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'ורז' בולנז'ה, באתר Discogs (באנגלית)- ז'ורז' בולנז'ה, באתר SecondHandSongs
- אתר חורחה ס.א. בולנז'ה לזכרו (בספרדית}
- באתר Answers
.svg){kind=logo}
Robert Hummings "Georges Boulanger" in AllMusic Guide to Classic Music All Media Guide LLC 2014
Avant de mourir בביצועו של בולנז'ה, סרטון באתר יוטיוב- סרנדה צוענית בביצועו 1935, סרטון באתר יוטיוב
- ביוגרפיה באתר של ההרכב המוזיקלי prima carezza מברן, שווייץ (אורכב 15.10.2007 בארכיון Wayback Machine)
ג'ורג' בולנז'ה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ היה בנו של לאוטאר צועני בשם וסילה פנטאזי מטול'צה. באחד הימים בסתיו 1931 מתוך בדיחות דעת הציג עצמו בפני כמה אורחים רומנים בבית קפה בפריז, ביניהם המוזיקולוג ג'ורג'ה סברצ'ה, בשם הדמיוני "ג'ורג'ה בולנצ'ה מבראילה".למעשה לא נקרא בוּלֶנצ'ה והוא היה יליד טולצ'ה ולא בראילה, ראה V-Cosma 1996 עמוד 254
- ^ לפי תעודת הלידה שהוצאה ב-17 באפריל 1893, כפי שפורסמה בכתבה מאת נ. פופ וק. גווניה N.Popp,C.Găvenea בעיתון הרומני "דלטה" מטולצ'ה ב-גיליון 1391 מ-25 בדצמבר 1975 וצוטטה ב V-Cosma 1996 עמוד 258. עם זאת ברוב הספרים התקבע תאריך הלידה 18 באפריל 1893
- ^ אתר של מארק דסטריבה מחברת סמיתסוניאן למוזיקה בוושינגטון די.סי.
- ^ R.Cummings
- ^ לפי מקורות מסוימים היו לאמן אי-אלה קשיים לא ברורים בגלל רישומו כ"נפקד" מהשירות הצבאי בעת שהותו ברוסיה, V.Cosma 1996 עמודים 267-268
- ^ V.Cosma 1996 עמוד 238
- ^ V.Cosma 1996 עמודים 266- 263
- ^ R.Cummings)