ז'אן דובופה
_-_BEIC_6363665_dettaglio.jpg) | |
| לידה |
31 ביולי 1901 לה האבר, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
12 במאי 1985 (בגיל 83) הרובע השישי של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Jean Philippe Arthur Dubuffet |
| מקום קבורה |
Tubersent |
| לאום |
צרפתים |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1918–1985 (כ־67 שנים) |
| תחום יצירה |
פיסול, ציור, אמנות חזותית, פילוסופיה |
| זרם באמנות |
אמנות גולמית, אינפורמליזם |
| הושפע על ידי |
Artistry of the Mentally Ill |
| יצירות ידועות |
Le Bel costumé, Monument with Standing Beast, Tour aux figures, Jardin d'émail |
| בן או בת זוג |
|
| חתימה |
.jpg){kind=small} |
  | |
ז'אן פיליפ ארתור דובופה (צרפתית: Jean-Philippe-Arthur Dubuffet ;31 ביולי 1901 – 12 במאי 1985) היה צייר ופסל צרפתי. גישתו האידיאליסטית לאסתטיקה אימצה את מה שנקרא "אמנות נמוכה" ונמנעה מאמות מידה מסורתיות של יופי לטובת מה שלדעתו הייתה גישה אותנטית והומניסטית יותר ליצירת תדמית. הוא אולי ידוע בעיקר בזכות ייסוד התנועה האמנותית ארט ברוט ובאוסף היצירות - Collection de l'art brut - שתנועה זו הולידה. דובופט נהנה מקריירת אמנות פורה, הן בצרפת והן באמריקה, והופיע בתערוכות רבות במהלך חייו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובופה נולד בלה האבר למשפחה של סוחרי יין סיטונאים שהיו חלק מהבורגנות העשירה. חברי ילדותו כללו את הסופרים ריימונד קוונו וג'ורג 'לימבור . [1] הוא עבר לפריז בשנת 1918 כדי ללמוד ציור באקדמיה ז'וליאן, [2] והתיידד עם האמנים חואן גריס, אנדרה מסון ופרננד לז׳ה. שישה חודשים לאחר מכן, הגיע למסקנה כי הלמידה באקדמיה היא חסרת טעם ועזב אותה ועבר ללמידה עצמאית.[3] במהלך תקופה זו פיתח דובופה תחומי עניין רבים אחרים, כולל מוזיקת נויז נסיונית, [4] שירה וחקר שפות עתיקות ומודרניות.[3] דובופה נסע גם לאיטליה וברזיל, וחזר ללה האבר בשנת 1925, התחתן בפעם הראשונה והקים עסק יין קטן בפריז.[3] הוא החל לצייר שוב בשנת 1934 כאשר עשה סדרה גדולה של דיוקנאות בהם הדגיש את האופנות בהיסטוריה של האמנות. אבל שוב הוא עצר, ופיתח את עסקי היין שלו בברסי במהלך הכיבוש הגרמני של צרפת. שנים לאחר מכן, בטקסט אוטוביוגרפי, הוא התגאה בכך שהרוויח רווחים ניכרים על ידי אספקת יין לוורמאכט.
תערוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1944: גלריית רנה דרויין, פריז
- 1946: גלריית רנה דרויין, פריז
- 1951: גלריית פייר מאטיס, ניו יורק 29 עבודות
- 1955: המכון לאמנויות עכשוויות, לונדון 56 עבודות
- 1957: מוזיאון Stadtisches, לברקוזן 87 עבודות
- 1958: ארתור תות׳ ובניו, לונדון 31 יצירות
- 1959: גלריית פייר מאטיס, ניו יורק 77 עבודות
- 1960: ארתור תות׳ ובניו, לונדון 40 עבודות
- 1960: חברת קסטנר, הנובר 88 עבודות
- 1960: מוזיאון לאמנויות דקורטיביות, פריז 402 יצירות
- 1960: גלריית האנובר, לונדון 27 עבודות
- 1962: המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק 85 עבודות
- 1962: גלריית רוברט פרייזר, לונדון 60 עבודות
- 1963: גלריית מרלבורו, רומא 68 עובד
- 1964: גלריית רוברט פרייזר, לונדון 18 עבודות
- 1964: פאלאצו גראסי, ונציה 107 יצירות
- 1964-5: מוזיאון סטדליק, אמסטרדם 198 עבודות
- 1964-5: גלריית ז'אן בוכר, פריז 18 עבודות
- 1964-5: גלריית קלוד ברנרד, פריז 46 יצירות
- 1965: גלריית בלייר, בזל 88 עובד
- 1965: גלריית גימפל האנובר, ציריך 34 עבודות
- 1966: המכון לאמנויות עכשוויות, לונדון 76 עבודות
- 1966: גלריית רוברט פרייזר, לונדון 13 עבודות
- 2019: MuCEM, מרסיי, צרפת[5]
- 2021: ז'אן דובופה: יופי ברוטאלי, גלריה לאמנות ברביקאן, לונדון
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ז'אן דובופה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ז'ן דובופה (1901-1985), דף שער בספרייה הלאומית- ז'אן דובופה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
ז'אן דובופה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ז'אן דובופה, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Colin-Picon, M., Georges Limbour: le songe autobiographique, Lachenal & Ritter, Paris, 1994. (Collection of letters between Limbour and Dubuffet, with biographical material.)
- ^ (fr)Journal de l'année, 1986
- ^ 1 2 3 Selz, Peter. The Work of Jean Dubuffet, with Texts by the Artist. New York: New York Museum of Modern Art, 1962. Print.
- ^ Kenneth Goldsmith, Duchamp Is My Lawyer: The Polemics, Pragmatics, and Poetics of UbuWeb, Columbia University Press, New York, pp. 238-240
- ^ Jean Dubuffet: Un barbare en Europe. Marseille: Mucem. Accessed November 2019.