ז'אבאלי
 סמל ז'אבאלי | |
 | |
| הכנסייה הקתולית בז'אבאלי | |
| מדינה |
 סרביה |
|---|---|
| פרובינציה |
 וויבודינה |
| מחוז | באצ'קה הדרומי |
| ראש העיר | צ'דומיר בוז'יץ' |
| שטח | 131.4 קמ"ר |
| גובה | 72 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 9.107[1] (2011) |
| ‑ במטרופולין | 25,777 (2011) |
| ‑ צפיפות | 76 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 45°22′12″N 20°03′30″E / 45.37000°N 20.05833°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.zabalj.rs | |
זָ'אבָּאלִי (בסרבית קירילית: Жабаљ, בסרבית בכתב לטיני: Žabalj, תעתיק מדויק לעברית: זָ'אבָּאל) היא עיירה ורשות מקומית בסרביה השוכנת במחוז באצ'קה הדרומי אשר בפרובינציית וויבודינה, סמוך לנהר טיסה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעוד ראשון בכתובים ליישוב בשם ז'בלה הוא מ-1514 עת נשלט האזור על ידי ממלכת הונגריה. בהמשך המאה ה-16 נכבש היישוב על ידי צבאו של סולימאן הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת האימפריה העות'מאנית-הליגה הקדושה (1683–1699) נכבש האזור על ידי צבא ממלכת הבסבורג ולאחר חתימת הסכם קרלוביץ נותר בשטח הספר של הממלכה.
בהמשך נשלט היישוב על ידי האימפריה האוסטרו-הונגרית ובראשית המאה ה-20 נמנו במקום 8,000 תושבים. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכללה ז'אבאלי בשטחי ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים אשר הפכה בהמשך לממלכת יוגוסלביה. באפריל 1941 במהלך מלחמת העולם השנייה תקפה גרמניה הנאצית את יוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור ז'אבאלי נמסר לחזקת הונגריה. ההונגרים ביצעו טבח בתושבי העיירה היהודים, הסרבים ובני רומה ובמהלכו רצחו 666 תושבים. לאחר המלחמה נכלל היישוב בשטח הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה והפך למרכז חקלאי ותעשייתי אזורי וכלל תעשיית מזון וחומרי בניין.[2] לאחר התפרקות יוגוסלביה נכללת העיירה בשטח סרביה.[3]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה ועד לראשית המאה ה-21 היה גידול מתון ויציב במספר תושבי העיירה. בין 1948 ל-2002 גדלה האוכלוסייה ב-52.52 אחוזים. החל מהעשור השני של המאה ה-21 התהפכה המגמה והחל קיטון מתון. מספר התושבים ירד מ-9,598 ב-2002 ל-9,161 ב-2011, קיטון של 4.25 אחוזים. הגיל הממוצע של תושבי העיירה הוא 37.7. למעלה מ-90 אחוזים מתושבי העיירה הם ממוצא סרבי.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיעוד לקהילה יהודית בעיירה קיים מסוף המאה ה-19. ב-1904 הוקם בית הכנסת הקהילתי. ב-1931 נמנו בעיירה 41 יהודים, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה מנתה הקהילה 100 נפשות. לקהילה זו השתייכו יהודי הכפרים גוֹסְפּוֹגִ'ינְצִי (אנ') וג'וּרְגֶ'בוֹ (אנ'). קהילות קמה שם בסוף המאה ה-19 וב-1900 הוקמו בתי כנסת. מספר יהודי הכפרים הלך וקטן לאחר מלחמת העולם הראשונה, ובפרוץ מלחמת העולם השנייה נמנו בגוספוג'ינצי 10 יהודים ובג'ורג'בו 22.
בין 6 ל-23 בינואר 1942 ערך צבא הונגריה את הראצייה בכל אזור דרום באצ'קה, ובמהלכה הוציאו ההונגרים להורג כ-4,000 יהודים, סרבים ובני רומה. לז'אבאלי ולגוספוג'ינצי הגיעו ההונגרים ב-7 בינואר, ובמשך יומיים עצרו את בני הקהילה. הם הובלו למחסנים ריקים, הוכו קשות ונשים נאנסו. ההונגרים רצחו לפחות 29 מקהילת ז'אבאלי ואת כל יהודי גוספוג'ינצי וג'ורג'בו. הגופות הועמסו על משאיות והושלכו לנהר טיסה. אלו שלא נרצחו בראצייה נרצחו בהמשך כחלק משואת יהודי הונגריה. ב-1948 נהרסו מבנה בית הכנסת בגוספוג'ינצי ובג'ורג'בו, וב-1950 נהרס מבנה בית הכנסת בז'אבאלי על ידי השלטונות היוגוסלביים.[2][4][5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ז'אבאלי- Aleksandra Terzić ,Željko Bjeljac, The extermination of jewish population and heritage in BAČKA region of ap vojvodina-serbia (באנגלית)
- יהדות באצ'קה, באתר "יד ושם"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ [1], מפקד האוכלוסין בסרביה (2011), באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסרביה, אוחזר ב-5 באפריל 2018 (בסרבית).
- ^ 1 2 הקהילה היהודית בז'אבאלי, בתוך: צבי לוקר (עורך), פנקס הקהילות - יוגוסלאוויה, הוצאת יד ושם, ירושלים, 1988, עמוד 127.
- ^ היסטוריה של ז'אבלי, באתר הרשות המקומית ז'אבאלי (בסרבית).
- ^ Paul Mojzes, Balkan Genocides: Holocaust and Ethnic Cleansing in the Twentieth Century, ניו יורק, 2011, עמוד 88 (באנגלית).
- ^ אתרי מורשת יהודית בסרביה, באתר jewish-heritage-europe.eu (באנגלית).
