ז'ול ז'אנן
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| לידה |
16 בפברואר 1804 סנט אטיין, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1874 (בגיל 70) rue de la Pompe, הרובע השישה-עשר של פריז, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום קבורה |
Cimetière Saint-Louis d'Évreux |
| שם עט |
Éraste |
| מקום לימודים |
תיכון לואי הגדול |
| שפות היצירה |
צרפתית, אנגלית, לטינית |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
אביר בלגיון הכבוד |
| חתימה |
 |
  | |
ז'ול גבריאל ז'אנן (בצרפתית:Jules Gabriel Janin, 16 בפברואר 1804 - 19 ביוני 1874) היה סופר ומבקר ספרות צרפתי.כונה "נסיך הבקורת"
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'ול ז'אנן נולד ב-1804בסנט אטיין כבן של עורך דין. הוא זכה לחינוך טוב, בהתחלה בעיר לידתו, ואחר כך בתיכון לואי הגדול בפריז בצעירותו שימש כפקיד זוטר במשרד העורך דין גיונה-מרוויל, בו זמנית עם אונורה דה בלזק. אחר כך היה לעיתונאי ועבד ב"רבו דה פארי" , רבו דה דה מונד לה פיגרו ו"לה קוטידיין" La Quotidienne. הוא נמנה עם מייסדי "רבו דה פארי" ו"ז'ורנל דז אנפאן" .
הקריירה כסופר וכמבקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1829 התפרסם ברומן שלו, L’Âne mort et la femme guillotinée (החמור המת והאישה ערופת הראש), פרודיה של הספרות המקברית מתקופתו. ב-1831 פרסם את הרומן "La Confession" (הווידוי), פחות מעמיק אך כתוב בסגנון משובח, ואת "Barnave" שבו כיוון את חיציו נגד משפחת אורליאן. הפיליטונים שלו זכו לפופולריות רבה בזכות אופיים המשעשע והעוקצני. עבורו קטעים אלה לא היו אלא תירוץ לכתוב עם נושאים שונים ומשונים, לעיתים קרובות אישיים מאוד. עם זאת מאמרי הביקורת שלו חסרו קוהרנטיות ושיטה בקורתית עקבית. [דרוש מקור]
בפברואר 1831 התמנה לעורך בעיתון L'Artiste ובהמשך היה למבקר בעיתון "ז'ורנאל דה דבא ("Journal des débats"} שם נשאר לעבוד למשך ארבעים שנה. הוא צידד בדרך כלל עם הזרם הרומנטי וזכה לכינוי "נסיך המבקרים" יצירתו הייתה רחבה למדי. פרט לבקורת, היא כוללת רומנים, נובלות, סיפורים, פיליטונים, כתבים פילולוגיים, שירים, כתבי פילוסופיה ומוסר, פנזטיותפרדוקסליות והומוריסטיות, סיפורי מסע, ביאורים, ביוגרפיות ותרגומים (למשל מהורטיוס וורגיליוס.
אחרי ניסיונות חוזרית ב-7 באפריל 1870 נבחר ז'אנן כחבר באקדמיה הצרפתית במושב של סנט-בב. ז'אנן נהג להתארח בטירת דה רוטואר , נכס של חמיו, הזוג איאה (Huet) על יד גאיון.
ז'אנן מת ב-1874 בווילה שלו ברחוב דה לה פומפ 11 ברובע השישה עשר של פריז. הוא הובא לקבורה בבית הקברות סן-לואי ד'אוורה בקבר המשפחתי המפואר של בני איאה (Huet) שעוצב על ידי אלמנתו, אדלאיד ז'אנן
פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 7 באפריל 1870 - נבחר לחבר באקדמיה הצרפתית
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שדרת ז'ול זאנן בפריז ניקראה לזיכרו
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1826 : Talma et Lekain
- 1829 : L'Âne mort et la femme guillotinée
- 1829 : Tableaux anecdotiques de la littérature française depuis François Ier
- 1830 : La Confession
- 1831 : Barnave
- 1832 : Contes fantastiques - Histoire du théâtre à quatre sous
- 1833 : Contes nouveaux
- 1834 : Voyage de Victor Ogier en Orient - Cours sur l’histoire du journal en France
- 1836 : Le Chemin de traverse
- 1837 : Fontainebleau, Versailles, Paris - Un cœur pour deux amours - Histoire de France (texte explicatif des galeries de Versailles) (1837-1843)
- 1839 : Les Catacombes - Versailles et son musée historique - Voyage en Italie
- 1841 -1842 : Le Premier feuilleton de Pistolet, dans le recueil collectif Scènes de la vie privée et publique des animaux
- 1842 : La Normandie historique, pittoresque et monumentale - Le prince royal - Une heure à Paris
- 1843 : Un hiver à Paris - Un été à Paris
- 1844 : Les Beautés de l’Opéra - La Bretagne historique
- 1846 : Le Feuilletoniste, Répertoire de Lecture du soir
- 1847 : Suite de l’histoire du chevalier Desgrieux et de Manon Lescaut - Voyage de Paris à la mer - Le gâteau des rois
- [1850 : La Religieuse de Toulouse
- 1851: Les Gaîtés champêtres - Le mois de mai à Londres
- 1853 :
(Histoire de la littérature dramatique (6 vol. 1853-1858) - Almanach de la littérature, du théâtre et des beaux-arts (1853-1865) (,"תולדות הספרות הדרמטית" למעשה ששה כרכים של מאמרי בקורת שפירסם ז'אנן ב"ז'ורנל דה דבא" 1858)
- 1855 : La Comtesse d’Egmont
- 1856 : Les Petits Bonheurs
- 1857 : Les Symphonies de l’hiver
- 1858 : Rachel et la tragédie - Ovide, ou le poète en exil
- 1859 : Critique, portraits et caractères contemporains - Variétés littéraires
- 1860 : Les Contes du chalet
- 1861 : La Fin d'un monde et du neveu de Rameau - La Semaine des trois jeudis
- 1862 : Contes non estampillés
- 1864 : Les Oiseaux bleus - La poésie et l’éloquence à Rome, au temps des Césars - La Révolution française
- 1866 : L’Amour des livres - Béranger et son temps - Le Talisman. Seconde édition de l'Amour des livres par les Bibliolâtres de France en 1937
- 1867 : Les Amours du chevalier de Fosseuses - La Sorbonne et les gazeliers - Circé
- 1868 : Le Bréviaire du roi de Prusse
- 1869: L’Interné - Lamartine - Petits romans d’hier et d’aujourd’hui - Les révolutions du pays des Gagas
- 1870: Le Crucifix d’argent - Le livre
- 1871 : Alexandre Dumas - La Muette
- 1872 : François Ponsard
- 1874 : La Femme à l’œillet rouge - Paris et Versailles il y a cent ans
- 1876 : Œuvres diverses - Œuvres de jeunesse
- 1881 : Debureau, histoire du théâtre a quatre sous
- 1884 : Causeries littéraires et historiques - Contes, nouvelles et récits
- 1922 : Victor Hugo en exil : d'après sa correspondance avec Jules Janin, et d'autres documents inédits réunis par Noël Clément-Janin
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי ז'ול ז'אנן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
ז'ול ז'אנן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Françoise Joukovsky, Jules Janin et son temps, Publications de l'Université de Rouen, 1974.
- Alexandre Piédagnel - Jules Janin. 1804-1874 Librairie des bibliophiles,Paris,1874.
(ביוגרפיה של ז'ול ז'אנן מאת מזכירו, אלכסנדר פיידאנייל) [[קטגוריה: