ז'וז'ה שימון
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1910 אוראדיה, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
27 במאי 1996 (בגיל 85) בודפשט, הונגריה |
| שם לידה |
Weisz Margit |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| פרסים והוקרה |
|
| בן או בת זוג |
לאיוש מאניאי |
| צאצאים |
ז'וז'ה מאניאי |
  | |
ז'וז'ה שימון (במקור מרגיט וייס, הייתה נשואה ללאיוש מאניאי; בהונגרית: Simon Zsuzsa; אוראדיה, 24 באוקטובר 1910 – בודפשט, 27 במאי 1996) הייתה שחקנית יהודייה-הונגרייה זוכת פרס קושוט, מורה באוניברסיטה, במאית, במאית תיאטרון, זוכת פרס האמן המצטיין.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1932 חתמה שימון חוזה בתיאטרון מרכז העיר. ארתור בארדוש גילה אותה. בעקבות פרסום החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי בין 1940 לבין 1944, נאסר עליה לשחק בתיאטרון הונגרי והיא יכלה לשחק רק בתיאטרון גולדמרק במסגרת פעילות האמנותית של אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך[1] ורק בפני קהל יהודי. שם, בתיאטרון גולדמארק אחד מעוזריה הקרובים היה בתקופה זו יוז'ף ז'ודי שהתלמד בתקופה זו. היא נישאה ללאיוש מאניאי בשנת 1940. שניהם שרדו את השואה ובתם ז'וז'ה מאניאי גם הפכה לשחקנית. בין השנים 1945–1947 היא הייתה מנהלת התיאטרון הממלכתי ההונגרי באוראדיה, ומשנת 1949 עד 1951 הייתה מנהלת "תיאטרון מרכז העיר". היא לימדה משחק משנת 1948 באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע בבודפשט ושימשה גם כמנכ"ל הראשי של האוניברסיטה בשנים 1950 עד 1956. בין השנים 1957–1960 הייתה מנהלת תיאטרון פטפי (Petőfi Színház, על שם שנדור פטפי) ותיאטרון יוקאי (Jókai Színház, על שם מור יוקאי) שהיה התיאטרון הקאמרי של הראשון. היא הייתה המנהלת הראשית של תיאטרון האופרטה של בודפשט בין השנים 1960 לבין 1962. בין השנים 1962 עד 1990 הייתה חברה ב"תיאטרון תאליה".
מספר הצגות הבכורה תחת ניהולה, שנרשמו במאגר התיאטרון; כשחקנית: 17, כבמאית: 38. היא הופיעה גם בעשר הקלטות תיאטרון.
תפקידי במה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ג'ורג' ברנרד שו: בכור שטן – אסתר
- הנריק איבסן: ברווז הפרא – הדוויג
- ויליאם שייקספיר: חלום ליל קיץ – דִיסקוּס
- מקס פריש: אנדורה – סניורה
- יוז'ף קטונה: באנק באן – מלינדה
- פרנץ מולנר: ליליום – יוליקה
- האנסברי: אור השמש לא למכירה – סבתא
- קאו-יו: השמש העולה – צוי סי
- סומרסט מוהם: למען המלך – גוון
- מרטי לרני: החוליה הרביעית – גברת קומפוטי
בימויים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברטולט ברכט – ויקטור הוגו – וייזנבורן: הבלדה של האיש הצוחק
- טרי: ויאט-רוק
- שניידר – אונדרצ'ק: ג'נטלמנים
- אוניל: שוער הלילה
- הנריק איבסן: ברווזי הפרא
- קרגיאלה: המכתב האבוד
- אופנבך: בנדיטים
- אנדרה וסי: סטטיסטיקה
- דמי - לגראנד: מטריות משרבורג
- גזה מולנאר: גחלת
- קלייר בות': נשים ביניהן
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטים עלילתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לילה בוונציה (1934)
- מעיפים את מגדה (1938)
- רזי יום שישי (1938)
- שלוש עשרה ילדות מחייכות אל השמיים (1938)
- רוזמרין (1938)
- נשמה חוזרת (1940)
- הקרויצר הקטן (1953)
- חדר ניתוח 9 (1955)
- שני וידויים (1957)
- האיש המתאים (1960)
- כן (1964)
- אני לא נוהג לשקר (1966)
- טלפון אחד בלבד (1970)
- NN, מלאך המוות (1970)
- בעלי תקווה (1971)
- קוג'אק בבודפשט (1980)
- ללא עקבות (1982)
- אשליות אבודות (1983)
סרטי טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הקרב ברחוב וראב (1959 – במאי)
- מרחץ אדים (1973)
- ספורט חורף (1974)
ספריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאטרון בלתי נראה (עם אוסקר אשר ולאיוש מאניאי, מהדורה פרטית, בודפשט, 1941)
- ...Menjetek, készüljetek! (...לך תתארגן! בהוצאת מוזסאק, בודפשט, מסת"ב 963-564-229-6)
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס קושוט (1950)
- פרס האמן המעוטר (1973)
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'וז'ה שימון, (בהונגרית)
- ז'וז'ה שימון, לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה.
- מאגר תיאטרון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ז'וז'ה שימון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ז'וז'ה שימון, באתר AllMovie (באנגלית)
ז'וז'ה שימון, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- HMDB
- ז'וז'ה שימון ב PORT.HU
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Simon Zsuzsa (1910-1996), Országos Magyar Izraelita Közművelődési Egyesület (OMIKE)