לדלג לתוכן

ז'אן-פול גוטייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ז'אן פול גוטיה)
ז'אן-פול גוטייה
Jean-Paul Gaultier
לידה 24 באפריל 1952 (בן 72)
באנייה, סן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון ברוקס עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה עיצוב אופנה, עיצוב תכשיטים עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Cone bra corset עריכת הנתון בוויקינתונים
jeanpaulgaultier.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ז'אן-פול גוטייה

ז'אן-פול גוטייהצרפתית: Jean-Paul Gaultier; נולד ב-24 באפריל 1952, בארקיל שבצרפת) הוא מעצב אופנה צרפתי, ומגיש טלוויזיה בעברו.

גוטייה גדל אצל סבתו הקוסמטיקאית. הוא מעולם לא קיבל הכשרה רשמית כמעצב אופנה, אך בגיל צעיר נהג לשלוח סקיצות למעצבים בכירים. פייר קרדן התרשם מכישרונו ושכר אותו כעוזר ב-1970.

גוטייה הוציא את הקולקצייה האישית הראשונה שלו ב-1976. מאז 1981 הוציא קולקציות בעלות סגנון שנוי במחלוקת, בעקבותיהן הוא נודע כ"ילד הרע" של עולם האופנה הצרפתי. קולקציות רבות שלו התבססו על אופנת רחוב, בעוד רבות אחרות היו אופנה עילית בעלת סגנון רשמי ועם זאת מיוחד ושובב. בין השאר, קידם גוטייה את השימוש בחצאיות, במיוחד חצאיות סקוטיות, כחלק מרכזי במלתחתם של גברים. הוא השתתף בתצוגה מיוחדת במוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, שנקראה "לב אמיץ - גברים בחצאיות".

בסוף שנות ה-80 איבד גוטייה כמה מקרוביו האישיים, בהם בן זוגו ושותפו לעסקים פרנסיס מינו, שנפטר מסיבוכים שנבעו ממחלת האיידס.

בשנות ה-90 עיצב גוטייה לזמרת מדונה את התלבושת המפורסמת של חזייה בצורת חרוט, ותלבושות רבות לסיבובי ההופעות שלה. הוא עיצב גם חלק מהתלבושות של זמר הרוק מרלין מנסון לאלבומיו ולהופעותיו. בישראל נודע גוטייה כאשר עיצב את שמלת הנוצות המפורסמת של הזמרת דנה אינטרנשיונל להופעתה באירוויזיון 1998. דנה התחרטה ולא לבשה את השמלה כשעלתה לבמה לשיר את דיווה, אבל כשנודע לה שזכתה, היא לבשה אותה כשעלתה לשיר את שיר הניצחון.

גוטייה הפתיע בתצוגות האופנה שלו כאשר השתמש בדוגמנים שונים מהרגיל, כמו גברים זקנים, נשים מלאות, דוגמנים בעלי פירסינג וקעקועים רבים, וכן שיחק עם התפקידים המגדריים המסורתיים בתצוגותיו. על כך קיבל תגובות מעורבות.

גוטייה עיצב את התלבושות בסרטי קולנוע רבים, כמו "האלמנט החמישי" של לוק בסון, "קיקה" של פדרו אלמודובר, "הטבח, הגנב, אשתו והמאהב שלה" של פיטר גרינוויי, ו"עיר הילדים האבודים" של ז'אן פייר ג'נט.

כיום הוא עובד במקביל על קולקציות האופנה הפופולרית והעילית שלו, ועל הקולקצייה של מעצב האופנה הצרפתי הרמס, שנודע בבגדי העור ותיקי היד היוקרתיים שלו. בשנים האחרונות מוציא גוטייה גם קולקציות של משקפי שמש.

בשנת 2011 החל שיתוף פעולה בין גוטייה לבין אשת העסקים ניקול ראידמן ובעלת חנות היוקרה Madame de pompadour שבה ימכרו העיצובים בבלעדיות בישראל.

בנוסף לעיצוב אופנה, ידוע גוטייה גם בבשמים הפופולריים שלו. הבושם הראשון שלו לנשים, "קלאסיק", הוצג ב-1993, ועיצובו היה בצורת גוף אישה עם מחוך. כעבור שנתיים הוצג הבושם הראשון לגברים, "לה-מייל", שעיצובו היה בצורת פלג גוף עליון של גבר עם חולצת מלח מפוספסת. שניהם הצליחו מאוד, למשל "לה-מייל" הוא כיום במקום הראשון במכירות בשמים לגברים באיחוד האירופי, ומצליח גם באוסטרליה וארצות הברית. הבושם השלישי שלו, "פראז'יל" לנשים, הוצג בשנת 2000, אך כיום הוא בתפוצה מוגבלת בגלל מכירות נמוכות יחסית. ב-2005 יצא הבושם לשני המינים "פרגראנס פור הומאניטי", וב-2007 הבושם לגברים "פלור דו מייל". כל הבשמים של גוטייה מיוצרים תחת רישיון ארוך טווח של המחלקה הפריזאית של החברה היפנית שיסיידו, שאחראית לייצור בשמים למעצבים נוספים בעולם.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]